הרשת הספרותית : מסות על חיבורים ומחברים יצירות ויוצרות

by Noa Mannheim, נועה מנהיים (Author's Hebrew name), עפרה עמית (Illustrator)

איך ג'יין אוסטן כמעט איבדה את הלפטופ שלה ולמה התעלומה הגדולה ביותר של אגתה כריסטי קרתה דווקא לה? מה הקשר בין עלמות גרמניות למעשיות האחים גרים? איפה נאסר על נשים ללבוש מכנסיים ומתי נולד הרומן?
הרשת הספרותית מבקשת לספר סיפורים על סופרות וסופרים: על הרגעים שעיצבו את חייהם וכתיבתם ועל ההקשרים שתרמו לנצחיות של אמנותם. יש בו רכילות מקצועית לצד פרשנות ביקורתית, זיקות תמטיות לצד תמורות היסטוריות, ממון לצד דיון מין.
היוצרות והיוצרים שארוגים בה היו מהוללים בתקופתם או לאחריה. חלקם סבלו חרפת רעב אך זכו לתהילת עולם, בעוד אחרות לא נודעו בימי חייהם בשמן האמיתי אך כיום הפכו לשם דבר.
כולם שזורים וקשורים אלה לאלה ברשת של הפניות, הערות שוליים המאפשרות לחקור נתיבי עלילה חליפיים, קווי תקשורת הנמתחים על פני יבשות וימים, עשורים ומאות. חלק מחיבורים אלו התרחשו במציאות ואילו אחרים מתקיימים רק בין הדפים הללו.
בסקרנות מתענגת ואהבה שופעת יוצאת נועה מנהיים למסעות בעקבות כמה מהסופרים האהובים עליה, מציצה לחדרי העבודה, ההלבשה, המגורים והמיטות שלהם, ומזמינה אותנו להצטרף אליה – ואליהם – באסופת חובה לכל אוהבי הספר.

Genres: Nonfiction

387 pages, Paperback

Published January 1, 2024

About the author

See נועה מנהיים

Reviews

[Ohad Itai · Rating 4 out of 5]

שמתי 4 כוכבים למרות שלמעשה לא סיימתי את הספר. אז אתחיל מהרע ואסיים בטוב. בשלב מסויים היה לי קצת מתיש, כי בסך הכל, פרט לשלושה ארבעה ספורים, מדובר בסיפורם של סופרים קלאסיים, שאין סיכוי שאקרא. וגם די מתישים כל החבר׳ה האנגלים האלו (הטיה כבדה לאנגליה). וגם היו פרקים שדילגתי בכיף. אבל הכתיבה של נעה מנהיים מדהימה, ועוד יותר מדהים לשמוע אותה מקריאה את ההערות בגרסה של הספר הקולי (חבל שהיא לא הקריאה את כל הספר).

[Nurith Horak · Rating 5 out of 5]

נהניתי מאד ולמדתי המון .

[ענבל שגיב-נקדימון · Rating 5 out of 5]

כולנו מכירים את הרגע שבו קוראים כתבה בעיתון על נושא שבו אנחנו בקיאים, ומבחינים מיד בהמוני אי דיוקים, פספוסים ועיוותים. ובכן, אני כאן עם הדוגמה ההפוכה בדיוק. עודני קוראת להנאתי הרבה את "הרשת הספרותית" מאת נועה מנהיים, הגעתי לפרק 21: "על וולטר סקוט, חצאיות משובצות ותחיית הלאומיות". זה נושא שאני בהחלט מחשיבה את עצמי מבינה בו, ואפילו אתן בקרוב הרצאה שנוגעת לו (פרטים והרשמה כאן). והנה בכל פסקה, כמעט בכל משפט, מתעורר בי הצורך להכריז "נכון! היא צודקת!" ובנוסף, היא גם ניסחה את הדברים באופן המדויק והשנון ביותר. הו, הקנאה!
הפרק נפתח בסצינת הורדת דגל בריטניה הגדולה מן התורן בהונג קונג ב-1997: "השמש אולי שקעה על האימפריה הבריטית, אבל הירח הלבנבן שזרח מתחת לחצאיתו של החייל האמיץ הכה בסנוורים את נכבדי האומות". שכן מסורת היא ברמות סקוטלנד שלא ללבוש דבר מתחת לקילט. ומתברר שביחידות הצבא של הסקוטים היו החיילים מתייצבים למסדר מעל מראה, כדי לוודא תיקניות. העובדה החשובה הזאת הזכירה לי קטע באחרית הדבר של "האפיפיורית יוהנה" בתרגומי, שבה מתואר כיסא עם חור במרכזו, ששימש חלק מטקס הכתרת האפיפיורים אחרי התקרית הלא-נעימה עם יוהנה; מפתחות סן פייטרו היו נמסרים להם רק אחרי שבוחן רם מעלה היה בודק ומאשר שהאפיפיור החדש אכן מצויד בכל האיברים הדרושים לכהונה הרמה. ואז מוזכר גדוד "המשמר השחור", שאת המחזה עליו למדתי בקורס לספרות סקוטית באוניברסיטת אדינבורו לפני כמה שנים, והבנתי טוב יותר את האובססיה הצבאית הבולטת בכל סיור בטירת אדינבורו, עתירת הפרפרנליה המיליטנטית.
הטקסט ממשיך ועוסק במשבצות הטרטן בכלל ובקילט הגדול בפרט, כולל האיסור שקבעו הבריטים על לבישתם בעקבות תבוסתם של המורדים מן הרמות בקרב קולודן. והרי נסעתי במיוחד לתערוכת הטרטן הנהדרת שהייתה בשלוחת מוזיאון ויקטוריה ואלברט בדאנדי כדי לרדת לעומקה של כל משבצת. ככתוב "זה היה בגד רב תכליתי – היה אפשר לרוץ איתו אחרי הפרות של השכן, לקפוץ איתו מעל גדרות האבן הנמוכות שהפרידו בין החלקה שלך לזו של שכנך שממנו גנבת את הפרות, ולהתכסות בו כששכבת בין שיחי האברש והסתתרת בזמן שחיפשו אחרי הפרות הנעלמות." אם זה לא תקציר של מעלליו של ג'יימי לפני הפרק הראשון של "נוכרייה", אני צנצנת מלחי הרחה!

הלאה לג'יימס מקפירסון, בעל התרגום הפיקטיבי "אוסיאן", שהכרתי בלימודי התואר הראשון אצל פרופ' גדעון טורי וכתבתי עליו בהרחבה לפני כמה שנים, אחרי ביקור בתערוכה במוזיאון אדינבורו שכותרתה ההולמת הייתה "פראית ואצילית" והקדשתי בה שעות להתפעמות ממחלצות משובצות רבות, כולל דגמים מקוריים מחגיגות ביקורו של המלך ג'ורג' הרביעי, בהפקתו המרשימה של וולטר סקוט, גיבור הפרק. ופרטים נוספים שהתקשרו ישירות למוצגים מוזיאוניים נוספים שביקרתי וצילמתי והתפעלתי מהם, ביניהם גודש הטרטנים בחייה של המלכה ויקטוריה, והייחוסים המלאכותיים של דוגמאות משובצות מסוימות לשבטים ולמשפחות, בניגוד לכל אמת היסטורית שקדמה למאה ה-19.

בכל אופן, אני מתחילה להרגיש כמו הבחור ההוא בדייט שאומר "טוב, מספיק להתמקד בי, תגידי – מה את חושבת עלי." אבל אולי זה לא נורא כל כך, כי ספר שלא רק מלמד, אלא גם מזכיר לנו את מה שכבר ידענו ואהבנו, זה כבר הישג מיוחד. אז מה שרציתי לומר הוא ש"הרשת הספרותית" הוא ספר נפלא, מלא ידע ושנינות, עם איורים מקסימים של עפרה עמית, ואני ממליצה עליו בחום. יש בו עוד יותר מעשרים פרקים נוספים על סופרים אחרים וכל מה שנמצא סביבם.

[Guy · Rating 5 out of 5]

קריאה פנטסטית. הרבה פעמים במובן הכפול של הקריאה.

נועה מנהיים טווה מערכת עניפה של קשרים והקשרים שמעשירים את העולם הספרותי - לפחות שלי. ועל הדרך גם את עולמות התרבות והחברה. החיבור בין סופרות, סופרים, חייהם ותקופות הזמן והשילוב של הערות הביניים (לקח לי זמן להתרגל - אבל למדתי לחבב את הארות בצורה הזו, משל היה הספר ויקיפדיה) אורגות את ערב הרב הזה לכדי סיפור אחד שלם של אנושיות. על צדדיה המלוכלכים, המביכים והנהדרים.

[Nati · Rating 4 out of 5]

4.5 stars