הצד השני של המטבע

by Uri Avnery, אורי אבנרי (Author's Hebrew name)

הקדמה למהדורת 1976

ספר זה נולד באוטובוס, בשלהי 1949.
כמה חודשים לפני כן הופיע ספרי "בשדות פלשת 1948". כונסו בו הרשימות החטופות שכתבתי, כחייל פלוגת שועלי-שמשון, לפני קרב, אחרי קרב, ולעתים גם תוך כדי קרב. הוא זכה בהצלחה שהיתה אז חסרת תקדים. עשר מהדורות הודפסו ונמכרו בזמן קצר. באותו אוטובוס ישבו, מאחורי, שני נערים. הם דיברו בהתלהבות על "בשדות פלשת". ניכר היה שהם מקנאים בגיבוריו. "חבל שפיספסתי את המלחמה בכמה חודשים !" אמר אחד מהם בעצב. לי היה נדמה ש"בשדות פלשת" הוא ספר שונא מלחמה. לא באתי לפאר בו את המלחמה, או לטשטש את זוועותיה. אך אם שני נערים אלה קראו את הספר וקינאו בנו, נראה כי חסר בו משהו. הצד השני של המטבע.
בו במקום החלטתי לכתוב אותו.
...
"בשדות פלשת" הוא אמת - אך לא כל האמת.
יש דברים רבים שלא יכולתי לרשמם תוך כדי מלחמה. היתה צנזורה חמורה. הייתי חייל פשוט ביחידת שדה, ולא פעם נדרשתי להעביר את רשימותי לביקורת המפקדים. ויש דברים שקשה להעלותם על הנייר, כאשר אנשים נהרגים וכאב המשפחות השכולות עודנו חדש וצורב.
את כל מה שהחסרתי ב"בשדות פלשת", כללתי ב"הצד השני של המטבע". כשמו כן הוא: הצד השני. גם הוא, לעצמו, אינו כל האמת. אך דומני ששני הספרים יחד משקפים את המלחמה, כפי שנתגלתה לעיניו של חייל - הגיל והכאב, האחווה והשנאה, רגעי ההתעלות ומעשי הזוועה, הגבורה והפחד, חדוות המאבק והאכזבה.
לא פעם נשאלתי אם מה שתואר בספר זה אכן התרחש. האם אין זה פרי הדמיון ? האם לא הגזמתי ?
הדברים קרו. ג'מוס והצוציק הם אנשים חיים. המעשים שתיארתי התרחשו לנגד עיני. לפעמים, כאשר אני עוצם את עיני, אני רואה מולי את הבעת פניו של הערבי הזקן, שניה לפני רציחתו, כאילו קרה זה אתמול. ועדיין אני שומע באזני את חירחוריי הגסיסה של החייל האלמוני, שמת לידי בבית החולים, לפני 28 שנים.
...
"בשדות פלשת" הפך אותי לחביב הקהל והמימסד. במשך שנה ניתכו עלי ביקורות נלהבות, תשבחות וגילויי חיבה.
"הצד השני" הפך את הקערה על פיה. נהפכתי אובייקקט של שנאה - עוכר־ישראל ותבוסתן, תארים שאני מחזיק בהם עד עצם היום הזה.
פרסום הספר נאסר אחרי הופעת המהדורה הראשונה. בימים ההם של צנע וקיצוב-נייר קל היה לבצע זאת, על־ידי קנוניה בין המו"לים, ללא צורך בצו רשמי. במשך שנים ארוכות נמנעה הופעתו בשנית.
אני מקווה שדור חדש יקרא אותו בעיניים חדשות.

אורי אבנרי
תל-אביב, מאי 1976

280 pages, Hardcover

First published January 1, 1950

About the author

Uri Avnery (Hebrew: אורי אבנרי‎, also transliterated Uri Avneri, born 10 September 1923) is an Israeli writer and founder of the Gush Shalom peace movement. Often refered to as the (grand-)father of the Israeli Left.

A member of the Irgun as a teenager, Avnery sat in the Knesset from 1965–74 and 1979–81. He was also the owner of HaOlam HaZeh, an Israeli news magazine, from 1950 until it closed in 1993.

He is famous for crossing the lines during the Siege of Beirut to meet Yassir Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery is the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including 1948: A Soldier’s Tale, the Bloody Road to Jerusalem (2008); Israel’s Vicious Circle (2008); and My Friend, the Enemy (1986).

Reviews

[Menachem Rath · Rating 5 out of 5]

גיליתי את הספר הזה בעקבות בקשה של קורא להוסיף ספר אחר של הסופר.
הספר נכתב ב 1950 על ידי חייל קרבי שלחם בקרבות מהקשים במלחמת השחרור.
הוא מרתק, מעורר מחשבה ומפחיד.
מפחיד לראות כמה רוב התובנות שלו נכונות גם לימינו.
והכי מפחיד - הספר נשכח. עותק אחד בלבד קיים בספריה העירונית שלי, הוא של מהדורת 1990. לפי חותמות ההשאלה של הספריה - הוא נקרא רק 9 פעמים ב 35 השנים האחרונות.
שיהיה לנו בהצלחה.