הגעתי לירושלים כדי להתחזק בדת. הייתי אמורה להישאר כאן שלושה חודשים, רק כדי ליצור בסיס יציב ולחזור למרכז. אבל אף אחד לא הכין אותי למפגש עם הבחור השקט והמופנם שסקרן אותי מהרגע הראשון, בנו הבכור של אחד מרבני ירושלים. התברר שבסמטאות ירושלים קיים עולם שבו חרדי וחילונית יכולים להיפגש. וכשהעיר עטפה אותנו בין חומותיה הגבוהות הלב שלי נמשך לטעום ממה שאסור. כמו שהוא אמר לי לא פעם, סקרנות היא מידה רעה לפעמים.
מיכאל
כבנו הבכור של הרב תורג'מן הנודע מסלול החיים שלי היה ידוע מראש. עד שיום אחד המריתי את פיו, התגייסתי לצבא ובעקבות זאת גורשתי מהקהילה. מצאתי מחסה בקהילה אחרת שניסתה להוציא אותי מהבור שנפלתי אליו, ללא הצלחה. עד שהיא הגיעה, הבחורה שדיברה בלי הפסקה וגרמה לי להרגיש דברים שהיו זרים לי. ההילה שלה האירה את החושך שלי ולראשונה בחיי למדתי להרגיש. כדי לשמור על מה שהחל להתפתח בינינו הייתי צריך למצוא דרך שהעקרונות שלי והרגשות שלי כלפיה לא יתנגשו.
״תמיד הכי חשוך לפני הזריחה. וגם כשחשוך השמש זורחת בסוף, מיכאל. תמיד.״ ——
הילה מגיעה לירושלים כדי להתחזק ולחזור בתשובה בזכות סבתה והערכים שלה אותם למדה. היא לומדת על הדת מאפס ומתארחת בביתם של הרב והרבנית לתקופה קצרה של שלושה חודשים, שלאחריה תשוב למרכז. כשהיא מכירה את מיכאל, בנו של אחד הרבנים המוכרים בירושלים, האופי השקט שלו מסקרן אותה והיא רוצה להכיר אותו יותר, להבין מה מסתתר מאחורי השקט הזה, בלי לדעת שהוא בעצם חי בחושך מאז שגורש מהבית ומהקהילה שלו וגם כשמצא בית אצל קהילה אחרת שקיבלה אותו מהרגע הראשון, הוא עדיין לא הרגיש שלם. עד שפגש אותה. עד שהכיר אותה יותר והבין כמה האור שלה מאיר גם אותו. האם קשר שכזה בין שני אנשים שונים מעולמות שונים יכול לעבוד, בלי שהעקרונות והרגשות שלהם יתנגשו אחד בשני? ——
מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהבת את אבישג והספרים שלה, אבל מכאן ועד הנצח הוא ללא ספק הספר הכי יפה שהיא אי פעם כתבה ומבחינתי התעלה על כולם!!! וכשסיימתי לקרוא אותו נשארתי בלי מילים!!!
הוא יצא בדיוק בזמן, בעיקר במציאות של היום, שהמדינה שלנו מפולגת ויש בינינו כל כך הרבה סטיגמות, דעות קדומות ושנאת חינם. הספר הזה מראה את אהבת ישראל, את ההבדלים בין העולם החרדי לחילוני ומתאר את הצד הטוב והטהור של הדת ומנגד, הצד הקיצוני יותר, שעליו לא שומעים הרבה, שמוכיח שהערכים שלו רחוקים מאוד מהתורה. יש פה מסר מדוייק - שלא משנה מי אתם, מה הרמה הדתית שלכם ומה הייחוס שלכם, בסופו של דבר, אחים אנחנו. ואנחנו צריכים לזכור זאת תמיד.
כיאה לרומן ארצישראלי, העלילה מותחת, מסקרנת וריאליסטית (לרגעים הרגשתי שגם אני שם איתם, בירושלים) והכתיבה מיוחדת כמו תמיד. והדמויות? אמאלה!!! אין דברים כאלה!!!
הילה כזאת מתוקה וכל כולה לב. החברותיות, ההומור, העקשנות שלה, רצף הדיבור שלה - כמו שמיכאל קורא לזה - רק הוסיפו לדמות שלה. ומיכאל היה בהתחלה שקט ומופנם וזה גרם לי להתחבר אליו ולהזדהות איתו מאוד. כי גם אני כזאת. כי ראיתי בו קצת מעצמי. וככל שהזמן עובר מתגלים בו עוד ועוד צדדים ואי אפשר שלא להתאהב בו. וכשמגלים מה הוא עבר, למה הוא כבר לא בקשר עם המשפחה שלו וכמה זה קשה לו… זה קרע לי את הלב. הדברים שעבר גרמו לו להרגיש לא שייך לשום מקום ולא ראוי שיהיה לו זיווג שלא ייכשל ומשפחה משלו ביום מן הימים, עד שהילה מוכיחה לו אחרת; נוצר ביניהם קשר מיוחד שעם הזמן הוביל לאהבה כל כך יפה, קסומה והכי טהורה שיש!!! הקטעים שלהם יחד המסו אותי, בעיקר הטיולים הליליים שלהם, השיעורים שהוא לימד אותה והמחוות שעשה בשבילה!!!
אהבתי גם שהדמויות מעד אחרי הנצח מופיעות גם כאן והרבה, בעיקר אדיר ודניאל 3> והדינמיקה בין כולם, החברויות, הדיאלוגים, ההומור, המשפחתיות והאחדות - ממש הוסיפו לספר והפכו אותו להכי אמיתי שיש. צחקתי, בכיתי, חייכתי והתרגשתי יותר פעמים משאוכל לספור והוא ראוי בעיניי להרבה הרבה יותר מ-5 כוכבים.
תודה לך אבישג על הספר המדהים הזה שהוא לגמרי קידוש השם 🪬🪬🪬 ממליצה עליו מכל הלב!!! 💘💘💘
טוב מה אפשר להגיד על זוג הרבנים??? קודם כל נמסתי מכל אמירה דוסית של מיכאל😅וואווו הזוג הזה ממיס, ההתאהבות האמיתית שלהם אהבה טהורה שלא תלויה בדבר ולא במגע, איך שהילה הייתה שם בשבילו גם כשהוא איבד תקווה על עצמו וכל אחד הביא את הטוב באחר, הוא הרים אותה בדת והיא הרימה אותו באמונה עצמית. ואיך הספר הזה מביא את היופי בדת שלנו בקיצור התאהבתי❤️
מכאן ועד הנצח / אבישג צ'רחי🕍🤍 טרופים: סלואו ברן רומנטיקה ישראלית דתי וחילונית • הוצאה: יהלומים💎 ———————————————————————————————————— אני אפילו לא בטוחה מה לכתוב, הסיבה העיקרית היא שאני לא חושבת שיש מילים שיצליחו לבטא את האהבה שלי לספר הזה. זה ידוע שאבישג היא הסופרת האהובה עליי ושאני אוהבת את הספרים שלה יותר מהכל אבל הספר הזה נגע לי כל-כך עמוק בלב. הילה היא פייטרית אמיתית והיא באמת הילה. האור שלה קורן לכל מקום ואדם. היא נגעה לכל אחד ואחד בספר הזה בלב ובלב שלי ואני מקווה שגם בלב של כל מי שקראה את הספר הזה. היא לא וויתרה בקלות אף-פעם ותמיד נלחמה להשיג את מה שרצתה. מיכאל הוא אהבת חיי. אני מאחלת לכל אחת ואחת מאיתנו למצוא גבר כזה שמכבד ואוהב ואכפתי. העובדה שתמיד כיבד את הוריו על-אף כל מה שעשו לו, שעל-אף שהיה אמור ללמד את הילה, כל פעם רק חשב על כמה היא זו שמלמדת אותו יותר. והם ביחד – וואו! זה השילוב המושלם. הילה פייטרית ופטפטנית בצורה הכי מתוקה שיש עם לב רחב ומיכאל עדין ותמים בעל לב רחב אפילו יותר. הם עזרו אחד לשני, לימדו אחד את השני וגרמו אחד לשני להירפא. הם תמיד דאגו אחד לשני ואהבו כל-כך זה את זו. אני חושבת שהכל היה מושלם בספר הזה והעובדה שלא היה בו סמאט ושהם בכלל לא יכלו לגעת זה בזה עד סוף הספר הפך אותו למושלם אפילו יותר! הם באמת התאהבו זה בזה. בלי להתחבק או להתנשק, רק משיחות עמוקות ומבטים מרוחקים. השילוב של הרב והרבנית ארביב, יהונתן ואסתר ודניאל ואדיר (הכי חשובים🙌🏼) בספר היה מושלם! כל-כך נהניתי מהם, על-אף שלא היו מוזכרים הרבה וזה תרם לספר בצורה מושלמת😍
במהלך כל הספר היה תקוע לי משפט שאבישג אמרה (בערך אני לא זוכרת בעל-פה חברות😅), אבא של מיכאל לא רואה את שמעון קדוש ממטר ומה? איך זה הגיוני. במהלך רוב הספר בכלל לא הרגשתי את אבא של מיכאל, אז שהוא יהיה נורא יותר משמעון קדוש? אין מצב בעולם. ואז המשכתי לקרוא ואני יכולה להגיד רשמית שאני שונאת אותו בכל נשמתי ומאחלת לו להגיע לגיהינום!
לסיכום — אני פשוט מאוהבת בספר הזה ומאחלת לכל אחת ואחת מכן אהבה כמו שלהם. אני אוהבת את הכתיבה של אבישג ואיך שהיא שילבה את אדיר ודניאל בספר (שהם גם האהובים שלי). אני שונאת את ניסים תורג'מן ואני צריכה ספרים נוספים על הדת!! ממליצה לכולן לקרוא את הספר הזה, גם מי שלא אוהבת סלואו ברן כי גם אני לא אוהבת סלואו ברן וזה פשוט מ ו ש ל ם בספר הזה💓
לספרים של אבישג צ׳רחי יש פינה ענקית בלב שלי! הכתיבה שלה סוחפת, נוגעת ללב, מרגשת בטירוף ומעניינת ברמות! קראתי כמעט את כל הספרים שלה ואין לי ספק שהיא בין הסופרות המוכשרות שזכינו בהן כאן בארץ! את הספר ״עד אחרי הנצח״ אהבתי בטירוף ונתתי לו 5⭐️, ואני חושבת שכל אזרח במדינת ישראל צריך לקרוא את הספר הזה! בעקבות זה, באתי ל״מכאן ועד הנצח״ בציפייה עצומה ולצערי הספר נחל אכזבה. המשכתי עד פרק 27 ולבסוף החלטתי לנטוש כי הרגשתי שהספר לא מתקדם לשום מקום. אני מאמינה שזה דבר שהגיע יותר ממני בגלל שהספר עסק בדת בעצימות גבוהה (אמנם אני באה מבית מסורתי, אבל היו המון דברים שפחות דיברו אליי) ובגלל שהקונפליקט העיקרי היה בעקבות הדת, בעיניי הספר היה די ניטרלי ולא היו בו טוויסטים כמו שציפיתי שיהיו. הכתיבה הייתה מדהימה, כרגיל! הדמויות הראשיות היו טובות, הנוכחות של דמויות מ״עד אחרי הנצח״ הקפיצו את הספר בכמה רמות בעיניי ומי שהנושא מדבר אליו יותר - אין לי ספק שתהינו ממנו בטירוף! הספר קיבל ממני 3⭐️ (אחרי שקפצתי לאפילוג), ומי יודע, אולי ביום מן הימים אחזור אליו בראי אחר ואולי הוא ידבר אליי אחרת. מחכה בקוצר רוח לספרים נוספים של אבישג! <3
4.75⭐️ ספר פשוט מתוק שמחבר לאמונה והזוג הראשי והדרך שבה הם מתחברים ברכות, בפשטות, בכנות היה פה טוהר, הייתה פה הכלה הייתה פה מציאות לא פשוטה והתגברות על מכשולים הפיכה לאדם טוב יותר, חזק יותר, אדם שמחובר לעצמו ולומד להעריך את עצמו. אם הוא לא מצליח לבד יש מי שיגיד שהוא מעריך אותו. יש פה כנות ולמידה והכי חשוב דרך.
נושא שמאוד אהבתי והוא חלק בלתי נפרד מהספר הוא היהדות. הדת. כל יהודי הוא יהודי לא משנה אם הוא שומר מצוות או לא. כמו שהיה כתוב בספר אחים אנחנו. אף אחד הוא לא יותר יהודי או פחות יהודי, היופי בספר הזה הוא הקבלה. הקבלה של חילונים, הקבלה שלא כולנו נוהגים אותו הדבר.
שמחתי לקרוא על החלק בציבור החרדי שלא נחשפים אליו בתקשורת, על התנהלות אחרת ממה שמראים ואני מתייחסת בעיקר לנושא הצבא והציונות. בנושא הדת קטונתי.
תודה אבישג על מסע ועל דרך זה הספר השישי שלך שאני קוראת והוא לא יהיה האחרון בלי נדר, בעזרת השם.
4.5⭐️ זה!! הספר הדתי שחיכיתי לו אהבה טהורה שצומחת מתוך חברות בין רחובות ירושלים, ללא תאווה, ללא מגע, רק התאהבות איטית ובלי ללכת סחור-סחור כמו בהרבה מהספרים של אבישג. כל כך נהניתי מהקריאה, מההיבטים של הדת, רבי מיכאל שבר לי את הלב לרסיסים, כל כך כאב לי על מה שהוא עבר אבל הסוף הטוב שהוא והילה קיבלו היה שווה את זה. גז׳דרתי את חיי כמו שהרבה זמן לא בכיתי מספר הורדתי חצי כוכב כי הכתיבה הייתה מציקה וקרינג׳ית לפעמים, הילה אומרת שהיא ״מאוהבת״ אחרי כל משפט של מיכאל, כאילו חיים גם אני אבל זה סתם הרגיש כמו תגובות של הסופרת והקוראות ולא של דמות בספר לול, אבל חוץ מהקטע של הכתיבה באמת שאין לי על מה להוריד הכל בסיפור שלהם היה מושלם ואם הייתי צריכה לדרג את הסיפור ללא הכתיבה בוודאות הייתי נותנת חמישה כוכבים אבל זו האב��שג שאני מכירה ושהתאהבתי בכתיבה ובדרך שהיא מספרת סיפור, הרגשתי כמו לחזור הביתה אחרי הרבה זמן🫶🏻
את הספר השני ביקרתי בצורה קצת קשוחה ומוגזמת, אבל אין מה לעשות אני לא יכולה להתנגד לתחושות שלי, את הספר הזה אהבתי יותר, גם כאן הקריאה הייתה זורמת, וגם כאן אני מעריכה את ההעסקות הדת והדילמות שהיא מביאה איתה. נחמד לקרוא ספר שמציג את הדת בצורה טהורה, תמימה ואמיתית. התחברתי יותר לסיפור ולחיבור בין הדמויות והצלחתי להזדהות עם לא מעט סיטואציות. עם זאת היה לי קשה עם הדמויות עצמן וההתנסויות שעלתה ממיכאל, גם כאן, לא מסתפקים בקו עלילה אחד, אלא בעלילה שמסתבכת כל כמה עמודים על מנת לשמור על הקורא במתח, מבחינתי אפשר לסיים את הספר 200 עמודים קודם ולחסוך לא מעט עצבים מצידי. בנוסף משהו שמצאתי קשה במהלך הקריאה היא השיח הקלישאתי בין הדמויות בספר, למשל משפט שמיכאל לא מפסיק לחזור עליו ״את האור שמאיר לי את החושך״ בסדר משפט חמוד אבל זה כל השיח ביניהם, בין הרב למיכאל, בין הילה ומיכאל, כאילו אין שיח פשוט ויומיומי
הרבה הרבה הרבה!!!!!! יותר טוב מהספר הקודם "עד אחרי הנצח".
ספוילרים לספר ה1!
הרגשתי שבספר הראשון כאילו זרקו אותי לתוך המים, עוד לא הספקתי להכיר את הדמויות וכבר אני אמורה לרצות שהם יהיו ביחד. כשכל ההתחלה שלהם הייתה פשוט רעילה ברמות איך שאדיר דיבר אליה היה נורא.
בספר הזה כאילו הכותבת עשתה תיקון. הדמויות מהממות, מתפתחות, עוברות שינוי, לשם שינוי יש יותר עלילה מאשר שהם יהיו רק ביחד. הרבנית והרב ארביב... ואוו!!! איזה דמויות! וגם אהבתי איך ששילבו את הדת והכל היה מהמם מאוד הדבר היחיד שאם הייתי יכולה הייתי מביאה לספר הזה 4.5 ולא 5 זה שהרבה תיאורים חזרו על עצמם... באסה ממש המון תיאורים ומשפטים של דו שיח בין הדמויות הופיעו כבר אצל דמויות אחרות בספר הקודם אולי הסופרת לא שמה לב אבל זה הרגיש ממש כאילו מיחזרו אותם... חוץ מזה ספר מהמם הרבה יותר טוב מהראשון הרבה יותר
בזמנו, הספר ״עד אחרי הנצח״ שחרר אותי ממחסום קריאה ארוך ולא חשבתי שיש ספר שיכול להתעלות עליו. הספר הזה התעלה על כל הציפיות, למרות התקציר שמרגיש שזה סיפור צפוי מראש, כל עמוד הפתיע מחדש וריגש מחדש (אז שווה להכין טישו למהלך הקריאה). האהבה והעלילה בספר ממש טהורה, שוברת מיתוסים ודעות קדומות שלחלקנו קיימים. ממליצה בחום!
כמה דמעות היו פה.. כמה רגש בספר אחד?? מטווורףף. כל מילה שאכתוב תוריד מהערך של הכתיבה הרגשית. כל דמות מתפתחת ומשתדרגת ואוו. אני אחזור על מה שכתבתי על הספר הקודם שהדמויות ישראליות וזה ממש נוגע ללב. תוסיפו לזה את החלק הדתי שמדייק בפרטים ואפילו מחכים לחתונה ;)
אמאלה ספר מדהיםםםם לא יכולתי לעזוב אותו ככה הוא לימד אותי כל כך הרבה הרגשתי את עצמי נשאבת לסיפור וזה ממש מרגש. בכיתי שסיימתי אותו כי זה היה כואב לסיים לא משנה מה אני נראה לי אעשה לזה קריאה מחדש כי מגיע לזה אמאלה מושלםםם