What do you think?
Rate this book
בת הדיין
שני עולמות שונים, נפרדים, מרוחקים, נפגשים…
רחל, בת סמינר חרדית, ביתו של דיין חשוב בבית הדין, צנועה וסגורה. וכפיר מושבניק חילוני לפני גיוס המחפש את הקצוות של עצמו והעולם.
כשכפיר, נער חילוני ופרוע, רואה לראשונה את רחל, נערה חרדית ועדינה שעוברת לגור בבית ממולו, היא ההפך מכל מה שהוא מכיר והיא מחוץ להישג יד.
כשרחל פוגשת את כפיר לראשונה, משהו בו מסקרן אותה, היא לא יודעת בדיוק למה. אבל שום קשר ביניהם לא יעלה על הדעת, היא הרי חרדית, והוא חילוני.
האם כפיר ורחל יצליחו להתגבר על המכשולים שמציבים בפניהם החיים והמשפחה?
בת הדיין הוא רומן סוחף ומהפנט, שני עולמות נפגשים ובסקרנות ועדינות מחפשים את השביל המאחד. זהו ספר שיגרום לכם לחשוב עד כמה באמת אנו מסוגלים להשתנות כדי לגלות את מי שנועד לנו.
רחל, בת סמינר חרדית, ביתו של דיין חשוב בבית הדין, צנועה וסגורה. וכפיר מושבניק חילוני לפני גיוס המחפש את הקצוות של עצמו והעולם.
כשכפיר, נער חילוני ופרוע, רואה לראשונה את רחל, נערה חרדית ועדינה שעוברת לגור בבית ממולו, היא ההפך מכל מה שהוא מכיר והיא מחוץ להישג יד.
כשרחל פוגשת את כפיר לראשונה, משהו בו מסקרן אותה, היא לא יודעת בדיוק למה. אבל שום קשר ביניהם לא יעלה על הדעת, היא הרי חרדית, והוא חילוני.
האם כפיר ורחל יצליחו להתגבר על המכשולים שמציבים בפניהם החיים והמשפחה?
בת הדיין הוא רומן סוחף ומהפנט, שני עולמות נפגשים ובסקרנות ועדינות מחפשים את השביל המאחד. זהו ספר שיגרום לכם לחשוב עד כמה באמת אנו מסוגלים להשתנות כדי לגלות את מי שנועד לנו.
409 pages, Paperback
Published July 1, 2024
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 6 of 6 reviews
September 16, 2024
היי חברים וחברות,
קיבלתי את הספר הזה על מנת לתת סקירה, והוא הופיע בחיי בדיוק באותו הרגע שבו רציתי משהו מרענן ושונה וכך משאלת ליבי התגשמה.
❤️🩹תמיד חשבתי שהשירות הצבאי ושנות הקבע דפקו אותו, אבל אין ספק שמאז מלחמת "חרבות ברזל" הוא נדפק סופית.
💔
הסיפור הוא הוא סיפור על אהבת נעורים, שלא הייתה אמורה להתקיים.
הרעיון פה נתן לי ווייב חזק של רומיאו ויוליה~
מצד אחד הצד הדתי מאוד (הבת של דיין) כל החוקים הנוקשים של הדת, היחסים בין גבר ואישה ואפילו החיים במשפחה.
החוקים של החיים עצם בקהילה
מאוד אהבתי שפה בסיפור, למרות כל הנוקשות של החיים שלהם, הם לא ניסו לכפות את האמונה על שאר האנשים שהיו מסביבם.
בלי חסימת כבישים או זריקת אבנים.
בספר פה, היהדות מוצגת מהצד הטהור שלה, כמו שהיא אמורה להיות.
הצד השני, חילוני, בן של גיבור מלחמות (מאחר והיו לנו יותר מדי מלחמות) שלא מוצא את ייעודו בעולם.
סיפור אהבה טהור, נקי.. של שתי נפשות שקבע הגורל שעליהם להיות ביחד.
כתיבה מעולה, דמויות טובות חזקות ואמיתיות, כל דמות ודמות.
והינה הקשר לרומאו ויוליה~ גיבור מלחמות עם פוסט טראומה קשה שלא מטופלת
❤️🩹שום טיפול פסיכולוגי ושום כדורים לא הצליחו לשקם אותו מאז אותה שבת שעלה על מדים ויצא לדרום.💔
ודיין שלא מבין למה יהודים לא מתקרבים יותר לדת.
הסיפור מתחיל מכפיר, כפיר הוא נער חרוץ, חזק נפש.. אך אבוד.
הוא לא ממש מצא את מקומו בחיים וזה מפריע לו.
מצד אחד, יש לו חברים, כמו כן "חברה" מהמין השני ככול שירצה. אך עדיין הוא מרגיש שמשהו חסר.
ואז מגיע השינוי, עוברים למושב שכנים חדשים
🧔🏻♂️אני רואה מכאן איך היא סוקרת את הבית, אז אני אומר לה בשקט, "מותק, הנסיכה על העדשה, עם כל הכבוד לזה שהגעת הנה רק עכשיו, את לא מאמינה מה היה פה קודם," אני צוחק ומועך את הסיגריה על הגג.🧔🏻♂️
משהו בבת של השכן ישר תופס את תשומת ליבו
🧔🏻♂️היא מזכירה לי את הסרט המצויר הזה שראיתי לא מזמן עם האחים הקטנים שלי, שהייתה שם איזו מטורללת בעלת אישיות גבולית עם שיער ארוך בצורה קיצונית, שהיה מחזיר אור כשהיא שרה או איזה שיט אחר.🧔🏻♂️
השניים האלו שונים כ"כ אחת מהשני
👰🏼♀️"ובכל מקרה אלך בדרך המוכרת, גם אחרי שנעבור. אני אסיים סמינר, אתחתן עם בן תורה, אקים בית נאמן בישראל. לא צריך לעבור דירה בשביל זה."👰🏼♀️
לרחל לא קל להסתגל לחיות במושב החדש
👰🏼♀️"אימא, מה יש לנו להכיר אותם? כולם פה חילונים. הם בטח יסתכלו עלינו כאילו אנחנו חייזרים שנפלו מהירח." "נראה," היא עונה לי בארשת מהורהרת, "אני דווקא חושבת שזו הזדמנות טובה להראות להם שהחרדים לא רק זורקים אבנים, שורפים דגלים ואוכלים קיגל וגפילטע פיש." היא זורקת אליי חיוך.👰🏼♀️
והיא מוצאת את עצמה מטיילת הרבה בטבע.. רק שהוא לא מצליח להגן עליה מהסביבה
👰🏼♀️משתרר שקט אז אני מרימה את המבט, הוא עומד מולי ומתבונן בי בראש מוטה מעט הצידה, כאילו ראה משהו חדש והוא מנסה להבין איך להפעיל אותו. ואולי זה בדיוק מה שזה.🧔🏻♂️
הכתיבה של הספר הזה הייתה גאונית ממש
🧔🏻♂️אני יושב מול שולחן הכתיבה שלי, לומד לבגרות באזרחות. משנן חוקים, ועוד חוקים. אני קצת מגחך לעצמי תוך כדי. כי לפני כמה שנים, בחסות מגפה שהייתה או לא הייתה, הממשלה הרימה פה תיאטרון שלם של רמיסת זכויות אזרחיות. אותן אלו שאני בדיוק משנן עכשיו.🧔🏻♂️
🧔🏻♂️דגמנה פה דיקטטורה יופי־יופי, אז כל החוקים האלו שמחר אקיא על דף המבחן נראים עכשיו כמו המלצה נחמדה. עד שהם כבר לא🧔🏻♂️
אחרי ההיכרות של השניים, נוצר קשר, קשר שנקבע.. אך בגלל שהעולמות שלהם כ"כ שונים הם לא מצליחים לקבל את זה
👰🏼♀️כשביקשתי עזרה ניגנתי חזק, כי רציתי שהתפילה תמריא אל־על. כי אני באמת חייבת עזרה להפסיק כבר לחשוב עליו. על כל חלק שבו.👰🏼♀️
🧔🏻♂️"יש לה יום הולדת בעוד חודש וחצי בערך. חשבתי לארגן לה משהו." "כפיר, אתה לא יכול לארגן לה כלום. הרגע אמרת שאסור לה בכלל לדבר איתך, אז לארגן לה משהו? באיזה לה־לה־לנד אתה חי?"🧔🏻♂️
מאוד מאוד אהבתי שמדובר פה על פוסט טראומה, כי זה נושא מאוד רגיש בתקופה האחרונה.. והרגיש לי נכון שהוא פה ❤️🩹
🧔🏻♂️אחרי מה שקרה לאחי, כלומר לאבא שלך... אתה יודע... כל מה שהוא עבר..." הוא נאנח. הוא שותק לכמה רגעים, בטח מחפש את המילים הנכונות. "אתה בטוח שזה הכיוון שאתה רוצה? לך תדע מה צופן השירות ובמה אתה עשוי להיתקל," הוא אומר לבסוף. "מי יודע," אני עונה. "כל חייל שמתגייס לוקח בחשבון שהוא עלול לצאת שרוט מהשירות הצבאי. חצי מדינה הלומי קרב, והחצי השני בפוסט טראומה." "טוב. אני עומד מאחוריך בכל החלטה שתעשה. אבל... תשמור על עצמך, אה?"🧔🏻♂️
המשפחה החילונית מקבלת באהבה את הבחורה החרדית לחייהם
👰🏼♀️"ראינו שאת ממש אוהבת פיקניקים אז החלטנו לארגן לך גם אחד, כמו שעשית איתנו," הוא מכריז. אוהבת פיקניקים... איזה ילדים פיקחים. אני לא יכולה שלא לחייך לנוכח האירוניה שבדבר. יצאנו לפיקניק הקודם רק כי רציתי לצאת מהבית שלהם ולברוח מכפיר. והינה בדיוק בגלל זה אני עכשיו שוב בפיקניק בטבע היפהפה הזה, יחד איתו.👰🏼♀️
ועוזרים לחייה להשתנות
👰🏼♀️אני השתניתי. בצורת החשיבה. בהלך הרוח. אני כבר לא באמת מרגישה חלק בלתי נפרד מהן. מהמקשה החברתית. המושב שינה אותי. כפיר שינה אותי.👰🏼♀️
ליבו של כפיר נסדק עם כל רגע שעובר..
🧔🏻♂️אני לא יכול לשאת את המחשבה שאנחנו לא יכולים להיות ביחד. יש פה טעות בבריאה, חייבת להיות.🧔🏻♂️
כי רחל הולכת בדרך אחרת.. בדרך ששוברת את ליבם
👰🏼♀️היה לי מאוד נחמד הערב. למרות שהתכוונתי רק לצאת ידי מצוות כיבוד הורים ולסיים את כל עניין השידוך אחרי פגישה אחת, כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה שאולי הוא יציל אותי מכפיר. הוא ירפא אותי ממנו.👰🏼♀️
🧔🏻♂️"לפני שנה ראיתי אותך בפעם הראשונה," הוא מסנן בלחש בין השיניים, כך שאני בקושי מבינה מה הוא אומר, "סתם נערה חרדית שלא הבטיחה לי כלום. אבל משום מה נכנסה לי מתחת לעור. מתחת לנשמה. ומאז, רחל הורביץ, לא נגעתי באף בחורה."🧔🏻♂️
👰🏼♀️הוא מתקרב אליי עוד צעד אחד. עכשיו אני כבר ממש יכולה להרגיש את הנשימות שלו. מהירות וחמות. להריח את הריח המוכר שלו, שילוב של טבק, רמז קלוש של סבון כלשהו ואבק דרכים שתמיד גורם לי חולשה ומסחרר אותי. "אני מחכה, רחל." הוא מאגרף את כפות הידיים בצידי הגוף, "תגידי לי: 'אתה סתם בחור שנמצא שם, אין לי שום רגש כלפיך. שום קשר. נשמתי, פיזי, רוחני, או כל דבר דפוק אחר שנמצא ביקום'!" הוא מרים קצת את הקול, "ואני מבטיח לעזוב אותך. להתרחק." "אין לנו שום עתיד, זה לא מתאים," אני מגמגמת, מרגישה שאני הולכת להקיא. יש לי סחרחורת. "זה לא מה ששאלתי אותך!" הוא צועק. "את כזאת פחדנית," הוא מנענע את הראש מצד לצד ומסתכל עליי בגבות מכווצות. "יש לי אולי הרבה דברים דפוקים, אבל את רחל, את פחדנית. אז קדימה, בואי נשמע אותך אומרת את זה."👰🏼♀️
🧔🏻♂️"זה לכבודך ולכבוד הדוס הירושלמי הדפוק שייקח אותך ממני." מטה את הבקבוק ושותה, ושותה. זורק עוד אחד ריק הצידה.🧔🏻♂️
🧔🏻♂️אני משפשף את הפנים ונזכר בשיחה האחרונה שהייתה לי עם אבא שלה. איך הוא הסתכל עליי כמו על חיידק. כמו על וירוס. הוא הפריד בינינו. ואיך הוא שידך אותה למישהו אחר. ואיך היא פשוט הסכימה. כאילו שאני באמת וירוס שצריך להתרחק ממנו. רחל. אירוסין. חתונה. ילדים. עם מישהו אחר.🧔🏻♂️
חייבת לציין שאהבתי את הפלוט טוויסט, הוא סגר את כל הפינות
👰🏼♀️אני רוצה לא להסתכל, אבל זה חזק ממני. הוא נשאר לעמוד בתחנה, נשען על הקביים ומסתכל עליי. אני מחזירה לו מבט. עיניים בעיניים לכמה שניות של נצח. ואז האוטובוס נוסע ומשאיר אותו שם.👰🏼♀️
👰🏼♀️הרחיקו אותי ממנו. הכי רחוק שאפשר. הרחיקו את הגוף שלי. רק שהם לא יודעים שהשארתי מאחוריי את הדבר הכי חשוב. הוא נמצא ממש שם, מונח על מפתן דלתו.👰🏼♀️
אמו של כפיר לביאה, באה להילחם בשבילו
👰🏼♀️אתם חייבים להתגבר על זה," היא אומרת לי ומלטפת לי את הראש. "אני יודעת שההורים שלך לעולם לא יבינו. לא יסכימו. אוי, ילדים מסכנים שלי, הלוואי שהשם יעזור לכם," היא ממשיכה לאחוז בי חזק. "אמן," אני לוחשת לתוך התלתלים שלה.👰🏼♀️
אבל לא מספיק טוב, כי רחל בטוחה שהיא חייבת ללכת לפי הדרך שהיא מכירה...
👰🏼♀️"הוא נכנס דרך דלת צדדית לחיי והוא גם ייצא בדיוק באותה הדרך. הוא חייב לצאת. ואני אדחוף אותו החוצה מהמחשבות והרגשות ואמשיך בחיי כמו שהיו לפני שפגשתי אותו."👰🏼♀️
למזלה, יש לה סבתא מלכה, שרוצה את טובת הנפש ולא טובת התורה
👰🏼♀️"ואני אוסיף לכך תורה נוספת, על 'אחד היה אברהם רק הוא יחידי בעולם'. את צריכה לבחור בעצמך. כולם עומדים בעבר אחד של הנהר, ההורים שלך שמעולם לא יאשרו את זה. כל הרבנים שמסתמא לא יסכימו. העולם החרדי שלעולם יסתכל עליכם בעין עקומה, ביקורתית ושופטת. החברות שלך מהסמינר. כולם־כולם עומדים איתך בצד אחד של הגדה וצורחים שזה לא יכול להיות בשום פנים ואופן. ורק אחד עומד בצד השני. כפיר. כפיר עומד לבדו בצד השני. מחזיק את האמונה שלו קרוב־קרוב לליבו, מצמיד אותה אל החזה שלו בעקשנות. והוא מחכה לראות אם תעברי את הנהר בשבילו."👰🏼♀️
👰🏼♀️"האם את מספיק אמיצה כדי להאמין שהשם רוצה אתכם ביחד, ולבחור בו?" כל הבחירות קשות הרוחניות — במיוחד
קיבלתי את הספר הזה על מנת לתת סקירה, והוא הופיע בחיי בדיוק באותו הרגע שבו רציתי משהו מרענן ושונה וכך משאלת ליבי התגשמה.
❤️🩹תמיד חשבתי שהשירות הצבאי ושנות הקבע דפקו אותו, אבל אין ספק שמאז מלחמת "חרבות ברזל" הוא נדפק סופית.
💔
הסיפור הוא הוא סיפור על אהבת נעורים, שלא הייתה אמורה להתקיים.
הרעיון פה נתן לי ווייב חזק של רומיאו ויוליה~
מצד אחד הצד הדתי מאוד (הבת של דיין) כל החוקים הנוקשים של הדת, היחסים בין גבר ואישה ואפילו החיים במשפחה.
החוקים של החיים עצם בקהילה
מאוד אהבתי שפה בסיפור, למרות כל הנוקשות של החיים שלהם, הם לא ניסו לכפות את האמונה על שאר האנשים שהיו מסביבם.
בלי חסימת כבישים או זריקת אבנים.
בספר פה, היהדות מוצגת מהצד הטהור שלה, כמו שהיא אמורה להיות.
הצד השני, חילוני, בן של גיבור מלחמות (מאחר והיו לנו יותר מדי מלחמות) שלא מוצא את ייעודו בעולם.
סיפור אהבה טהור, נקי.. של שתי נפשות שקבע הגורל שעליהם להיות ביחד.
כתיבה מעולה, דמויות טובות חזקות ואמיתיות, כל דמות ודמות.
והינה הקשר לרומאו ויוליה~ גיבור מלחמות עם פוסט טראומה קשה שלא מטופלת
❤️🩹שום טיפול פסיכולוגי ושום כדורים לא הצליחו לשקם אותו מאז אותה שבת שעלה על מדים ויצא לדרום.💔
ודיין שלא מבין למה יהודים לא מתקרבים יותר לדת.
הסיפור מתחיל מכפיר, כפיר הוא נער חרוץ, חזק נפש.. אך אבוד.
הוא לא ממש מצא את מקומו בחיים וזה מפריע לו.
מצד אחד, יש לו חברים, כמו כן "חברה" מהמין השני ככול שירצה. אך עדיין הוא מרגיש שמשהו חסר.
ואז מגיע השינוי, עוברים למושב שכנים חדשים
🧔🏻♂️אני רואה מכאן איך היא סוקרת את הבית, אז אני אומר לה בשקט, "מותק, הנסיכה על העדשה, עם כל הכבוד לזה שהגעת הנה רק עכשיו, את לא מאמינה מה היה פה קודם," אני צוחק ומועך את הסיגריה על הגג.🧔🏻♂️
משהו בבת של השכן ישר תופס את תשומת ליבו
🧔🏻♂️היא מזכירה לי את הסרט המצויר הזה שראיתי לא מזמן עם האחים הקטנים שלי, שהייתה שם איזו מטורללת בעלת אישיות גבולית עם שיער ארוך בצורה קיצונית, שהיה מחזיר אור כשהיא שרה או איזה שיט אחר.🧔🏻♂️
השניים האלו שונים כ"כ אחת מהשני
👰🏼♀️"ובכל מקרה אלך בדרך המוכרת, גם אחרי שנעבור. אני אסיים סמינר, אתחתן עם בן תורה, אקים בית נאמן בישראל. לא צריך לעבור דירה בשביל זה."👰🏼♀️
לרחל לא קל להסתגל לחיות במושב החדש
👰🏼♀️"אימא, מה יש לנו להכיר אותם? כולם פה חילונים. הם בטח יסתכלו עלינו כאילו אנחנו חייזרים שנפלו מהירח." "נראה," היא עונה לי בארשת מהורהרת, "אני דווקא חושבת שזו הזדמנות טובה להראות להם שהחרדים לא רק זורקים אבנים, שורפים דגלים ואוכלים קיגל וגפילטע פיש." היא זורקת אליי חיוך.👰🏼♀️
והיא מוצאת את עצמה מטיילת הרבה בטבע.. רק שהוא לא מצליח להגן עליה מהסביבה
👰🏼♀️משתרר שקט אז אני מרימה את המבט, הוא עומד מולי ומתבונן בי בראש מוטה מעט הצידה, כאילו ראה משהו חדש והוא מנסה להבין איך להפעיל אותו. ואולי זה בדיוק מה שזה.🧔🏻♂️
הכתיבה של הספר הזה הייתה גאונית ממש
🧔🏻♂️אני יושב מול שולחן הכתיבה שלי, לומד לבגרות באזרחות. משנן חוקים, ועוד חוקים. אני קצת מגחך לעצמי תוך כדי. כי לפני כמה שנים, בחסות מגפה שהייתה או לא הייתה, הממשלה הרימה פה תיאטרון שלם של רמיסת זכויות אזרחיות. אותן אלו שאני בדיוק משנן עכשיו.🧔🏻♂️
🧔🏻♂️דגמנה פה דיקטטורה יופי־יופי, אז כל החוקים האלו שמחר אקיא על דף המבחן נראים עכשיו כמו המלצה נחמדה. עד שהם כבר לא🧔🏻♂️
אחרי ההיכרות של השניים, נוצר קשר, קשר שנקבע.. אך בגלל שהעולמות שלהם כ"כ שונים הם לא מצליחים לקבל את זה
👰🏼♀️כשביקשתי עזרה ניגנתי חזק, כי רציתי שהתפילה תמריא אל־על. כי אני באמת חייבת עזרה להפסיק כבר לחשוב עליו. על כל חלק שבו.👰🏼♀️
🧔🏻♂️"יש לה יום הולדת בעוד חודש וחצי בערך. חשבתי לארגן לה משהו." "כפיר, אתה לא יכול לארגן לה כלום. הרגע אמרת שאסור לה בכלל לדבר איתך, אז לארגן לה משהו? באיזה לה־לה־לנד אתה חי?"🧔🏻♂️
מאוד מאוד אהבתי שמדובר פה על פוסט טראומה, כי זה נושא מאוד רגיש בתקופה האחרונה.. והרגיש לי נכון שהוא פה ❤️🩹
🧔🏻♂️אחרי מה שקרה לאחי, כלומר לאבא שלך... אתה יודע... כל מה שהוא עבר..." הוא נאנח. הוא שותק לכמה רגעים, בטח מחפש את המילים הנכונות. "אתה בטוח שזה הכיוון שאתה רוצה? לך תדע מה צופן השירות ובמה אתה עשוי להיתקל," הוא אומר לבסוף. "מי יודע," אני עונה. "כל חייל שמתגייס לוקח בחשבון שהוא עלול לצאת שרוט מהשירות הצבאי. חצי מדינה הלומי קרב, והחצי השני בפוסט טראומה." "טוב. אני עומד מאחוריך בכל החלטה שתעשה. אבל... תשמור על עצמך, אה?"🧔🏻♂️
המשפחה החילונית מקבלת באהבה את הבחורה החרדית לחייהם
👰🏼♀️"ראינו שאת ממש אוהבת פיקניקים אז החלטנו לארגן לך גם אחד, כמו שעשית איתנו," הוא מכריז. אוהבת פיקניקים... איזה ילדים פיקחים. אני לא יכולה שלא לחייך לנוכח האירוניה שבדבר. יצאנו לפיקניק הקודם רק כי רציתי לצאת מהבית שלהם ולברוח מכפיר. והינה בדיוק בגלל זה אני עכשיו שוב בפיקניק בטבע היפהפה הזה, יחד איתו.👰🏼♀️
ועוזרים לחייה להשתנות
👰🏼♀️אני השתניתי. בצורת החשיבה. בהלך הרוח. אני כבר לא באמת מרגישה חלק בלתי נפרד מהן. מהמקשה החברתית. המושב שינה אותי. כפיר שינה אותי.👰🏼♀️
ליבו של כפיר נסדק עם כל רגע שעובר..
🧔🏻♂️אני לא יכול לשאת את המחשבה שאנחנו לא יכולים להיות ביחד. יש פה טעות בבריאה, חייבת להיות.🧔🏻♂️
כי רחל הולכת בדרך אחרת.. בדרך ששוברת את ליבם
👰🏼♀️היה לי מאוד נחמד הערב. למרות שהתכוונתי רק לצאת ידי מצוות כיבוד הורים ולסיים את כל עניין השידוך אחרי פגישה אחת, כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה שאולי הוא יציל אותי מכפיר. הוא ירפא אותי ממנו.👰🏼♀️
🧔🏻♂️"לפני שנה ראיתי אותך בפעם הראשונה," הוא מסנן בלחש בין השיניים, כך שאני בקושי מבינה מה הוא אומר, "סתם נערה חרדית שלא הבטיחה לי כלום. אבל משום מה נכנסה לי מתחת לעור. מתחת לנשמה. ומאז, רחל הורביץ, לא נגעתי באף בחורה."🧔🏻♂️
👰🏼♀️הוא מתקרב אליי עוד צעד אחד. עכשיו אני כבר ממש יכולה להרגיש את הנשימות שלו. מהירות וחמות. להריח את הריח המוכר שלו, שילוב של טבק, רמז קלוש של סבון כלשהו ואבק דרכים שתמיד גורם לי חולשה ומסחרר אותי. "אני מחכה, רחל." הוא מאגרף את כפות הידיים בצידי הגוף, "תגידי לי: 'אתה סתם בחור שנמצא שם, אין לי שום רגש כלפיך. שום קשר. נשמתי, פיזי, רוחני, או כל דבר דפוק אחר שנמצא ביקום'!" הוא מרים קצת את הקול, "ואני מבטיח לעזוב אותך. להתרחק." "אין לנו שום עתיד, זה לא מתאים," אני מגמגמת, מרגישה שאני הולכת להקיא. יש לי סחרחורת. "זה לא מה ששאלתי אותך!" הוא צועק. "את כזאת פחדנית," הוא מנענע את הראש מצד לצד ומסתכל עליי בגבות מכווצות. "יש לי אולי הרבה דברים דפוקים, אבל את רחל, את פחדנית. אז קדימה, בואי נשמע אותך אומרת את זה."👰🏼♀️
🧔🏻♂️"זה לכבודך ולכבוד הדוס הירושלמי הדפוק שייקח אותך ממני." מטה את הבקבוק ושותה, ושותה. זורק עוד אחד ריק הצידה.🧔🏻♂️
🧔🏻♂️אני משפשף את הפנים ונזכר בשיחה האחרונה שהייתה לי עם אבא שלה. איך הוא הסתכל עליי כמו על חיידק. כמו על וירוס. הוא הפריד בינינו. ואיך הוא שידך אותה למישהו אחר. ואיך היא פשוט הסכימה. כאילו שאני באמת וירוס שצריך להתרחק ממנו. רחל. אירוסין. חתונה. ילדים. עם מישהו אחר.🧔🏻♂️
חייבת לציין שאהבתי את הפלוט טוויסט, הוא סגר את כל הפינות
👰🏼♀️אני רוצה לא להסתכל, אבל זה חזק ממני. הוא נשאר לעמוד בתחנה, נשען על הקביים ומסתכל עליי. אני מחזירה לו מבט. עיניים בעיניים לכמה שניות של נצח. ואז האוטובוס נוסע ומשאיר אותו שם.👰🏼♀️
👰🏼♀️הרחיקו אותי ממנו. הכי רחוק שאפשר. הרחיקו את הגוף שלי. רק שהם לא יודעים שהשארתי מאחוריי את הדבר הכי חשוב. הוא נמצא ממש שם, מונח על מפתן דלתו.👰🏼♀️
אמו של כפיר לביאה, באה להילחם בשבילו
👰🏼♀️אתם חייבים להתגבר על זה," היא אומרת לי ומלטפת לי את הראש. "אני יודעת שההורים שלך לעולם לא יבינו. לא יסכימו. אוי, ילדים מסכנים שלי, הלוואי שהשם יעזור לכם," היא ממשיכה לאחוז בי חזק. "אמן," אני לוחשת לתוך התלתלים שלה.👰🏼♀️
אבל לא מספיק טוב, כי רחל בטוחה שהיא חייבת ללכת לפי הדרך שהיא מכירה...
👰🏼♀️"הוא נכנס דרך דלת צדדית לחיי והוא גם ייצא בדיוק באותה הדרך. הוא חייב לצאת. ואני אדחוף אותו החוצה מהמחשבות והרגשות ואמשיך בחיי כמו שהיו לפני שפגשתי אותו."👰🏼♀️
למזלה, יש לה סבתא מלכה, שרוצה את טובת הנפש ולא טובת התורה
👰🏼♀️"ואני אוסיף לכך תורה נוספת, על 'אחד היה אברהם רק הוא יחידי בעולם'. את צריכה לבחור בעצמך. כולם עומדים בעבר אחד של הנהר, ההורים שלך שמעולם לא יאשרו את זה. כל הרבנים שמסתמא לא יסכימו. העולם החרדי שלעולם יסתכל עליכם בעין עקומה, ביקורתית ושופטת. החברות שלך מהסמינר. כולם־כולם עומדים איתך בצד אחד של הגדה וצורחים שזה לא יכול להיות בשום פנים ואופן. ורק אחד עומד בצד השני. כפיר. כפיר עומד לבדו בצד השני. מחזיק את האמונה שלו קרוב־קרוב לליבו, מצמיד אותה אל החזה שלו בעקשנות. והוא מחכה לראות אם תעברי את הנהר בשבילו."👰🏼♀️
👰🏼♀️"האם את מספיק אמיצה כדי להאמין שהשם רוצה אתכם ביחד, ולבחור בו?" כל הבחירות קשות הרוחניות — במיוחד
September 28, 2024
בת הדיין
☆☆☆.5
אין סמאט
רחל ומשפחתה החרדית עוברים מירושלים לבית בקיבוץ שהיה שייך פעם למשפחתה .כפיר מתגורר בקיבוץ מאז ומתמיד ,הוא אוהב לעבוד במטעים של המושב ולרכב על האופנוע שלו והוא בשנה האחרונה שלו בתיכון ומתכונן לקראת הגיוס שלו ,לעומת רחל שהיא בת סמינר. המפגש הראשון בניהם הוא די מביל ומוזר לרחל וכפיר דווקא די מסוקרן ממנה מהרגע הראשון שהוא רואה אותה.
כשגליה פנתה אליי לסקור את הספר שלה כמובן שנעניתי בחיוב,אני ממש אוהבת ספרים על חילוני ודתייה ולהפך.יש משהו מעניין לפחות לדעתי באהבה האסורה הזו,ששניהם באים מעולמות רוחנים שונים ובסוף מצליחים להתגבר על כך.
הכתיבה הייתה די זורמת אם זאת שהיו כמה חלקים שהרגשתי שהספר מאוד נמרח כי הוא מאוד סלואו ברן ברמה של מריאנה זפאטה למי שקראה את הספרים שלה ,אז זה יותר גרוע 😂😂😂
לדעתי הספר יותר מתאים לנוער ולציבור הדתי כי היו בו הרבה מאוד מושגים שקשורים לדתיים בלי הסבר וצפיתי שיהיו הערות שוליים או זה למשל מה זה אומר סמינר או תרגום של המשפטים ביידיש שזה אמור להיות לדעתי מאוד ברור שיהיה תרגום.
מה שמשך אותי בספר הוא לגלות איך חרדייה ,בת סמינר ,בת של דיין ממשפחה ירושלמית חרדית תתחתן בסוף הספר עם בחור חילוני,שיוצא למסיבות ומעשן ושותה .שני עולמות מונגדים לחלוטין במיוחד גם שהאבות שלהם מונעים מהם להיות ביחד.
אם זאת אני חושבת שהעלילה גם מאוד מציאותית,זה כן סיפור שיכול לקרות במציאות.
כמה דברים שהפריעו לי ואני כן רוצה לשים עליהם דגש כי אפשרי לתקן אותם זה :
- הערות שוליים עם תרגום למשפטים ביידיש והסבר למושגים מעולם הדתי/חרדי.
- שימו לב השביעי באוקטובר כן מוזכר כי אבא של כפיר הוא שירת במלחמה ואם זכור לי נכון הוא סובל מפוסט טראומה.
השביעי באוקטובר רק מוזכר בספר ואין שום דבר מפורט.
ועוד דבר שהפריע לי זה הסוף של הספר !
400 עמודים הם מתקרבים טיפה ומתרחקים איזה 20 צעדים אחורה ,ובסוף אני לא רוצה לעשות ספוילר אבל ממש צפיתי לאיזה אפילוג שפשוט לא היה ואני חושבת שזה היה ממש משפר את הספר.
☆☆☆.5
אין סמאט
רחל ומשפחתה החרדית עוברים מירושלים לבית בקיבוץ שהיה שייך פעם למשפחתה .כפיר מתגורר בקיבוץ מאז ומתמיד ,הוא אוהב לעבוד במטעים של המושב ולרכב על האופנוע שלו והוא בשנה האחרונה שלו בתיכון ומתכונן לקראת הגיוס שלו ,לעומת רחל שהיא בת סמינר. המפגש הראשון בניהם הוא די מביל ומוזר לרחל וכפיר דווקא די מסוקרן ממנה מהרגע הראשון שהוא רואה אותה.
כשגליה פנתה אליי לסקור את הספר שלה כמובן שנעניתי בחיוב,אני ממש אוהבת ספרים על חילוני ודתייה ולהפך.יש משהו מעניין לפחות לדעתי באהבה האסורה הזו,ששניהם באים מעולמות רוחנים שונים ובסוף מצליחים להתגבר על כך.
הכתיבה הייתה די זורמת אם זאת שהיו כמה חלקים שהרגשתי שהספר מאוד נמרח כי הוא מאוד סלואו ברן ברמה של מריאנה זפאטה למי שקראה את הספרים שלה ,אז זה יותר גרוע 😂😂😂
לדעתי הספר יותר מתאים לנוער ולציבור הדתי כי היו בו הרבה מאוד מושגים שקשורים לדתיים בלי הסבר וצפיתי שיהיו הערות שוליים או זה למשל מה זה אומר סמינר או תרגום של המשפטים ביידיש שזה אמור להיות לדעתי מאוד ברור שיהיה תרגום.
מה שמשך אותי בספר הוא לגלות איך חרדייה ,בת סמינר ,בת של דיין ממשפחה ירושלמית חרדית תתחתן בסוף הספר עם בחור חילוני,שיוצא למסיבות ומעשן ושותה .שני עולמות מונגדים לחלוטין במיוחד גם שהאבות שלהם מונעים מהם להיות ביחד.
אם זאת אני חושבת שהעלילה גם מאוד מציאותית,זה כן סיפור שיכול לקרות במציאות.
כמה דברים שהפריעו לי ואני כן רוצה לשים עליהם דגש כי אפשרי לתקן אותם זה :
- הערות שוליים עם תרגום למשפטים ביידיש והסבר למושגים מעולם הדתי/חרדי.
- שימו לב השביעי באוקטובר כן מוזכר כי אבא של כפיר הוא שירת במלחמה ואם זכור לי נכון הוא סובל מפוסט טראומה.
השביעי באוקטובר רק מוזכר בספר ואין שום דבר מפורט.
ועוד דבר שהפריע לי זה הסוף של הספר !
400 עמודים הם מתקרבים טיפה ומתרחקים איזה 20 צעדים אחורה ,ובסוף אני לא רוצה לעשות ספוילר אבל ממש צפיתי לאיזה אפילוג שפשוט לא היה ואני חושבת שזה היה ממש משפר את הספר.
April 24, 2026
4.5/5
אני אתחיל ואגיד שמאוד אהבתי את הספר.
האהבה בין כפיר לרחל נבנית באופן יפהפה, רגיש ולא מתאמץ, והיא מצליחה להחזיק את הסיפור כולו. הכתיבה עצמה מדהימה והדמויות מרגישות מציאותיות ובעלות עומק.
יש בספר משהו חשוב מאוד במיוחד בתקופה הזאת - הוא מצליח להציג את הדת באור חיובי, נקי וטהור ונותן ולא כמשהו שמרחיק ונכפה. הוא מייצר מעין גשר מאחד: בין משפחה חילונית שמצליחה לפתוח את ביתה ולבה לעולם שהוא מאוד שונה, לבין נערה חרדית שנכנסת לעולם אחר מבלי לאבד את עצמה.
כן חשוב לי לתת הערה כללית שהפריעה לי-
מערכת היחסים בין רחל לכפיר כמעט ולא מתמודדת לעומק עם קונפליקטים עמוקים באמת. הדיונים ביניהם, במיוחד סביב סוגיות טעונות כמו גיוס חרדים לצה”ל נוגעים בנושא אבל לא מתעמקים בו. לעיתים נדמה שכפיר, כדמות שמייצגת עולם ערכים ברור של שירות ומשמעות מוותר על עמדותיו מהר מדי מתוך אהבתו לרחל, באופן שמחליש את המתח האידיאולוגי שיכול היה להעשיר את הסיפור.
גם בהקשר הרחב יותר של החברה הישראלית ובעיקר סביב אירועי השבעה באוקטובר – הספר נוגע, אך לא מעמיק. יש אזכורים, יש נוכחות, אבל אין התמודדות רגשית ורעיונית עמוקה יותר עם המציאות המורכבת שבתוכה הדמויות פועלות.
ממליצה בחום על הספר❤️
אני אתחיל ואגיד שמאוד אהבתי את הספר.
האהבה בין כפיר לרחל נבנית באופן יפהפה, רגיש ולא מתאמץ, והיא מצליחה להחזיק את הסיפור כולו. הכתיבה עצמה מדהימה והדמויות מרגישות מציאותיות ובעלות עומק.
יש בספר משהו חשוב מאוד במיוחד בתקופה הזאת - הוא מצליח להציג את הדת באור חיובי, נקי וטהור ונותן ולא כמשהו שמרחיק ונכפה. הוא מייצר מעין גשר מאחד: בין משפחה חילונית שמצליחה לפתוח את ביתה ולבה לעולם שהוא מאוד שונה, לבין נערה חרדית שנכנסת לעולם אחר מבלי לאבד את עצמה.
כן חשוב לי לתת הערה כללית שהפריעה לי-
מערכת היחסים בין רחל לכפיר כמעט ולא מתמודדת לעומק עם קונפליקטים עמוקים באמת. הדיונים ביניהם, במיוחד סביב סוגיות טעונות כמו גיוס חרדים לצה”ל נוגעים בנושא אבל לא מתעמקים בו. לעיתים נדמה שכפיר, כדמות שמייצגת עולם ערכים ברור של שירות ומשמעות מוותר על עמדותיו מהר מדי מתוך אהבתו לרחל, באופן שמחליש את המתח האידיאולוגי שיכול היה להעשיר את הסיפור.
גם בהקשר הרחב יותר של החברה הישראלית ובעיקר סביב אירועי השבעה באוקטובר – הספר נוגע, אך לא מעמיק. יש אזכורים, יש נוכחות, אבל אין התמודדות רגשית ורעיונית עמוקה יותר עם המציאות המורכבת שבתוכה הדמויות פועלות.
ממליצה בחום על הספר❤️
Read
October 10, 2024Dnf
March 30, 2026
סגנון הכתיבה לא כל כך לטעמי וגם הרוב היה צפוי אבל התמוגגתי מהנוסטלגיה של הבחור הזרוק במושב ובסופו של דבר רחל וכפיר נכנסו לי ללב:)
May 16, 2026
כתוב מעולה, הסיפור עצמו קצת מרגיש תלוש מהמציאות אבל חמוד
Displaying 1 - 6 of 6 reviews