ראינו לילה

by Alice Bialsky Neiman, אליס ביאלסקי

אליס ביאלסקי, סופרת ישראלית הכותבת רוסית, יצרה יצירת-מופת קטנה, משהו בין “סטיריקון” מטורף המתרחש בימי פומפיי האחרונים של ברית המועצות ל”אליסה בארץ הפלאות” בגירסה פאנקיסטית המתפתחת בזינוקים מפתיעים על רקע שאון הזמרים, הגיטרות והתופים של להקות הרוק הסובייטיות, או, ליתר דיוק, האנטי-סובייטיות. הללו משמיעות בצלילים מחרישי אוזניים את קולותיה של “תרבות הנגד”, שאותה הולידה באורח בלתי נמנע התרבות הסובייטית הרשמית – הצדקנית, האטומה, הכוחנית – ברגע בו איפשרו סדקיה המתרחבים של הפרסטרויקה את התפרצותו של המודחק התרבותי אל הרבדים הגלויים של החיים החברתיים מול כוחות הממשל המנהלים קרבות נסיגה אלימים

344 pages, Paperback

First published June 1, 2014

Reviews

[Siv30 · Rating 4 out of 5]

מכריכת הספר - אליס ביאלסקי, סופרת ישראלית הכותבת רוסית, יצרה יצירת-מופת קטנה, משהו בין “סטיריקון” מטורף המתרחש בימי פומפיי האחרונים של ברית המועצות ל”אליסה בארץ הפלאות” בגירסה פאנקיסטית המתפתחת בזינוקים מפתיעים על רקע שאון הזמרים, הגיטרות והתופים של להקות הרוק הסובייטיות, או, ליתר דיוק, האנטי-סובייטיות. הללו משמיעות בצלילים מחרישי אוזניים את קולותיה של “תרבות הנגד”, שאותה הולידה באורח בלתי נמנע התרבות הסובייטית הרשמית – הצדקנית, האטומה, הכוחנית – ברגע בו איפשרו סדקיה המתרחבים של הפרסטרויקה את התפרצותו של המודחק התרבותי אל הרבדים הגלויים של החיים החברתיים מול כוחות הממשל המנהלים קרבות נסיגה אלימים.

יצא לאור ע"י הוצאת אפיק בשנת 2014 מכיל 344 
***
קראתי עד כה רק 4 פרקים, היא מוכשרת מאוד, כותבת בחן ובשעשוע אירוני. פשוט עונג עד כה. שרק ימשך
***
למעשה הספר שווה 3.5 כוכבים אבל שידרגתי את הדירוג כלפי מעלה. למעט קו העלילה של סיפור האהבה עם גולומב, הספר נע בין סצנות שונות שמדגימות את הכאוטיות והאי סדר שבחתרנות הבלתי מוסדרת. חתרנות שחותרת תחת עצמה ולבסוף מקעקעת את השיגיה כשהיא טובעת בסמים ואלכוהול.

אהבתי את הכתיבה המשעשעת, את הראיה הצינית והמפוקחת, וכן היה חסר לי חוט מקשר שמאחד את כל המסה הזו של אירועים.

[Shira · Rating 4 out of 5]

והפעם בפינת הספרים הטובים שחמקו מתחת לרדאר וחבל שכך...

לפי מיטב ניסיוני אחד החסרונות של הספרות הישראלית החדשה היא מחסור חמור בהומור. ואם כבר יש הומור אז הוא ציני, מריר ועוקצני (עיין ערך עירית לינור). בקיצור חסרים לנו ספרים וסופרים מצחיקים. ואליס ביאלסקי עושה את זה בגדול ובהומור חופשי ומשוחרר שאינו חף מאירוניה ומודעות עצמית לפרקים אבל, למרבה השמחה, הוא חף לחלוטין ממרירות וציניות.

הרומן הראשון שלה, "ראינו לילה" שנכתב ברוסית, יצא לפני שלוש שנים ברוסיה ותורגם בהצלחה מרובה ע"י יעל טומשוב. זהו סיפור ביוגראפי למחצה על חייה של נערה יהודייה מחונכת המגלה את סצנת הפאנק והרוק האלטרניטיבי בבריה"מ המתפוררת והמתפרקת בסוף שנות ה-80' של המאה הקודמת.

"הנעורים הם מפקד משוגע, מריץ אותה עד כלות הנשימה " כך שר לנו יהלי סובול ואכן הגיבורה שלנו עסוקה בעיקר בלעוף מלימודי הרפואה ולהתרוצץ עד כלות הנשימה בין הופעות הזויות של להקות מופרכות לבין מפגשים מוזרים עם עיתונאי הרוק הנערץ גרומוב בו היא מאוהבת עד מעל לאוזניים למרות התנהגותו האנוכית והקרירה כלפיה. כל ההתרוצצות הזו מתוארת בחן ובקלילות מרובים על רקע עוויתות הגסיסה של אימפריה דועכת.

דימוי העטיפה הלבנה והיפה מעביר יפה את רוח הספר. על הכריכה מופיע עיטור סובייטי של לנין אך עם תספורת ועגיל פאנקיסטיים. לנין בפאנק. מצחיק ומוטרף יותר זה לא יכול להיות. חבל שהספר לא זכה ליותר חשיפה והתייחסות. אולי כי הוא פורסם בהוצאת "אפיק" הבלתי מוכרת. אבל אני ממליצה לכם לעלות על רכבת הלילה הזאת למוסקבה.

[Anna Yadgarov · Rating 4 out of 5]

סקס, סמים ורוק׳נרול - הגרסה הסובייטית. סיפורים מסצנת הרוק והפאנק של האנדרגראונד המוסקבאי בסוף שנות ה-80, שנותיה האחרונות של ברית המועצות, התעוררות של ליברליזם וגלסנוסט (חופש דיבור), תחושה של שינוי באוויר. מסופר בגוף ראשון מפי אליסה בת ה-18, בולטת בקהל במראה הפאנקיסטי שלה, שעזבה את לימודי הרפואה באוניברסיטה, ומתחילה לעבוד ככתבת רוק במגזין ״יונוסט״, זהו סיפור ההתבגרות שלה דרך יחסיה המוזרים והלא ברורים עם סרגיי גרומוב מהברנג׳ה, שמבוגר ממנה ב 10 שנים. יש כאן קללות עסיסיות שלא ניתן לתרגם משפת המקור, חבל בכלל על המאמץ, סצנות של שתייה מופרזת וכל המי ומי, מוזכרים שמות מיתולוגיים, כמו ויקטור צוי, להקת ״אליסה״, נאוטילוס פומפילוס, ддт ועוד. הזוי ופרוע, ומה שהכי הזוי - נשמע די אותנטי. אפיזודות מהילדות של הגיבורה, ימיה בבית הספר, סיפורי משפחתה, משתלבות בעלילה, כמעט ואין נושא שהסופרת לא נוגעת בו על הדרך - יחסי אזרח - משטרה (או מנייאקים), אנטישמיות בבית הספר, פשיעה ברחובות, חינוך ומנטליות סובייטים וכו׳, והיא עושה זאת בדרך מבודחת, רוב האפיזודות הזויות ממש. מעניין, ססגוני ונוסטלגי. נקרא בקלות.

[Orrezz · Rating 3 out of 5]

אחד מהספרים הבודדים של סופרים ישראלים שאפשר לומר עליו "כזה דבר לא קראתי אף פעם" ובכל זאת, מאכזב. מה שמתחיל כסיפור על קורותיה של פאנקיסטית מגניבה ומצחיקה ברוסיה של שנות ה-80 מתגלה עד מהרה ככרוניקה של מערכת יחסים עם בן זוג מתעלל שחוזרת על עצמה לאורך מאות עמודים. הלולאה של הופעות רוק-סצנות אונס-הורים זועמי וחוזר חלילה מתחילה להימאס כבר לקראת האמצע, והרומן מוסיף חטא על פשע כשהוא חושף את הגיבורה שלו כבעלת בגרות רגשית של בת 15. אליס ביאלסקי מסתמנת ככותבת מקורית ומבטיחה, אבל רומן הביכורים שלה היה ראוי לעריכה קשוחה יותר.