תמורה נאותה

by Maya Arad, מאיה ערד (Author's Hebrew name)

עליזה, מתרגמת מחוננת מעברית לאנגלית, נגררת לעסקת חליפין משונה עם סופר מתחיל. קרן ובועז, זוג ישראלים החיים בקליפורניה, מתקשים למצוא מקום לאורח לא קרוא. אביבה, ציירת חובבת, לוקחת את נכדתה לסיור אמנות בוונציה שהיא תולה בו תקוות גדולות גם לגבי עתידה שלה.

אלו שלושה סיפורי התבגרות מאוחרת. הדמויות עומדות בהתנסות שקיוו להימנע ממנה – ולומדות, מתוך רגעי ההתנסות, איזו אמת יסודית שחמקה מהם עד כה.

בקובץ הנובלות החדש מאיה ערד ממשיכה ומשכללת את יצירתה. אלו נובלות מרוכזות, מבריקות, מערערות. מעבר לתחכום ולהומור שלהם מצפים כבר קוראיה ניכר כאן דגש חדש. הסיפורים מעמידים במרכזם שאלות בסיסיות של טוב ורע, חוסר שוויון, העדר צדק. לכל אלה, מאיה ערד מסרבת להמציא פתרונות קלים וחד-משמעיים. אלו סיפורים שאי אפשר להניח הצידה – סיפורים, שימשיכו וילוו את קוראיהם ימים ארוכים.

208 pages, Paperback

Published January 1, 2025

About the author

מאיה ערד נולדה בראשון לציון בכ"ח בטבת תשל"א, 25 בינואר 1971 להוריה טובה ויוסף ערד. גדלה והתחנכה בקיבוץ נחל עוז ובראשון לציון. לאחר לימודי יסוד ותיכון בראשון לציון התגייסה לצה"ל ושירתה במדור הסברה של חיל החינוך, בו פגשה את רויאל נץ. מאיה למדה בלשנות ולימודים קלאסיים לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ובלשנות לדוקטורט באוניברסיטת לונדון. לימדה באוניברסיטאות שונות, ביניהן הארוורד, ז'נבה וסנקט-פטרבורג. ספרה "מקום אחר ועיר זרה" זיכה אותה בפרס משרד החינוך ליצירת ביכורים, נבחר לחמישיית המועמדים הסופית לפרס ספיר לשנת 2005 והועלה כמחזה בתיאטרון הקאמרי (בבימוי אלדד זיו ומוסיקה מאת אלון אולארצ'יק). כיום מאיה מלמדת באוניברסיטת סטנפורד. נשואה לרויאל נץ ואם לשתי בנות.

Reviews

[yair Silberg · Rating 3 out of 5]

השם של הספר אירוני כמובן, מאחר ושלושת הסיפורים בספר עוסקים במקרים בהם הציפייה לתמורה נאותה מהחיים, מתנגשת עם המציאות המאכזבת, והצורה שבה הגיבורים השונים מתמודדים עם אותה התפכחות.

הסיפור הראשון ששמו כשם הספר, מספר על עליזה, מתרגמת מוערכת מעברית לאנגלית, (ולמרות זאת עם רגשי נחיתות בלתי מוסברים. הבחירה שלה במקצוע נבעה מנסיבות החיים שלה - בת להורים מהגרים מארצות הברית. עליזה עובדת עם סופרים רבים, בינוניים לתחושתה, אשר מגיעים אליה עם פנטזיה להצלחה בחו״ל אם רק יתרגמו אותם, וזאת בשונה מחוסר הערכה שלה הם זוכים בארץ.
בדרך פתלתלה עליזה פוגשת בגל, סופר ישראלי ומתרגם מאנגלית לעברית, שמבקש ממנה לתרגם את הסיפורים הקצרים שלו. מכיוון שאין לו כסף לשלם, הם מגיעים להסדר בארטר - היא תתרגם את הסיפורים שלו, בתמורה לכך שהוא יתרגם לעברית את הסיפורים של אביה המנוח, אשר בדומה ללקוחות שלה, חי את חייו בתחושה שלא זכה להכרה שהיה ראוי לה.

לעליזה יש ציפיות לא מעטות מהעסקה הזו, בחלקן היא אף מסרבת להודות, אבל ״תמורה נאותה״ לא תהיה כאן, בלשון המעטה. העוול שנעשה לה מקומם מאד, ולמרות שיש בו כוח רב בגיוס הקורא לצידה, שם גם טמונה החולשה של הסיפור בכך שהוא מאפיל על כל הניואנסים היפים הקיימים כאן- חוויות ההגירה, ומלאכת התרגום, אשר בשניהם שזור היעדר התמורה הנאותה המצופה, אך שם בשונה מהסיפור מול גל, אין בהכרח אשם מובהק שניתן להצביע עליו.

ערך מוסף בסיפור הראשון הוא הצלילה לעולם התרגום, חשיפה לאסכולות שונות בו, ובכלל הענקת כבוד למקצוע שלא עומד תמיד באור הזרקורים.

לימונדה- הסיפור השני עוסק בבועז וקרן זוג ישראלים שחי בארה״ב, היוצאים לחופשה משפחתית עם בתם המתבגרת אורי. החופשה מתחילה בצורה מבאסת כי הבת הבכורה הבריזה, אבל אז זה נהיה יותר גרוע- קרן רוצה להזמין את הילה, אחותה הגרושה, להצטרף אליהם, בועז מסכים במורת רוח, אבל אז הילה מפתיעה אותם כשהיא מביאה עמה את נעם, הבן שלה שעל הספקטרום האוטיסטי.
גם כאן אנו עוסקים בציפייה ואכזבה, הפעם הציפייה היא של הבעל בועז, גיבור הסיפור, שרצה חופשה משפחתית פשוטה, והנה האורחים הבלתי צפויים הורסים הכל. השיא מגיע כשמתגלה לזוג שהילה שמה את החפצים של בנה בן ה-19 בחדר של בתם המתבגרת . בועז מתעקש שקרן הפעם תציב גבולות להילה, היא מתקשה בכך לאור החיים הקשים של הילה, ומערכת היחסים הייחודית -סימביוטית בין השתיים.

אם בסיפור הקודם דיברנו על ניואנסים יפים ועדינים, כאן הסיפור משורטט בקווים גסים יותר. בועז מתואר כגבר אנוכי ונקמני, שכל מה שאכפת לו ממנו הוא שהחממה הבורגנית שלו לא תופר. אנחנו חווים תחושה של הצצה רגעית לחייה של משפחה, סרט קצר אם תרצו. יש קונפליקט, הוא מותר והשקט חוזר.
גב הספר מציג את הנובלות כסיפורי התבגרות, היחידה שאולי חווה כאן תהליך התבגרות היא אשתו של בועז, קרן, אבל משום מה היא לא הדמות המרכזית בסיפור, ולמרות שבסופו של דבר היא הדמות שעושה
את הפעולה שסביבה סובב הסיפור, אנחנו לא זוכים להבין איך היא הרגישה לגבי זה.

אביב בונציה- הסיפור השלישי מציג את אביבה, אישה בגיל העמידה, שכעת לאחר שסיימה לגדל את ילדיה, התחילה סוף סוף לרדוף אחר חלום הילדות שלה להיות אמנית.
אנו פוגשים באביבה כשהיא לוקחת את נכדתה עלמה, איתה לטיול חניכה אמנותי בונציה. בנוסף אביבה גם מתכננת להיפגש שם עם יעל, אמנית שאביבה רואה בה כמנטורית שלה, וכן לבדוק מה קורה עם המלגה של הקרן היוקרתית בונציה שאליה הגישה את מועמדותה.
אביבה שבויה בחלומה בצורה שאינה מודעת לא לעצמה, לא ליחסי המעמדות האמיתיים השוררים בינה לבין המנטורית שלה, ואף לא לגבי התוכניות האמיתיות של נכדתה. בהתאם לתמה הכללית היא תתפכח מהחלומות שלה בצורה אכזרית וכואבת.

הערך המוסף בסיפור כאן הוא חשיפה ליצירות אומנות, ולעולם האמנות בכלל, ובפרט עם עולם הציור. אך בשונה מהסיפור הראשון, כאן התחושה שלי הייתה שיש עומס יתר בצורה שמלאה מעט.

לסיכום, הקריאה קולחת, ונגישה והדמויות מעניינות. קל להזדהות עם הנושא שהסיפורים עוסקים בהם- הציפיות השונות מהחיים, והאכזבה הזרועה בהן. מי שאוהב את הספרות שלו בצורה שמאירה את החיים כפי שהם על הפגמים שבהם , יקבל כאן את מבוקשו.
למרות כל זאת, לשני הסיפורים האחרונים מתלווה גם תחושה של החמצה הנוספת לתמה הכללית, וזאת עקב התחושה שיש ביקורת יתר של הסופרת ביחס לגיבורים, וזאת דווקא במקום שבו היה אפשר להתבונן עליהם בצורה חומלת יותר, ובהתחשב בכך שמדובר בתחושות ודילמות שפוגשות בחיים את כולנו, יש בכך משהו שמשאיר את הקורא עם תחושה לא נעימה.

[Felix · Rating 5 out of 5]

Very powerful, very insightful. The third novella hit rather close to home.

[yoav · Rating 4 out of 5]

מאיה ערד היא אחת הסופרות האהובות עלי, הפעם זהו ספר שמאגד שלושה סיפורים קצרים, שעוסקים במקום של האדם מול העולם, במדרג המיקום שלו, בתמורה שהוא מקבל עבור מה שהוא נותן.
מתרגמת מאנגלית לעברית זוכת פרסים, שסובלת מקליינטים בעיתיים, לא מתמחרת את עצמה באופן ראוי ומוצאת את עצמה במין ניצול של בחור צעיר; משפחה שיוצאת לחופשה בפאלם ספרינג אליה מצטרפת אחותה של האשה, עם בנה על הרצף, האם האחות מנצלת או מקופחת, האם עזרתה של האשה מוערכת או לא; ולבסוף אביבה, האמנית בעיני עצמה, שיוצאת את עם נכדתה לטיול בונציה, שבו היא מגלה את מעמדה האמיתי בעולם האמנות.

ערד יודעת לכתוב ולהאיר את נבכי גיבוריה באור בוהק, בלי חמלה. הסיפור השני, שהוא גם הסיפור הכי מניע רגשית, מרגיש לא שייך וקצת מטייל בין הגיבורים ומשאיר את הדמויות קצת שבלוניים. שני הסיפורים האחרים טובים אבל נוגעים בנושאים שערד כבר עסקה בהם בעבר.

זה לא ספרה הטוב ביותר ועדיין היא סופרת נהדרת ומעוררת מחשבה.

3.5 כוכבים מעוגלים למעלה.

[Jeffrey Green · Rating 4 out of 5]

This volume contains 3 novellas that are quite different from each other. The first centers on a translator from Hebrew to English in Tel Aviv, and it was of considerable interest to me, because that's what I did for a long time. In fact, I even translated a book by Maya Arad. I read the book because a book club that I joined is going to discuss it. I wrote to Maya to tell her that. I'll probably report on our discussion when we're done.
The second deals with a transplanted Israeli family in California and a difficult moment in their life, with a lot of bad behavior and suppressed anger. The third, set in Venice, describes a rather pretentious Israeli grandmother and her granddaughter.
Arad is an accomplished, intelligent, and imaginative writer, whose take on life is rather sour.

[Michal · Rating 4 out of 5]

שלוש נובלות מעולות וקצרות כמו שמאיה ערד יודעת לכתוב.
הראשונה מספרת על מתרגמת שנסחפת לתרגם סיפורים של סופר בתחילת דרכו תמורת תרגום שלו לעברית של סיפורים של אבא שלה. השניה על זוג פלוס ילדה, ישראלים שחיים בקליפורניה, וחופשתם בפאלם ספרינגס עם אחותה של האם, בת זוגה והבן האוטיסט. השלישית על סבתא אמנית ונכדה שמטיילות בונציה.
שלושתם ישראלים, שלושתם חכמים ונוגעים ויומיומיים.
אין איזה מוסר השכל, פשוט אנשים. כל כך אוהבת את הכתיבה שלה.

[Sharon Silbershatz · Rating 4 out of 5]

שלושה סיפורים. השניים הראשונים גרמו לגוף שלי להגיב. זה הסימן שלי לכישרון. סיטואציות אנושיות ישראליות שקצת הופכות את הבטן. נהניתי. הסיפור האחרון היה פחות טוב. בסך הכל מאוד נהניתי להכיר את מאיה ערד. פספוס שלא הכרתי אותה קודם.

[Siv30 · Rating 3 out of 5]

לסקירה מפורטת בעברית ואנגלית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/תמור...

[Tanya · Rating 4 out of 5]

מאיה ערד יודעת לזהות חולשה אנושית ואז לחטט בכאב הזה. שני הסיפורים הראשונים לא תפסו אותי, השלישי כן.

[Eliyahu Grietzer · Rating 4 out of 5]

מאיה ערד מיטיבה לתאר תהליכים של התפקחות ותסכול שנפתרים לטובת שינוי או הפנמת יתרונותיו של המצב הקיים. את ההתפקחות מובילה התפוררותו של עולם פנימי שסטה מן המציאות. קראתי עד עתה ארבעה ספרים של ערד ונהניתי מכולם. היא נוטה לעסוק באוכלוסיות ועיסוקים שהיא מכירה היטב - באקדמיה ומחוצה לה. מעניין מה היה קורה לו היתה פורצת מחוצה להם. ספציפית באשר לספר זה, הוא מכיל שלושה סיפורים. הראשון על מתרגמת שמתמודדת עם תיסכולים וניצול. השני על משפחה ישראלית-אמריקאית שנופשת בוילה ששכרו. גם הם מתמודדים עם ניצול, הפעם בחוג המשפחה המורחבת. השלישית הוא של אמנית שהתחילה מאוחר ומתפקחת בהדרגה באשר למה שיש לה ולעולם האמנות להציע זה לזה.