האביר על האאודי 8R השחורה. ככה היא קוראת לי. אני, שלא יכול להישאר יותר מכמה שעות עם אישה אחת, שלא עושה טובות בלי לדעת מה אקבל בתמורה, שלא סומך על אף אחד בעולם ובעיקר עושה הכול כדי להצדיק את המוניטין שלי. אני האביר שלה? היא טועה. אבל משהו בה מושך אותי לעזור לה בכל פעם מחדש. אני מושקע בזה כל כך, ואפילו מבקש טובות מאנשים שאף אחד בעולם לא מבקש מהם טובות. אני מסכן את הקריירה שלי ואת העתיד שלי בשבילה, והכי מטורף זה שהיא לא צריכה לבקש. אבל היא רוצה רק דבר אחד יותר מכול, ולצערי זה הדבר היחידי שאני לא יכול לתת לה. אני יודע שהיא לא תישאר עוד הרבה, אבל זה לא משנה לי. כי אני תמיד אהיה האביר שלה על האאודי 8R השחורה.
✨״אבל אז באה לני, ובלי שהתכוונה עשתה את הדבר הכי לא צפוי בעולם ונכנסה פנימה. היא הפכה להיות הסיבה לכל פעולה שלי בתקופה האחרונה. חודשים הייתי האביר שלה ושיקרתי לה ולעצמי. אמרתי שלא אישאר, אבל נשארתי. אמרתי שאני לא מעוניין ביותר, אבל לקחתי יותר ויותר. ובדרך קהת החושים שלי רמסתי אותה. אני לא יכול להיות איתה, אבל לא יכול להעלות על דעתי שהיא תהיה עם מישהו אחר״✨
**התקבל לסקירה מביבוקס**
על הדואט הזה שמעתי מאבישג ואמרתי מה שטוב לאבישג טוב לי אז כמובן שקראתי!! (מציינת שלא חייב לקרוא את משהו ממני לפני אבל כדאי) את הספר הקודם ״משהו ממני״ פחות התחברתי אבל הספר הזה היה ואוו! ממש אהבתי אותו למרות שירדן קצת (הרבה) עיצבן אותי במהלך הספר וגם ממש התבאסתי שהם לא היו ביחד רוב הספר אלא רק ״סטוץ״. לני דמות נשית חזקה ומהממת וממש אהבתי לראות את זה שהיא עומדת על שלה ועובדת קשה כדי לנהל את חייה. אני יכולה להגיד שחד משמעית הרגשתי שיפור משמעותי בין הספר הקודם לספר הזה. בין אם זה בכתיבה ובסיפור אהבה וזה שהיא עשתה חיבור עם אבישג והוסיפה פרק שלם שאבישג כתבה! אמלה התעלפתי באותו רגע שגיליתי שאסף מלכה מתארח 😨😨😨 ואז הגיעו התאומים קדוש ובכלל חטפתי דום לב😘 אני ממש אהבתי ואני חושבת שמי שקראה את הספרים של אבישג ומחפשת משהו דומה תמצא את זה בספרים הללו❤️ מחכה לספר הבא של סנדרה❤️
חמוד מתוק , זה בעיקר ספר להעביר איתו את הזמן שיהיה כזה משהו לקרוא עם כל מה שהולך עכשיו .
אני כן אומר שקצת הפריע לי שלא כל הספר הסופרת עצמה כתבה ומישהי אחרת כתבה פרק אחד משמעותי ואני כן הרגשתי את זה.
אבל כל שאר הספר באמת היה חמוד וממש מתוק , לא הצלחתי לעזוב לשניה את הספר ורק להמשיך לקרוא ולקרוא .
הכתיבה הייתה ממש מושכת ואיך שהיא עד לדקה האחרונה השאירה במתח (מאוד אהבתי ) .
ממש לא אהבתי את איך שהוא הגיב אחרי שהיא סיפרה לו את כל סיפור החיים שלה ואיך שהו ישר התעצבן כאילו זאת אשמתה , כאילו בוא ברו זה ממש לא אשמתה והיא אפילו ניסתה לא להיות חלק בזה ברמה שהיא עזבה את כל המקום ו11שנה לא פתחה ולא אמרה כלום על זה שהיא משם או על מה שהיה שם.
היא מישהי מאוד עצמאית שלא אוהבת שעוזרים לה ולא אוהבת לבקש טובות מאף אחד בעיקר לא להיות חייבת לאנשים . אני כן יתחיל בלאמן שאני מאוד התחברתי אליה מההתחלה והיא דמות מאוד חזקה אפילו שעד עכשיו לא שמענו עליה אני ממש מקווה להמשיך לשמוע עוד .
עיצבן אותי שהיא לא באמת סיפרה את הטראומה שהייתה לה במלואה אלה רק חלק ואפילו לא היה חלק שבו היא נזכרת בכל ואז הכל מובן לה , אלה היא הלכה לתאומים וישר מהם היא הבינה שזה הוא וכזה ישר האמינה להם , אפילו שהם יכלו מאוד בקלות לשקר לה ולא להגיד את כל האמת .
וואוו ואוווו איזה ספר!!! לא הפסקתי לחייך גם ברגעים העצובים, הכתיבה רק השתפרה וסחפה אותי שסיימתי את הספר בשעות בודדות!! פחדתי מהרגע שהייתה נקודת מבט של אביתר מלהתגבר על הכל ומזה שיהיה ספוילר - אין ספוילרים!! למזלנו סנדרה ואבישג חשבו על זה וסגרו את הסיפור ככה שגן מי שקרא וגם מי שלא, יסחף בסיפור ולא יקבל משהו שלא ביקש (כמו ספוילר פסיכי לסיום הספר - שמזה פחדתי).
ירדן ולני הם שני אנשים שפשוט משלימים אחד את השני!! שניהם גדלו בקריית חיים שניהם הכירו את האחים קדוש, לני עם עבר דפוק מהמשפחה שלה וירדן עם בעיות אמון מהעבר של אחותו ומהבגידה של האקסית שלו.
אהבתי שהכל היה קשור להכל וששום פרט לא נזרק סתם לדוגמא הבגידה או השנאה שלה ללכת לדודים שלה מסיבה מסוימת, והמעליות, והפגישה הראשונה שלהם אהבתי הכל!!! אני לא מאמינה שאני צריכה לחכות עכשיו עד לראשון בשביל לקרוא
חיכיתי לקרוא אותו המון זמן ונהניתי מהקריאה מאוד, בעיקר התלהבתי מהפרק שאבישג כתבה ומזה שהדמויות שלה גם כן מופיעות בספר, ועוד איזה דמויות! גם החיבור ביניהם היה מפתיע! וואי זה היה מגניב ברמותתת 😍
משהו שקצת פחות אהבתי זה שרוב העלילה ירדן ולני לא היו בקשר מחייב וקבוע וזה שהכל התקדם בעיניי יותר מדי מהר.
מעבר לזה אהבתי בעיקר את לני ואיך שהיא נלחמת להיות עצמאית וחזקה שלא תלויה באף אחד, בעיקר בגלל דברים מהעבר שנותרו אצלה לא פתורים, ואיך היא לומדת לתת לחברים שלה ובעיקר לירדן לעזור לה ולהישען עליהם. ומודה שברוב הספר לא אהבתי את המוניטין של ירדן אבל כשמבינים את הסיבה מאחורי הרצון שלו לשמור על התדמית הזאת שלו, אי אפשר להישאר אדישים.