What do you think?
Rate this book
חרשתא
"קדימה, תנו לי את חותם שלמה." קטב ישוד צהריים הביט בחורבן ששדיו זרעו, פיו פעור בחיוך.
אופיר החליפה מבט מהיר עם דניאל. גם אם הייתה רוצה לתת לשד את המגילה לא הייתה יכולה לעשות זאת, כי המגילה לא הייתה עוד ברשותה. אבל היא הייתה זקוקה לעזרתם של השדים.
"בסדר, בואו איתי," אמרה אופיר והחוותה לעבר המסדרון שהתחיל להתמלא בצעקות ויריות. "השוטרים לקחו לי אותה כשהם עצרו אותנו."
קטב והפמליה שלו פסעו אחריה.
"מה נראה לך שאת עושה?" דניאל סינן לעברה.
"מצילה את העולם, כמובן."
אופיר בסך הכול חיפשה שירות לאומי ערכי ומשמעותי. שום דבר ממה שלמדה באולפנה לא הכין אותה לגניבת מגילה מהספרייה הלאומית, לבריחה מן המשטרה או להתמודדות עם שדים וליליות, ואם רק היתה יודעת שיש המכנים אותה "מכשפה" מאחורי גבה, ודאי היתה מזדעזעת מסנדלי השורש שלה ועד קצות שערה. אבל בכל שלב במסע שלה מירושלים לים המלח לצפת ובחזרה נאלצת אופיר לאלתר ולכשף מסלול מחדש. ולמרות הסכנות שאורבות לה בכל פינה, אף שוטר, צייד שדים יפה עיניים, או מפלצת קדמונית לא ימנעו מאופיר להשיג את מטרתה: להציל את העולם.
או לפחות להשתדל מאוד לא להחריב אותו.
בלי נדר.
חרשתא הוא ספרה הראשון של יהודית קגן, ירושלמית הכותבת פנטזיה יהודית, ממקימי מיזם "שעטנז: יוצרים יהדות פנטסטית". סיפורה "בלוז כנעני" זכה בפרס עינת, ושלושה מסיפוריה היו מועמדים לפרס גפן.
אופיר החליפה מבט מהיר עם דניאל. גם אם הייתה רוצה לתת לשד את המגילה לא הייתה יכולה לעשות זאת, כי המגילה לא הייתה עוד ברשותה. אבל היא הייתה זקוקה לעזרתם של השדים.
"בסדר, בואו איתי," אמרה אופיר והחוותה לעבר המסדרון שהתחיל להתמלא בצעקות ויריות. "השוטרים לקחו לי אותה כשהם עצרו אותנו."
קטב והפמליה שלו פסעו אחריה.
"מה נראה לך שאת עושה?" דניאל סינן לעברה.
"מצילה את העולם, כמובן."
אופיר בסך הכול חיפשה שירות לאומי ערכי ומשמעותי. שום דבר ממה שלמדה באולפנה לא הכין אותה לגניבת מגילה מהספרייה הלאומית, לבריחה מן המשטרה או להתמודדות עם שדים וליליות, ואם רק היתה יודעת שיש המכנים אותה "מכשפה" מאחורי גבה, ודאי היתה מזדעזעת מסנדלי השורש שלה ועד קצות שערה. אבל בכל שלב במסע שלה מירושלים לים המלח לצפת ובחזרה נאלצת אופיר לאלתר ולכשף מסלול מחדש. ולמרות הסכנות שאורבות לה בכל פינה, אף שוטר, צייד שדים יפה עיניים, או מפלצת קדמונית לא ימנעו מאופיר להשיג את מטרתה: להציל את העולם.
או לפחות להשתדל מאוד לא להחריב אותו.
בלי נדר.
חרשתא הוא ספרה הראשון של יהודית קגן, ירושלמית הכותבת פנטזיה יהודית, ממקימי מיזם "שעטנז: יוצרים יהדות פנטסטית". סיפורה "בלוז כנעני" זכה בפרס עינת, ושלושה מסיפוריה היו מועמדים לפרס גפן.
- GenresFantasy
360 pages, Paperback
Published January 1, 2024
18 people are currently reading
99 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 30 of 34 reviews
March 27, 2025
פנטזיה יהודית במיטבה, מרתקת ומובנת גם למי שלא דתי ולא מצוי בחומר, כמוני. עושה חשק ללמוד ארמית רק כדי לא להזדקק להערות. הלוואי שהסופרת תכתוב המשך.
July 15, 2024
אופיר, בת שירות בספריה הלאומית, גונבת מגילה עתיקה שמאפשרת לה לשלוט בשדים ויצאת לנסות להציל את העולם אבל לא פשוט להציל אותו.
ספר עם קטעים מצחיקים וקטעים מותחים, אבל השילוב לא תמיד מצליח. הרומנטיקה בין אופיר לדניאל די מסורבלת ואפשר היה לוותר עליה.
ספר עם קטעים מצחיקים וקטעים מותחים, אבל השילוב לא תמיד מצליח. הרומנטיקה בין אופיר לדניאל די מסורבלת ואפשר היה לוותר עליה.
March 25, 2025
לסקירה מפורטת בעברית ואנגלית, קישור לבלוג שלי -
https://sivi-the-avid-reader.com/חרשת...
https://sivi-the-avid-reader.com/חרשת...
March 27, 2024
רושם כללי:
היתה לי קצת בעיה עם הספר בשליש הראשון, הוא כאילו היה בסדר, אבל לא יותר. הרגשתי שדברים עבדו בסדר, אבל לא התחברו מספיק טוב.
הפרקים של השדים עד אותו חלק פחות או יותר לא היו כל כך טובים - הם היו פחות טובים מהפרקים הרגילים. עם זאת, הם כן חשובים לסיפור.
אחרי השליש הראשון הרגשתי שהספר משתפר ודברים מתחברים יותר טוב. גם בפרקים של השדים הרגשתי שיפור, אבל הם עדיין היו פחות טובים מהפרקים הרגילים.
הסיום - די בסדר. יש שם כמה דברים שעובדים קצת פחות טוב, אבל סך הכל זה עובד די טוב.
:אעבור לכמה אספקטים חשובים
בניית עולם - בניית העולם פה היא טובה, וניכר שהושקעה הרבה מחשבה. כשאני אומר בניית עולם אני מתכוון לקסם,השבעות ולעולם השדים.
4/5
כתיבה - הכתיבה בספר היא טובה. בהחלט רואים שהסופרת יודעת לכתוב, וגם שיש לה שליטה טובה בשפה. עם זאת, בפרקים הראשונים של השדים הרגשתי קצת ירידה באיכות.
בנוסף, השימוש בארמית בפרקים של השדים פוגע בזרימה - צריך ללכת לסוף הפרק כדי לראות פירושים ואז לחזור חזרה. אז פשוט קראתי מהר, הבנתי מה שהבנתי והמשכתי.
הנסיון לתת הרגשה שונה בשפת הדיבור עבור השדים לא עובד טוב לדעתי. יש פה הקרבה של הזרימה לטובת גימיק שלא עובד כל כך טוב. עברית עתיקה/תנכית אולי היתה עובדת טוב יותר.
אומנם זה לא קורה יותר מדי, אז זה לא מאוד נורא.
4.25/5
עלילה - העלילה היא סך הכל די טובה. יש אולי כמה דברים שמרגישים קצת כמו חורים מסויימים בעלילה, אבל סך הכל בסדר.
הקצב של התקדמות העלילה הוא טוב ומאוזן.
3.75/5
דמויות - החלק החלש בספר לדעתי. אין בספר דמויות טובות.
אופיר דמות בינונית לגמרי שלא ממש התחברתי אליה, והיא קצת מעצבנת לפעמים.
דניאל גם לא יצא יותר מדמות בינונית שהיא די דו-מימדית, וגם אליו לא ממש התחברתי.
לקראת הסיום (10%) היה קצת שיפור מסויים בשתי הדמויות, כדי להפוך אותן לדמויות קצת יותר עגולות.
שאר הדמויות הן דו-מימדיות. יוסף שידא הדמות היחידה בספר שהרגישה שהיא בנויה קצת יותר טוב מהשאר.
3/5
לסיכום:
סך הכל זהו ספר פנטזיה-אורבנית יהודית שזורם טוב והוא בהחלט חביב. הוא מוסיף פן של פנטזיה שנדיר בספרים בז'אנר- פנטזיה יהודית.
יש לסופרת כשרון כתיבה, אבל עם זאת הספר סובל מכמה בעיות של ספר ראשון.
3.5-3.75/5
היתה לי קצת בעיה עם הספר בשליש הראשון, הוא כאילו היה בסדר, אבל לא יותר. הרגשתי שדברים עבדו בסדר, אבל לא התחברו מספיק טוב.
הפרקים של השדים עד אותו חלק פחות או יותר לא היו כל כך טובים - הם היו פחות טובים מהפרקים הרגילים. עם זאת, הם כן חשובים לסיפור.
אחרי השליש הראשון הרגשתי שהספר משתפר ודברים מתחברים יותר טוב. גם בפרקים של השדים הרגשתי שיפור, אבל הם עדיין היו פחות טובים מהפרקים הרגילים.
הסיום - די בסדר. יש שם כמה דברים שעובדים קצת פחות טוב, אבל סך הכל זה עובד די טוב.
:אעבור לכמה אספקטים חשובים
בניית עולם - בניית העולם פה היא טובה, וניכר שהושקעה הרבה מחשבה. כשאני אומר בניית עולם אני מתכוון לקסם,השבעות ולעולם השדים.
4/5
כתיבה - הכתיבה בספר היא טובה. בהחלט רואים שהסופרת יודעת לכתוב, וגם שיש לה שליטה טובה בשפה. עם זאת, בפרקים הראשונים של השדים הרגשתי קצת ירידה באיכות.
בנוסף, השימוש בארמית בפרקים של השדים פוגע בזרימה - צריך ללכת לסוף הפרק כדי לראות פירושים ואז לחזור חזרה. אז פשוט קראתי מהר, הבנתי מה שהבנתי והמשכתי.
הנסיון לתת הרגשה שונה בשפת הדיבור עבור השדים לא עובד טוב לדעתי. יש פה הקרבה של הזרימה לטובת גימיק שלא עובד כל כך טוב. עברית עתיקה/תנכית אולי היתה עובדת טוב יותר.
אומנם זה לא קורה יותר מדי, אז זה לא מאוד נורא.
4.25/5
עלילה - העלילה היא סך הכל די טובה. יש אולי כמה דברים שמרגישים קצת כמו חורים מסויימים בעלילה, אבל סך הכל בסדר.
הקצב של התקדמות העלילה הוא טוב ומאוזן.
3.75/5
דמויות - החלק החלש בספר לדעתי. אין בספר דמויות טובות.
אופיר דמות בינונית לגמרי שלא ממש התחברתי אליה, והיא קצת מעצבנת לפעמים.
דניאל גם לא יצא יותר מדמות בינונית שהיא די דו-מימדית, וגם אליו לא ממש התחברתי.
לקראת הסיום (10%) היה קצת שיפור מסויים בשתי הדמויות, כדי להפוך אותן לדמויות קצת יותר עגולות.
שאר הדמויות הן דו-מימדיות. יוסף שידא הדמות היחידה בספר שהרגישה שהיא בנויה קצת יותר טוב מהשאר.
3/5
לסיכום:
סך הכל זהו ספר פנטזיה-אורבנית יהודית שזורם טוב והוא בהחלט חביב. הוא מוסיף פן של פנטזיה שנדיר בספרים בז'אנר- פנטזיה יהודית.
יש לסופרת כשרון כתיבה, אבל עם זאת הספר סובל מכמה בעיות של ספר ראשון.
3.5-3.75/5
March 24, 2024
לקח לי כמה ימים לכתוב את הסקירה כי רציתי להבין למה אני לא כל כך מתלהבת מהספר הזה.
מצד אחד יש פה מערכת קסם נהדרת שמבוססת על מסורות יהודיות בצורה נפלאה וזאת הסיבה שנתתי שלושה כוכבים.
אני לא יכולה לתת יותר כי היה לי ממש קשה להתחבר לדמויות. כל הדמויות הרגישו שטוחות מאוד ואני ממש מצטערת אבל אופירה עלתה לי על העצבים. היא כל כך מתנשאת ולמרות שהיא מזהה את זה בעצמה, אין שום שינוי בהתנהגות שלה. היא כתובה בצורה כל כך קיצונית שזה מרגיש קצת כמו קריקטורה.
אני מודה שבנקודה מסויימת כמעט עזבתי את הספר כי קורה משהו שהופך, בעיניי, את כל מה שאופירה עשתה לחסר טעם.
יחד עם זאת הכתיבה הייתה ממש טובה. באופן נקודתי, הדמויות של השדים היו נהדרות והמנלל הגדול בסוף הספר היה נהדר. אני אשמח לקרוא עוד על העולם הזה, אולי עם דמויות אחרות
מצד אחד יש פה מערכת קסם נהדרת שמבוססת על מסורות יהודיות בצורה נפלאה וזאת הסיבה שנתתי שלושה כוכבים.
אני לא יכולה לתת יותר כי היה לי ממש קשה להתחבר לדמויות. כל הדמויות הרגישו שטוחות מאוד ואני ממש מצטערת אבל אופירה עלתה לי על העצבים. היא כל כך מתנשאת ולמרות שהיא מזהה את זה בעצמה, אין שום שינוי בהתנהגות שלה. היא כתובה בצורה כל כך קיצונית שזה מרגיש קצת כמו קריקטורה.
אני מודה שבנקודה מסויימת כמעט עזבתי את הספר כי קורה משהו שהופך, בעיניי, את כל מה שאופירה עשתה לחסר טעם.
יחד עם זאת הכתיבה הייתה ממש טובה. באופן נקודתי, הדמויות של השדים היו נהדרות והמנלל הגדול בסוף הספר היה נהדר. אני אשמח לקרוא עוד על העולם הזה, אולי עם דמויות אחרות
May 1, 2024
learn hebrew (and Aramaic)and read this!
לא מושלם, הדמות הראשית בעייתית, אבל כיף חיים.
מקורי, מיוחד, וייבים גימניים לעיתים - נהניתי מאוד.
מקווה שזה הראשון בסאגה ארוכה באותו עולם.
לא מושלם, הדמות הראשית בעייתית, אבל כיף חיים.
מקורי, מיוחד, וייבים גימניים לעיתים - נהניתי מאוד.
מקווה שזה הראשון בסאגה ארוכה באותו עולם.
May 24, 2025
"חרשתא" של יהודית קגן עוסק באופיר, בת שירות בספריה הלאומית. הספר מתחיל כאשר אופיר, מסיבות שאינן ידועות לנו בתחילתה ספר, לוקחת בהשאלה (חחחח) את חותם שלמה המלך. במהלך ניסיונותיה להגיע לחיפה, היא פוגשת בדניאל, חייל משחורר וצייד שדים שמשקר להורים שלו שהוא בכלל בדרום אמריקה. המשטרה האנושית מנסה להשיג את אופיר בדרכה לחיפה, אבל גרוע מכך, השדים שחיים לצידנו בעולם (אף כי רק בני אנוש מעטים מאוד יכולים לראות אותם), רודפים אחריה בניסיון להשיג את החותם. במקביל לסיפורה של אופיר, בעקבות מות אביו, הורמיז, בנו של מלך השדים (האשמדאי), נהיה המעומד הבולט למלוך על השדים, ופועל יחד עם עירית אשת לוט לעצור את התקדמותם של בני האדם ולפגוע בהם כיוון ששואף לעליונות של השדים על בני האדם. הספר מזכיר לעיתים את סגנון הספרים של "פרסי גקסון" עם כי לקהל יותר בוגר, כאשר אופיר ודניאל מנסים להימלט בצרות של בני אדם ושדים בניסיונותיהם להגיע לחיפה עם החותם.
באופן כללי, אני לא מרבה לקרוא בעברית בכלל. בשבילי זה מייגע, שלא לדבר על מעצבן, כי בעיניי השפה העברית המודרנית היא מצומצמת מאוד, ואין לי סבלנות לשימוש בעברית ארכאית בקונטקסט מודרני ללא סיבה טובה (ואני אויבת של האקדמיה ללשון העברית, סולדת משם המספר ובכללי עוכרת ישראל. שום דבר שיגידו לי לא ישנה את דעתי בנושא, סורי, נמשיך הלאה). לצורך העניין, אני שונאת שימוש חוזר באותן מילים בסיסיות לאורך פסקה של טקסט והרבה פעמים בעברית אין לזה שום פתרון. בספרה, קגן משתמשת בארמית באופן מעניין וחדשני. לא רק שהיא מצליחה לשזור את השפה לאורך הספר, היא גם עושה שימוש בביטויים, שבמיוחד בהקשר של מאגיה, הופכים את עולמה של אופיר לעשיר ומעניין, ולטקסט הרבה יותר מעניין עבור הקורא. השפה היא רק דוגמה אחת לעולם העשיר שקגן בונה לאורך הספר, ובאופן כללי השימוש בתרבות היהודית והמאגיה זה נושא שכמעט ולא קראתי עליו בעבר בספרי פנטזיה, עם כי ספריה של נעמי נוביק באנגלית תפסו תעוצה בשנים האחרונות. (מפה והלאה יש ספויילרים).
לאורך הספר, מצטיירת גרסה של ישראל (המדינה והארץ) ושל חלק מתושביה. ניכר כי קגן עשתה מאמץ כדי לייצג כמה אוכלוסיות שונות במדינה, כל אחת עם הקשפת עולם משלה. אופיר היא גיבורת הסיפור, ילדת אולפנה מרעננה. אופיר היא הבת שירות הקלאסית, מה שבעיקר ניתן להבחין בכך שהיא פשוט בלתי נסבלת. חשוב לציין שאני לא חושבת שזה דבר גרוע בכלל-- זה שהיא בלתי נסבלת ודמות מעניינת מספיק כדי להמשיך לקרוא עליה מראה על החוזק של הסיפור. אבל בכל דקה בספר כל מה שרציתי לעשות זה לתת לה כאפה. אופיר מייצגת השקפת עולם מסורתית, מקיימת חוקים ומצוות באופן מחמיר (אלמנט חשוב בספר הוא זה שההורים שלה הם אמריקאים ליברליים-- היא זאת, שכמו שמובהר לנו בסצנה בה לא מתקבלת להדרכה בבני עקיבא ((ששוב, מסביר על הבחורה הזאת הכלללל)) תמיד רוצה *יותר*). יש לה סנטרדטית מאוד גבוהים (מסורתית מאוד, לוקחת על עצמה מצוות, שואלת את הרב שלה שאלות בלי סוף ולא פועלת עד שאין לה אישור, לא יודעת פרטים בסיסיים על דברים כמו מיתולוגיה כיוון שזה אוטומטית עבודה זרה) אבל היא גם היפוקריטית מוחלטת (מבלה את כל הספר בלעשות כישוף ופשוט מכחישה לגמרי לגמרי דעת עצמה, ומבלי להתייעץ באף רב עד שהיא לא פוגשת את חנוך, וגם בו היא לא מתייעצת כי הוא לא מאמין לה) שזה מאוד דתי מצידה.
דניאל, לעומתה, הוא לוחם לשעבר, בעל השקפת עולם שמעודדת גיוס וחושב ששירות לאומי לצאת בזול (אני דווקא בעד שירות לאומי אבל אני חייבת להגיד שהתלונות של אופיר בתחילת הספר הן ככ מצחיקות. כן אני בטוחה ששירות לאומי בבית אבות שכל מה שעושים זה משחקים עם הזקנים משחקי קופסא ואפילו לא עוזרים להם באספקטים הרפואיים, פלוס את יכולה לעזוב מתי שאת רוצה זה ככ קשה איזה מסכנה את). סבא של דניאל הוא רב מצפת, ולדניאל קשה להשלים עם הפער בין העולמות האלה. במשך שנים, דניאל ניסה להשכיח ממנו את היכולת לראות שדים עד שלא יכל לעשות זאת יותר. מערכת היחסים בין דניאל ואופיר היא מאוד מעניינת. זה אולי אחד הספרים הראשונים שבו אני יכולה להגיד בוודאות שהגבר שווה הרבה יותר מהבחורה, וזה ממש לא בגלל שהיא דתייה. זה כי היא בלתי נסבלת. לאורך הספר, ישנם גם דמויות משנה אחרות: סבא של דניאל, הרב, שגם הוא בעל הראייה ועוסק בהקשר של גמרא ותלמוד וחי יחד עם שד בשם יוסף (בהערת שוליים, גברת קגן, אני בספק שאי פעם תעשי זאת אבל בכנות הייתי קוראת ספר שלם על המערכת יחסים הקווירית בין חנוך ליוסף שידא וסיפור האהבה שלהם לאורך השנים). ויש את האויבים של משפחתו של דניאל, משפחת חדד, שהם גם חילונים (אבל גרים בצפת, תנחומיי) ועוסקים בעולם השדים באופן יותר ממלכתי (המשטרה וכו). כמו כן, אופיר ודניאל עוברים במספר מקומות מרשים, בין ירושלים לים המלח לצפת לחיפה ותל דור.
(מפה והילך יש התייח��ות פוליטית מובהקת. בעיניי זה מתקשר באופן ישיר לטיבו של הספר, יש שלא יסכימו איתי.)
לכאורה יש בספר הזה הכל. חוץ מכמובן, ערבים. הספר מציג סטטוס קוו רווח בחברה הישראלית היהודית שקל וראוי להתעלם מערבים, וזאת הבעיה הגדולה ביותר בספר הזה. התפיסה הזאת בספר היא לא רק לגבי ערבים-- פעמים רבות בספר, דניאל ואופיר דווקא לא רבים על משהו ובוחרים שלשתוק למרות שיש להם תפיסות שונות לגמרי. דניאל, כאשר הוא כן מעיר לאופיר, עושה זאת בצורה מאוד מעודנת. הספר שומר על "שלום בית". הוא מייצג לכאורה מגוון רחב יחסית של דעות, עדות, ותפיסות עולם יהודיות, כולן עוסקות בארץ ישראל. אבל במקום מסוים הוא מתיימר לצייר את ישראל ברבדיה השונים, מבלי להתייחס בכלל לסטגיות פוליטיות וחברתיות, ביו היתר ערבים או לכיבוש. כאשר אופיר נוסעת לראשונה בסדום (דרך כביש 1 ואז על כביש 90) בשום שלב אין אזכור למחסומים, או לאלימות הפוטנציאלית שאופיר בתור בת שירות מרעננה הייתה צריכה לחשוש ממנה על פניו בשטחים, לבד על אוטובוס ולאחר מכן לבד בחוץ. מהיכרותי עם אנשים מהמרכז, דתיים וחילונים, לרוב אין להם היכרות גדולה עם המציאות בשטחים, והדבר מעורר אצלם קצת יותר התייחסות מאשר ההתייחסות האפסית שיש בספר בזה. האזכור היחיד לערבים בזמנה המרובה בשטחים זה בתור פלאחים וגרוטאות של בדואים לצד הדרך, והיא מבלה המון, אבל המון זמן בשטחים. גם דניאל, חילוני מראשון, לא מזכיר שום דבר בנושא (ואפילו עולה יחד עם אופיר על טרמפ!). שתי הדמויות האלה מהמרכז למעשה מוצגות בתור לגמרי בנוח בתוך הסיטואציה, דבר שהוא לא בלתי אפשרי אבל מעט מוזר, כאילו ברגע הזה של הספר הם פתאום אופיר מעופרה ודניאל ממעלה אדומים.
למעשה, לאורך כל הספר יש הסכמה שבשתיקה לא לדבר על הנושא כלל. בעולמה של אופיר, השדים חיים לצד בני האדם במקומות הנשכחים. כמובן שבארץ, המקומות הנשכחים האלה הם כולם של ערבים. הדוגמה הבולטת יותר לכך היא מושבם של השדים ליפתא בירושלים. בליםתא כמובן שיש ממצאים ארכאולוגיים, אבל מעבר לכך היה כפר פלסטיני שגורש (לתקופה קצרה חיו שם גם עולים חדשים, אבל לא בתור יישוב קבע באמת). אין לכך שום הזכר בספר, והתיאורים של ליפתא הם של חורבה רומאית של ממש. אותו דבר בדיוק בנושא תל דור, מקומה של בת שלמה. שוב ללא אזכור. היו כאן ערבים פעם? מה? מה זה ערבים? המדיניות הזאת ממשיכה גם כאשר דניאל מסביר כי כיום הפסיק לקחת את המשחא כיוון שכאשר היה בעזה לא היה לו גישה אליה, ובכך ראה שדים ומאז לא יכול לשכוח. מעבר לכך, אין שום פירוט בנושא. המלחמה שחווה והשדים שראה כנראה לא רלוונטים מספיק לסיפור. בעיניי דבר זה משאיר טעם מר בפה. אין בי ציפייה שהספרים שאני אקרא יבואו בהלימה עם האמונות שלי. אבל בעיניי לגמרי לצנזר את האלמנט הזה באתוס הישראלי בכך שאין התייחסות להיסטוריה והמציאות כלל זה אקט ימיני מובהק שמוריד מעט מהערך הסיפורי (עם כי אגיד שהדבר אינו פוגע באופן משמעותי לחוזק העלילה עצמה, אבל כן לבניית העולם שהיא בעיניי באופן כללי החוזקה של הספר). הספר מנסה בצורה מסוימת להיות ניטרלי בעוד מצייר עולם מאוד לא ניטרלי, ובעיניי הדבר חבל כיוון שבכך מצהיר באופן מובהק כי ערבים אינם חלק מהסיפור שמסופר כאן ואין להתייחס אליהם מעבר לכתפאורה. ואם זה מה שהספר רצה להגיד, הייתי מעדיפה שהוא יעסוק בזה ישירות במקום לטאטא את זה מתחת לשטיח! אותו כנל לגבי חוסר ההסכמות של אופיר ודניאל-- חוסר ההסכמה היה מעניין, ודווקא זה שלא דיברו על זה לרוב מרגיש לי כמו פספוס. בסופו של דבר, הרי, אין סיכוי בחיים האלה שאופיר תסכים להתחתן איתו אלא אם כן תשבור את רוחו לחלוטין, ולא נראה לי שזה יצליח לה, אז עדיף שהפרידה המכוערת תהיה עכשיו ושאני אוכל לקרוא על למה היא חושבת שהיא יותר טובה ממנו בכלל שהוא מחולל שבת.
בסופו של דבר הספר הזה אינו תומך נלהב במלחמות באופן כללי. הוא תומך בעיקר בשימור הסטטוס קוו. בני האדם רוצים שחותם שלמה ישאר שלם כך שהשדים לא יוכלו לפגוע בבני האדם באופן לא מידתי. הורמיז, האנטגוניסט, רוצה שהשדים יתעלו על בני האדם ואף שוקל לרתום למאבקו את העולם התחתון. אבל רבים מהשדים האחרים מתנגדים אליו, ומתוארים באופן כללי בתור אופורטוניסטים ולא בעלי ראייה לטווח הרחוק. (יש לציין שהשדים שהורמיז בז אליהם מוצגים מעט בתור קרירטוריה שמאלנית, שזה מאוד מצחיק בעיניי, בקריאתם בשירה ישראלית קלאסית והתעסקות באומנויות). כאשר הורמיז מובס, אופיר אינה בוחרת ללכת ללמוד אצל בתו של שלמה המלך (אגב, אני ממש רציתי שהפלוט טוויסט יהיה שסבתא מרים תתגלה להיות בתו של שלמה המלך שהשתמשה באופיר אל מנת להשיג את החותם למטרותיה האישיות), וגם אינה בוחרת להשכיח ממנה את אירועי העבר. אבל היא כן בוחרת להשכיח מכל הסובבים ממנה את אירועי העבר ולחזור לדירת השירות שלה. כמו כן, אינה חוצה מה שבעיניה קו אדום עם דניאל, אלא נותנת לו את המספר שלה. סה"כ אופיר בוחרת שלא לעשות אף מעשה דרסטי, אלא להמשיך בחייה כפי שהיא רוצה אותם, תוך שהיא לאו דווקא בוחנת את ההשלכות האלה על החברה באופן כללי. מבחינת עבודת דמות זאת בחירה טובה ומעניינת שמראה כי יתכן כי התבגרה, ואני תומכת בבחירה זאת במובן הספרותי. יחד עם זאת, ניכר כי הספר עוסק בחלקו בשמירה מובהקת על סטטוס קוו, ובעיניי הדבר פוגע בפוטנציאל שלו ובשיח שיכול לייצר. אם בספר הבא שלה קגן תשבור את ההסכם שבשתיקה, הוא עלול להיות אפילו יותר מעניין.
באופן כללי, אני לא מרבה לקרוא בעברית בכלל. בשבילי זה מייגע, שלא לדבר על מעצבן, כי בעיניי השפה העברית המודרנית היא מצומצמת מאוד, ואין לי סבלנות לשימוש בעברית ארכאית בקונטקסט מודרני ללא סיבה טובה (ואני אויבת של האקדמיה ללשון העברית, סולדת משם המספר ובכללי עוכרת ישראל. שום דבר שיגידו לי לא ישנה את דעתי בנושא, סורי, נמשיך הלאה). לצורך העניין, אני שונאת שימוש חוזר באותן מילים בסיסיות לאורך פסקה של טקסט והרבה פעמים בעברית אין לזה שום פתרון. בספרה, קגן משתמשת בארמית באופן מעניין וחדשני. לא רק שהיא מצליחה לשזור את השפה לאורך הספר, היא גם עושה שימוש בביטויים, שבמיוחד בהקשר של מאגיה, הופכים את עולמה של אופיר לעשיר ומעניין, ולטקסט הרבה יותר מעניין עבור הקורא. השפה היא רק דוגמה אחת לעולם העשיר שקגן בונה לאורך הספר, ובאופן כללי השימוש בתרבות היהודית והמאגיה זה נושא שכמעט ולא קראתי עליו בעבר בספרי פנטזיה, עם כי ספריה של נעמי נוביק באנגלית תפסו תעוצה בשנים האחרונות. (מפה והלאה יש ספויילרים).
לאורך הספר, מצטיירת גרסה של ישראל (המדינה והארץ) ושל חלק מתושביה. ניכר כי קגן עשתה מאמץ כדי לייצג כמה אוכלוסיות שונות במדינה, כל אחת עם הקשפת עולם משלה. אופיר היא גיבורת הסיפור, ילדת אולפנה מרעננה. אופיר היא הבת שירות הקלאסית, מה שבעיקר ניתן להבחין בכך שהיא פשוט בלתי נסבלת. חשוב לציין שאני לא חושבת שזה דבר גרוע בכלל-- זה שהיא בלתי נסבלת ודמות מעניינת מספיק כדי להמשיך לקרוא עליה מראה על החוזק של הסיפור. אבל בכל דקה בספר כל מה שרציתי לעשות זה לתת לה כאפה. אופיר מייצגת השקפת עולם מסורתית, מקיימת חוקים ומצוות באופן מחמיר (אלמנט חשוב בספר הוא זה שההורים שלה הם אמריקאים ליברליים-- היא זאת, שכמו שמובהר לנו בסצנה בה לא מתקבלת להדרכה בבני עקיבא ((ששוב, מסביר על הבחורה הזאת הכלללל)) תמיד רוצה *יותר*). יש לה סנטרדטית מאוד גבוהים (מסורתית מאוד, לוקחת על עצמה מצוות, שואלת את הרב שלה שאלות בלי סוף ולא פועלת עד שאין לה אישור, לא יודעת פרטים בסיסיים על דברים כמו מיתולוגיה כיוון שזה אוטומטית עבודה זרה) אבל היא גם היפוקריטית מוחלטת (מבלה את כל הספר בלעשות כישוף ופשוט מכחישה לגמרי לגמרי דעת עצמה, ומבלי להתייעץ באף רב עד שהיא לא פוגשת את חנוך, וגם בו היא לא מתייעצת כי הוא לא מאמין לה) שזה מאוד דתי מצידה.
דניאל, לעומתה, הוא לוחם לשעבר, בעל השקפת עולם שמעודדת גיוס וחושב ששירות לאומי לצאת בזול (אני דווקא בעד שירות לאומי אבל אני חייבת להגיד שהתלונות של אופיר בתחילת הספר הן ככ מצחיקות. כן אני בטוחה ששירות לאומי בבית אבות שכל מה שעושים זה משחקים עם הזקנים משחקי קופסא ואפילו לא עוזרים להם באספקטים הרפואיים, פלוס את יכולה לעזוב מתי שאת רוצה זה ככ קשה איזה מסכנה את). סבא של דניאל הוא רב מצפת, ולדניאל קשה להשלים עם הפער בין העולמות האלה. במשך שנים, דניאל ניסה להשכיח ממנו את היכולת לראות שדים עד שלא יכל לעשות זאת יותר. מערכת היחסים בין דניאל ואופיר היא מאוד מעניינת. זה אולי אחד הספרים הראשונים שבו אני יכולה להגיד בוודאות שהגבר שווה הרבה יותר מהבחורה, וזה ממש לא בגלל שהיא דתייה. זה כי היא בלתי נסבלת. לאורך הספר, ישנם גם דמויות משנה אחרות: סבא של דניאל, הרב, שגם הוא בעל הראייה ועוסק בהקשר של גמרא ותלמוד וחי יחד עם שד בשם יוסף (בהערת שוליים, גברת קגן, אני בספק שאי פעם תעשי זאת אבל בכנות הייתי קוראת ספר שלם על המערכת יחסים הקווירית בין חנוך ליוסף שידא וסיפור האהבה שלהם לאורך השנים). ויש את האויבים של משפחתו של דניאל, משפחת חדד, שהם גם חילונים (אבל גרים בצפת, תנחומיי) ועוסקים בעולם השדים באופן יותר ממלכתי (המשטרה וכו). כמו כן, אופיר ודניאל עוברים במספר מקומות מרשים, בין ירושלים לים המלח לצפת לחיפה ותל דור.
(מפה והילך יש התייח��ות פוליטית מובהקת. בעיניי זה מתקשר באופן ישיר לטיבו של הספר, יש שלא יסכימו איתי.)
לכאורה יש בספר הזה הכל. חוץ מכמובן, ערבים. הספר מציג סטטוס קוו רווח בחברה הישראלית היהודית שקל וראוי להתעלם מערבים, וזאת הבעיה הגדולה ביותר בספר הזה. התפיסה הזאת בספר היא לא רק לגבי ערבים-- פעמים רבות בספר, דניאל ואופיר דווקא לא רבים על משהו ובוחרים שלשתוק למרות שיש להם תפיסות שונות לגמרי. דניאל, כאשר הוא כן מעיר לאופיר, עושה זאת בצורה מאוד מעודנת. הספר שומר על "שלום בית". הוא מייצג לכאורה מגוון רחב יחסית של דעות, עדות, ותפיסות עולם יהודיות, כולן עוסקות בארץ ישראל. אבל במקום מסוים הוא מתיימר לצייר את ישראל ברבדיה השונים, מבלי להתייחס בכלל לסטגיות פוליטיות וחברתיות, ביו היתר ערבים או לכיבוש. כאשר אופיר נוסעת לראשונה בסדום (דרך כביש 1 ואז על כביש 90) בשום שלב אין אזכור למחסומים, או לאלימות הפוטנציאלית שאופיר בתור בת שירות מרעננה הייתה צריכה לחשוש ממנה על פניו בשטחים, לבד על אוטובוס ולאחר מכן לבד בחוץ. מהיכרותי עם אנשים מהמרכז, דתיים וחילונים, לרוב אין להם היכרות גדולה עם המציאות בשטחים, והדבר מעורר אצלם קצת יותר התייחסות מאשר ההתייחסות האפסית שיש בספר בזה. האזכור היחיד לערבים בזמנה המרובה בשטחים זה בתור פלאחים וגרוטאות של בדואים לצד הדרך, והיא מבלה המון, אבל המון זמן בשטחים. גם דניאל, חילוני מראשון, לא מזכיר שום דבר בנושא (ואפילו עולה יחד עם אופיר על טרמפ!). שתי הדמויות האלה מהמרכז למעשה מוצגות בתור לגמרי בנוח בתוך הסיטואציה, דבר שהוא לא בלתי אפשרי אבל מעט מוזר, כאילו ברגע הזה של הספר הם פתאום אופיר מעופרה ודניאל ממעלה אדומים.
למעשה, לאורך כל הספר יש הסכמה שבשתיקה לא לדבר על הנושא כלל. בעולמה של אופיר, השדים חיים לצד בני האדם במקומות הנשכחים. כמובן שבארץ, המקומות הנשכחים האלה הם כולם של ערבים. הדוגמה הבולטת יותר לכך היא מושבם של השדים ליפתא בירושלים. בליםתא כמובן שיש ממצאים ארכאולוגיים, אבל מעבר לכך היה כפר פלסטיני שגורש (לתקופה קצרה חיו שם גם עולים חדשים, אבל לא בתור יישוב קבע באמת). אין לכך שום הזכר בספר, והתיאורים של ליפתא הם של חורבה רומאית של ממש. אותו דבר בדיוק בנושא תל דור, מקומה של בת שלמה. שוב ללא אזכור. היו כאן ערבים פעם? מה? מה זה ערבים? המדיניות הזאת ממשיכה גם כאשר דניאל מסביר כי כיום הפסיק לקחת את המשחא כיוון שכאשר היה בעזה לא היה לו גישה אליה, ובכך ראה שדים ומאז לא יכול לשכוח. מעבר לכך, אין שום פירוט בנושא. המלחמה שחווה והשדים שראה כנראה לא רלוונטים מספיק לסיפור. בעיניי דבר זה משאיר טעם מר בפה. אין בי ציפייה שהספרים שאני אקרא יבואו בהלימה עם האמונות שלי. אבל בעיניי לגמרי לצנזר את האלמנט הזה באתוס הישראלי בכך שאין התייחסות להיסטוריה והמציאות כלל זה אקט ימיני מובהק שמוריד מעט מהערך הסיפורי (עם כי אגיד שהדבר אינו פוגע באופן משמעותי לחוזק העלילה עצמה, אבל כן לבניית העולם שהיא בעיניי באופן כללי החוזקה של הספר). הספר מנסה בצורה מסוימת להיות ניטרלי בעוד מצייר עולם מאוד לא ניטרלי, ובעיניי הדבר חבל כיוון שבכך מצהיר באופן מובהק כי ערבים אינם חלק מהסיפור שמסופר כאן ואין להתייחס אליהם מעבר לכתפאורה. ואם זה מה שהספר רצה להגיד, הייתי מעדיפה שהוא יעסוק בזה ישירות במקום לטאטא את זה מתחת לשטיח! אותו כנל לגבי חוסר ההסכמות של אופיר ודניאל-- חוסר ההסכמה היה מעניין, ודווקא זה שלא דיברו על זה לרוב מרגיש לי כמו פספוס. בסופו של דבר, הרי, אין סיכוי בחיים האלה שאופיר תסכים להתחתן איתו אלא אם כן תשבור את רוחו לחלוטין, ולא נראה לי שזה יצליח לה, אז עדיף שהפרידה המכוערת תהיה עכשיו ושאני אוכל לקרוא על למה היא חושבת שהיא יותר טובה ממנו בכלל שהוא מחולל שבת.
בסופו של דבר הספר הזה אינו תומך נלהב במלחמות באופן כללי. הוא תומך בעיקר בשימור הסטטוס קוו. בני האדם רוצים שחותם שלמה ישאר שלם כך שהשדים לא יוכלו לפגוע בבני האדם באופן לא מידתי. הורמיז, האנטגוניסט, רוצה שהשדים יתעלו על בני האדם ואף שוקל לרתום למאבקו את העולם התחתון. אבל רבים מהשדים האחרים מתנגדים אליו, ומתוארים באופן כללי בתור אופורטוניסטים ולא בעלי ראייה לטווח הרחוק. (יש לציין שהשדים שהורמיז בז אליהם מוצגים מעט בתור קרירטוריה שמאלנית, שזה מאוד מצחיק בעיניי, בקריאתם בשירה ישראלית קלאסית והתעסקות באומנויות). כאשר הורמיז מובס, אופיר אינה בוחרת ללכת ללמוד אצל בתו של שלמה המלך (אגב, אני ממש רציתי שהפלוט טוויסט יהיה שסבתא מרים תתגלה להיות בתו של שלמה המלך שהשתמשה באופיר אל מנת להשיג את החותם למטרותיה האישיות), וגם אינה בוחרת להשכיח ממנה את אירועי העבר. אבל היא כן בוחרת להשכיח מכל הסובבים ממנה את אירועי העבר ולחזור לדירת השירות שלה. כמו כן, אינה חוצה מה שבעיניה קו אדום עם דניאל, אלא נותנת לו את המספר שלה. סה"כ אופיר בוחרת שלא לעשות אף מעשה דרסטי, אלא להמשיך בחייה כפי שהיא רוצה אותם, תוך שהיא לאו דווקא בוחנת את ההשלכות האלה על החברה באופן כללי. מבחינת עבודת דמות זאת בחירה טובה ומעניינת שמראה כי יתכן כי התבגרה, ואני תומכת בבחירה זאת במובן הספרותי. יחד עם זאת, ניכר כי הספר עוסק בחלקו בשמירה מובהקת על סטטוס קוו, ובעיניי הדבר פוגע בפוטנציאל שלו ובשיח שיכול לייצר. אם בספר הבא שלה קגן תשבור את ההסכם שבשתיקה, הוא עלול להיות אפילו יותר מעניין.
This entire review has been hidden because of spoilers.
January 21, 2025
ספר חביב +
נקודות חיוביות -
* הדמות הראשית - דמות עגולה, מקורית, שמציגה אישה חזקה מסוג שלא נתקלתי בו לפני כן (כפיים לבנות שירות לאומי)
* הורמיז - מבחינתי הגיבור האמיתי של הספר (פרטים בהמשך)
* הנוף הישראלי / יהודי - רואים שהמחברת יודעת על מה היא מדברת ומכירה את המקומות, כל זה בלי להלאות.
נקודות שליליות -
* בשביל מה היה צריך את סיפור האהבה? פעם אחת הייתי רוצה לקרוא ספר שבו שני אנשים מתעבים זה את זה ונשארים עם התיעוב.
* הורמיז - פוטנציאל לא ממומש. הנסיך הצולע והמכוער, זה שאף אחד לא לוקח בחשבון במאבקי הירושה (מישהו אמר קליגולה ולא קיבל?) ואז, בעזרת תחבולות, שכל והתחברות לאחרים שלא רואים אותם, משתלט על הכס. רשע אידיאולוגי (אחד שלא חוסכים מאיתנו את הדברים הרעים שהוא עושה), שנלחם ברוע (גדול יותר) עם רוע. יכל להיות כאן משהו הרבה יותר גדול, בסגנון ג'ו אברקרומבי או מרטין לורנס (פנטזיה אפלה).
בשורה התחתונה, ספר מהנה, שמביא תבלין ייחודי לנוף הפנטזיה. אשמח לקרוא את ההמשך.
נקודות חיוביות -
* הדמות הראשית - דמות עגולה, מקורית, שמציגה אישה חזקה מסוג שלא נתקלתי בו לפני כן (כפיים לבנות שירות לאומי)
* הורמיז - מבחינתי הגיבור האמיתי של הספר (פרטים בהמשך)
* הנוף הישראלי / יהודי - רואים שהמחברת יודעת על מה היא מדברת ומכירה את המקומות, כל זה בלי להלאות.
נקודות שליליות -
* בשביל מה היה צריך את סיפור האהבה? פעם אחת הייתי רוצה לקרוא ספר שבו שני אנשים מתעבים זה את זה ונשארים עם התיעוב.
* הורמיז - פוטנציאל לא ממומש. הנסיך הצולע והמכוער, זה שאף אחד לא לוקח בחשבון במאבקי הירושה (מישהו אמר קליגולה ולא קיבל?) ואז, בעזרת תחבולות, שכל והתחברות לאחרים שלא רואים אותם, משתלט על הכס. רשע אידיאולוגי (אחד שלא חוסכים מאיתנו את הדברים הרעים שהוא עושה), שנלחם ברוע (גדול יותר) עם רוע. יכל להיות כאן משהו הרבה יותר גדול, בסגנון ג'ו אברקרומבי או מרטין לורנס (פנטזיה אפלה).
בשורה התחתונה, ספר מהנה, שמביא תבלין ייחודי לנוף הפנטזיה. אשמח לקרוא את ההמשך.
May 8, 2025
אופיר היא אישה צעירה ודתייה, בת שירות לאומי. לאופיר יש "ראייה" - היא יכולה לראות שדים ויצורים אחרים מהמיתולוגיה היהודית.
אופיר פוגשת אישה זקנה שהיא האחרונה בחיים שיודעת ליצור קערות השבעה ללכידת שדים, והיא זו שאחראית להכנסתה לעולם הזה.
התקופה היא תקופת השבעה אחרי מותו של אשמדאי, מלך עולם השדים, והמאבק על מי יהיה יושרו. אופיר גונבת את מגילת "חותם שלמה" מהספרייה הלאומית בירושלים, כדי לעזור לזקנה, ובכך גורמת לא רק למשטרה לרדוף אחריה, אלא גם למנהיג עולם השדים - שרוצה להשמיד את המגילה שכופה את תנאי בני האדם על השדים. לעזרתה של אופיר נחלץ "בעל השם" דניאל, בחור צעיר שהוא חלק משושלת של בעלי שם. האם אופיר ודניאל יצליחו להציל את העולם?
איזה ספר מדליק!! כתוב מצוין, מלא אקשן. לא ממש הכרתי את נושא המיתולוגיה היהודית וזה היה ממש מעניין! גם כל הציטוטים בארמית.
אני מקווה שיהיו ספרי המשך כי ממש בא לי לקרוא מה קרה עם אופיר ודניאל אחר כך, ונראה לי שלדניאל יש עבר שכדאי לקרוא עליו.
מוצלח ביותר ומומלץ.
בחופש סוכות האחרון הייתי בסיור בספרייה הלאומית, וזה היה מגניב לקרוא בספר על קערות ההשבעה ועל מחסן הכתבים שראיתי שם במסגרת הסיור.
חוץ מזה, אני מורה למדעי המחשב, והמבחנים במקצוע שלנו הם עם חומר פתוח. אז סיפרתי לתלמידים שקראתי ספר פנטזיה ישראלי מעניין שבו מופיעה מגילה של כישופים, ואם בא להם והם מוצאים אחת, הם גם יכולים להביא כזו כחומר עזר לבחינה 😀😀
אופיר פוגשת אישה זקנה שהיא האחרונה בחיים שיודעת ליצור קערות השבעה ללכידת שדים, והיא זו שאחראית להכנסתה לעולם הזה.
התקופה היא תקופת השבעה אחרי מותו של אשמדאי, מלך עולם השדים, והמאבק על מי יהיה יושרו. אופיר גונבת את מגילת "חותם שלמה" מהספרייה הלאומית בירושלים, כדי לעזור לזקנה, ובכך גורמת לא רק למשטרה לרדוף אחריה, אלא גם למנהיג עולם השדים - שרוצה להשמיד את המגילה שכופה את תנאי בני האדם על השדים. לעזרתה של אופיר נחלץ "בעל השם" דניאל, בחור צעיר שהוא חלק משושלת של בעלי שם. האם אופיר ודניאל יצליחו להציל את העולם?
איזה ספר מדליק!! כתוב מצוין, מלא אקשן. לא ממש הכרתי את נושא המיתולוגיה היהודית וזה היה ממש מעניין! גם כל הציטוטים בארמית.
אני מקווה שיהיו ספרי המשך כי ממש בא לי לקרוא מה קרה עם אופיר ודניאל אחר כך, ונראה לי שלדניאל יש עבר שכדאי לקרוא עליו.
מוצלח ביותר ומומלץ.
בחופש סוכות האחרון הייתי בסיור בספרייה הלאומית, וזה היה מגניב לקרוא בספר על קערות ההשבעה ועל מחסן הכתבים שראיתי שם במסגרת הסיור.
חוץ מזה, אני מורה למדעי המחשב, והמבחנים במקצוע שלנו הם עם חומר פתוח. אז סיפרתי לתלמידים שקראתי ספר פנטזיה ישראלי מעניין שבו מופיעה מגילה של כישופים, ואם בא להם והם מוצאים אחת, הם גם יכולים להביא כזו כחומר עזר לבחינה 😀😀
March 29, 2024
ספר פנטזיה מאד ישראלי ומאד מוצלח. הגיבורה הראשית מקורית ונהדרת ויש שלל דמויות משנה נהדרות, כולל הרעים הראשיים שהם אומנם שדים שמנסים לחסל את עולם בני האדם, אבל באופן מפתיע גם מאד סימפטיים.
June 9, 2024
מעולה!!!!
February 9, 2025
reading on phone, from E-Vrit.
בסדר. קצת קשה לעקוב, אולי בגלל ההקראה. דוקא הפרק האחרון (רשימה והסברים על השדים השונים) היה די מענין .
בסדר. קצת קשה לעקוב, אולי בגלל ההקראה. דוקא הפרק האחרון (רשימה והסברים על השדים השונים) היה די מענין .
August 23, 2025
תדמיינו רגע סטיגמה על הבת הכי דוסה שאתם מכירים. אז כן, זאת אופיר, (מתאים לה מוריה, רק אומרת), עם החצאית מקסי המוגזמת והחולצת בסיס מתחת לחולצה מכוערת וסנדלי שורש. ביחד עם הסטיגמה וההקפדה הדתית המוגזמת, אופיה של אופיר מתאפיין בילדותיות, עקשנות ונאביות. התכונות האלה גורמות לה לראות מטרה מול העיניים ולא לשאול שאלות, מה שמסביר את האדיקות הדתית שלה, וגם, כמובן, את גניבת המגילה מהספריה, למרות היותה דוסית מוקפדת ככ.
בהתחלה היה מאוד קשה לחבב את אופיר. דילגתי לסוף הספר כדי לגלות שבתודות, הסופרת כתבה שאופיר התחילה בתור בדיחה וזה אכן הסביר דבר או שניים. למרות הבדיחה המהלכת שהיא בתחילת הספר, אני יכולה להבין את הגאונות שבכתיבה שלה. אופיר אכן תקועה בתוך המסגרת שלה, בתוך הילדותית שלה. מסע ההתבגרות שלה הוא חלק בלתי נפרד מכל מי שצועדת לשירות הלאומי אחרי הבועה של הסניף והאולפנה. יכולתי להזדהות איתה, עם השאלה שבסוף הספר, מה עכשיו? עם ההרגשה שיש יותר מדי אפשרויות ולא ברור לאן לפנות.
אופיר היא ילדותית, אבל היא בהחלט עוברת מסע, ובסוף הספר היא מגיעה למצב שהיא פשוט.. נערה מתבגרת. כל סאגת ההתאהבות שלה בדניאל, ה- "רציתי שהוא ירצה לנשק אותי," מאוד אכזב אותי וגם היה לי מובן מאוד. אם אופיר הייתה פחות ילדותית, היא הייתה מגיעה למסקנה בסוף הספר שאפשר שיהיה לה ידיד בן חילוני. והם היו חיים באושר ובעושר. אבל אופיר רק התחילה לגלות את המין השני דרך דניאל, ולכן היחסים -לא יחסים שלהם מובן לי מהצד שלה.
לא מובן לי הצד של דניאל. כאילו, בעלי הסביר לי שבנים באמת לא צריכים מעבר ללהיות עם בת במשך שבוע כדי להתאהב בה, אבל אני בטוחה, בטוחה, שאחרי שדניאל פשוט ימשיך בחייו, הוא יקלוט איזה סתום הוא ויתחרט על כל הסאגה הזאת. אין שום סיבה, באמת, שדניאל יתאהב באופיר הילדותית, חוץ מזה שהיא בת ושהם היו ביחד שבוע שלם. האופי של שניהם פשוט ככ לא קשור אחד לשני. לא כל מסע משותף של בן ובת חייב להגמר בזוגיות. (לא שזה קרה, הסוף נשאר מאוד מעורפל בקטע הזה וטוב שכך)
אני יכולה להגיד בכנות שלא כזה התחברתי להורמיז. הוא קצת התיש אותי, עם הרצון הבוער שלו לנקמה ואוי אוי אוי בני אנשא. הוא כן דמות מגניבה, ונבל מעולה, אבל לא עפתי עליו עד הסוף.
בכללי דמויות של השדים נכתבו היטב. הם הרגישו אחרים, לא בדיוק בני אדם, לא בדיוק יודעים מה הם רוצים מעצמם, לטוב או לרע, משוכנעים מאוד בקלות. התיאורים הרחבים של הסוגים השונים ממש הכניס לעולם, וחבל שלא ראיתי שבסוף יש מילון כי היו המון מושגים שלא הסבירו כדי לא לקטוע את רצף העלילה, ורציתי לדעת עוד.
כל בניית העולם הייתה פשוט מצוינת, מבריקה ממש. מרגישים שהסופרת עשתה מחקר ממש מעמיק על כל המיתולוגיה היהודית, וזה היה פשוט כיף לקרוא ספר שבנוי ככ טוב. אני בדרכ לא ככ מתעניינת במיתולוגיה יהודית (כי זה מוזר לקרוא ספר עלילתי על הדת שלך) ואני נשאבתי לספר ברמות. כל התיאור הנרחב של המקומות הכניס מאוד לאווירה, נותן לך תחושה שהכל אמיתי ושדים חיים לנו כל הזמן מתחת לאף וממש כדאי שתבדקו את המזוזות. אני גם גרה בצפת, אז כל התיאורים של העיר העתיקה גרמו לי לנסות לפצח איפה בדיוק זה ממוקם והיה לי כיף לדמיין את כל העולם המופלא הזה שהסופרת בנתה.
העלילה טובה, בקצב טוב, לא השתעממתי בכלל. ספר טוב, נחמד, מסקרן, כתוב טוב. משהו בדמויות הראשיות קצת התפספס. אבל חוץ מזה, ממליצה.
בהתחלה היה מאוד קשה לחבב את אופיר. דילגתי לסוף הספר כדי לגלות שבתודות, הסופרת כתבה שאופיר התחילה בתור בדיחה וזה אכן הסביר דבר או שניים. למרות הבדיחה המהלכת שהיא בתחילת הספר, אני יכולה להבין את הגאונות שבכתיבה שלה. אופיר אכן תקועה בתוך המסגרת שלה, בתוך הילדותית שלה. מסע ההתבגרות שלה הוא חלק בלתי נפרד מכל מי שצועדת לשירות הלאומי אחרי הבועה של הסניף והאולפנה. יכולתי להזדהות איתה, עם השאלה שבסוף הספר, מה עכשיו? עם ההרגשה שיש יותר מדי אפשרויות ולא ברור לאן לפנות.
אופיר היא ילדותית, אבל היא בהחלט עוברת מסע, ובסוף הספר היא מגיעה למצב שהיא פשוט.. נערה מתבגרת. כל סאגת ההתאהבות שלה בדניאל, ה- "רציתי שהוא ירצה לנשק אותי," מאוד אכזב אותי וגם היה לי מובן מאוד. אם אופיר הייתה פחות ילדותית, היא הייתה מגיעה למסקנה בסוף הספר שאפשר שיהיה לה ידיד בן חילוני. והם היו חיים באושר ובעושר. אבל אופיר רק התחילה לגלות את המין השני דרך דניאל, ולכן היחסים -לא יחסים שלהם מובן לי מהצד שלה.
לא מובן לי הצד של דניאל. כאילו, בעלי הסביר לי שבנים באמת לא צריכים מעבר ללהיות עם בת במשך שבוע כדי להתאהב בה, אבל אני בטוחה, בטוחה, שאחרי שדניאל פשוט ימשיך בחייו, הוא יקלוט איזה סתום הוא ויתחרט על כל הסאגה הזאת. אין שום סיבה, באמת, שדניאל יתאהב באופיר הילדותית, חוץ מזה שהיא בת ושהם היו ביחד שבוע שלם. האופי של שניהם פשוט ככ לא קשור אחד לשני. לא כל מסע משותף של בן ובת חייב להגמר בזוגיות. (לא שזה קרה, הסוף נשאר מאוד מעורפל בקטע הזה וטוב שכך)
אני יכולה להגיד בכנות שלא כזה התחברתי להורמיז. הוא קצת התיש אותי, עם הרצון הבוער שלו לנקמה ואוי אוי אוי בני אנשא. הוא כן דמות מגניבה, ונבל מעולה, אבל לא עפתי עליו עד הסוף.
בכללי דמויות של השדים נכתבו היטב. הם הרגישו אחרים, לא בדיוק בני אדם, לא בדיוק יודעים מה הם רוצים מעצמם, לטוב או לרע, משוכנעים מאוד בקלות. התיאורים הרחבים של הסוגים השונים ממש הכניס לעולם, וחבל שלא ראיתי שבסוף יש מילון כי היו המון מושגים שלא הסבירו כדי לא לקטוע את רצף העלילה, ורציתי לדעת עוד.
כל בניית העולם הייתה פשוט מצוינת, מבריקה ממש. מרגישים שהסופרת עשתה מחקר ממש מעמיק על כל המיתולוגיה היהודית, וזה היה פשוט כיף לקרוא ספר שבנוי ככ טוב. אני בדרכ לא ככ מתעניינת במיתולוגיה יהודית (כי זה מוזר לקרוא ספר עלילתי על הדת שלך) ואני נשאבתי לספר ברמות. כל התיאור הנרחב של המקומות הכניס מאוד לאווירה, נותן לך תחושה שהכל אמיתי ושדים חיים לנו כל הזמן מתחת לאף וממש כדאי שתבדקו את המזוזות. אני גם גרה בצפת, אז כל התיאורים של העיר העתיקה גרמו לי לנסות לפצח איפה בדיוק זה ממוקם והיה לי כיף לדמיין את כל העולם המופלא הזה שהסופרת בנתה.
העלילה טובה, בקצב טוב, לא השתעממתי בכלל. ספר טוב, נחמד, מסקרן, כתוב טוב. משהו בדמויות הראשיות קצת התפספס. אבל חוץ מזה, ממליצה.
May 29, 2025
אהבתי את הרעיון של הספר הזה הרבה יותר ממה שאהבתי את הספר עצמו. מלא זמן חיכיתי לקרוא פנטזיה יהודית והעמקה בעולם השדים. לצערי, הספר היה חביב אבל מלא בבעיות שמנעו ממנו להתעלות מעבר לרעיון יפה. כתיבה ילדותית משהו, והרבה רגעים שגרמו לי לגלגל עיניים, כמו הגילוי שבביטוי "להציל את העולם" שעליו חזרה פעמים רבות, אופיר התכוונה למשפט הידוע על הצלת נפש אחת. עוד בעיות: טעויות עריכה כמו "השער לתהום נמצאים" (עמ'296), אפיון דמויות לא ברור, כמו הרגע שבו אופיר במבטה "פוקדת על דניאל לנשק אותה", מהלך שסותר לחלוטין את הדמות הדוסית של אופיר שעד לאותו רגע מביעה רק חוסר הבנה וחוסר עניין בעניינים שבינו לבינה. ובאופן כללי קשה להבין מה גרם לאופיר להתחיל להתאהב בדניאל, מלבד העובדה שהוא בן והיא בת. הדמות של דניאל גם לא ברורה, הוא כאילו צייד שדים, אבל בפועל די שלומיאל ולא עושה שום דבר מרשים, רק מועד הרבה מעל דברים. וגם פתאום מגלים שהוא היה מאהב של עירית בסדום? אבל הוא רק בן עשרים וקצת? עוד קטע לא ברור הוא רמת הידע של אופיר בכישוף/כתיבת קמעות וכו, היא פתאום נזכרת בכל הידע שלה בסוף. אולי היה עוזר אם היינו מקבלים הצצה למה סבתא מרים לימדה אותה, מה היה בפגישות שלהן.
דברים שאהבתי: ההתעמקות בעולם השדים, החשיבה על איך הם היו משתלבים בישראל המודרנית, הספציפיות והמקומיות של בניית העולם, ללא נסיון להתחנף לקורא אוניברסלי, וממש אהבתי את הבחירה הלא שגרתית בבחורה דתיה ולא כריזמטית כדמות ראשית - כילדה דתיה חובבת פנטזיה, בחיים לא דמיינתי שתהיה גיבורת פנטזיה ממש כמוני - חנונית בחולצת בסיס אפרפרה מכביסות וחצאית ג'ינס, שאבא שלה חלק מ"קידוש קלאב". ממש אחרית הימים.
דברים שאהבתי: ההתעמקות בעולם השדים, החשיבה על איך הם היו משתלבים בישראל המודרנית, הספציפיות והמקומיות של בניית העולם, ללא נסיון להתחנף לקורא אוניברסלי, וממש אהבתי את הבחירה הלא שגרתית בבחורה דתיה ולא כריזמטית כדמות ראשית - כילדה דתיה חובבת פנטזיה, בחיים לא דמיינתי שתהיה גיבורת פנטזיה ממש כמוני - חנונית בחולצת בסיס אפרפרה מכביסות וחצאית ג'ינס, שאבא שלה חלק מ"קידוש קלאב". ממש אחרית הימים.
April 5, 2025
לא יאומן כי יסופר סיימתי את הספר הזה
אחרי חודשים רבים של ניסיונות כושלים
הרעיון מעולה, הקונספט מצחיק וחד, הכיוון היה לפחות בשבילי חדשני ומעניין.
רק שמשהו בדרך נאבד לי בשלב מסוים ומשם ממש התקשיתי להמשיך לקרוא.
לא הבנתי מה דניאל מצא באופיר, היא היתה די מתישה ומרגיזה, והרגיש שכשהוא אמר שכל הזמן הזה בעצם לא רצה שהיא תלך לא הבנתי מאיפה זה בא.
הפרקים של הורמיז ושל השדים עייפו אותי, הרגשתי שיש יותר מדי שמות של שדים ופרטים שלא אכפת לי מהם ושמנסים לדחוס לי מידע במקום לאפשר לסיפור עצמו לקרות.
סה"כ שמחה שקראתי למרות שהיה פוטנציאל יותר גבוה.
אחרי חודשים רבים של ניסיונות כושלים
הרעיון מעולה, הקונספט מצחיק וחד, הכיוון היה לפחות בשבילי חדשני ומעניין.
רק שמשהו בדרך נאבד לי בשלב מסוים ומשם ממש התקשיתי להמשיך לקרוא.
לא הבנתי מה דניאל מצא באופיר, היא היתה די מתישה ומרגיזה, והרגיש שכשהוא אמר שכל הזמן הזה בעצם לא רצה שהיא תלך לא הבנתי מאיפה זה בא.
הפרקים של הורמיז ושל השדים עייפו אותי, הרגשתי שיש יותר מדי שמות של שדים ופרטים שלא אכפת לי מהם ושמנסים לדחוס לי מידע במקום לאפשר לסיפור עצמו לקרות.
סה"כ שמחה שקראתי למרות שהיה פוטנציאל יותר גבוה.
July 8, 2025
I was very skeptic coming to try out a Jewish fantasy novel, but this proved to be an absolute success. The main characters were interesting, the plot tight and gripping, the support cast with the right mix of diversity and a splash of humour here and there, but most of all the world building and the sheer amount of research that must have gone into this was absolutely brilliant. Fascinating even. I highly recommend this to any Hebrew speaker who enjoys even a bit of fantasy.
September 27, 2025
ספרות הפנטזיה לא היתה אף פעם הז'אנר המעודף עלי, אבל בשנה האחרונה מצאתי את עצמי קורא יותר ספרי פנטזיה / מד"ב - אולי בגלל המצב.
אז אני אולי לא מומחה גדול לז'אנר, אבל זה היה נ-ה-ד-ר!!!!!
הספר שהכי נהנתי ממנו השנה, שעומד במבחן הגדול ביותר שספר עומד בו, האטתי את הקריאה כי לא רציתי שיגמר לי.
כיף של ספר ואני ממליץ בחום.
אז אני אולי לא מומחה גדול לז'אנר, אבל זה היה נ-ה-ד-ר!!!!!
הספר שהכי נהנתי ממנו השנה, שעומד במבחן הגדול ביותר שספר עומד בו, האטתי את הקריאה כי לא רציתי שיגמר לי.
כיף של ספר ואני ממליץ בחום.
June 26, 2025
ילדותי, רווי קלישאות. מתאמץ להראות את העוצמה והערך שקיים בתרבות הדתית לאומית, ולצידה לתרבות החילונית. ואיך הן יכולות לנצח הכל אם ישלבו כוחות...
August 24, 2025
ספר טוב, הרעיון גאוני, הביצוע פחות טוב. אבל עדיין ספר מצחיק ומותח שאני ממליצה לקרוא.
בקרוב תעלה סקירה שלו לעמוד שלי, מוזמנים לקרוא:
https://www.facebook.com/share/1MXecM...
בקרוב תעלה סקירה שלו לעמוד שלי, מוזמנים לקרוא:
https://www.facebook.com/share/1MXecM...
March 13, 2025
ממש ממש נהנתי מהספר, ואין לי שום ידע במקורות או בדת. אבל היה כתוב מצוין, ערוך היטב וממש נהנתי ממנו
August 1, 2025
איזה ספר מקסים, מעולה ומצחיק! אני כל כך אוהבת פנטזיה יהודית ולשמחתי הז'אנר הזה תופס תאוצה לאחרונה אם כי לא קראתי מספיק ממנו ואני מחכה לקרוא יותר. מאז טרילוגיית "הלוויתן מבבל" המצוינת של הגר ינאי ו"יצר לב האדמה" מאת שהרה בלאו לא נתקלתי בפנטזיה יהודית כל כך מוצלחת. אז מה רקמה לנו כאן הסופרת יהודית קגן? מצד אחד, עולם שדי מגוון, אמין להפליא ומבוסס היטב על תחקיר ועל המקורות. עם מגוון כזה גדול של שדים מוצלחים, ליליות ושאר מריעין בישין הערפדים האירופאיים נראים פתאום משעממים וחיוורים.
מצד שני, גיבורה אובססיבית ומצחיקה להפליא, אופיר בת השירות שנחושה להציל את העולם בצדקנות שלא הייתה מביישת את קפטן אמריקה ובאומץ ונחישות שלא היו מביישים את וונדר וומן. והיא עושה את כול זה תוך כדי הטפות מוסר אינסופיות, שמירת נגיעה, ושליחת שאלות רב אינסופיות לרב שלה שיש לו כנראה סבלנות של צדיק. הסייד קיק שלה הוא דניאל יפה התואר ותכול העיניים, בעל השם, האקדח, הזיפים והשריטות. אמנם הוא שייך לשושלת בעלי שם ידועה וחשובה מצפת אך הוא לא בדיוק בעסקי אלוהים, הוא מסתובב עם שקית של ניירות גלגול וחומר שאינו בדיוק טבק ולעיתים נראה שקשה לו יותר להתמודד עם אופיר מאשר עם אשמדאי. גם דמויות המשנה, כגון השד התלמיד החכם, מרים החכמה כותבת קערות ההשבעה ובעלה השד המסור, הורמיז נסיך השדים הבדלן והאידיאליסט, עירית מלכת סדום ועוד כהנה וכהנה, הם מקוריים להפליא, בעלי אופי, אישיות, רצונות וחלומות משלהם. ובצירוף מקרים מופלא, בדיוק לפני שבוע ביקרתי בספרייה הלאומית וראיתי במו עיניי כמה מקערות ההשבעה העתיקות שמשחקות תפקיד כה חשוב בעלילה! קערות אלו נכתבו בארמית, שפת השדים שגם היא משחקת תפקיד מרכזי בסיפור וזורמת לי הרבה יותר מלחשים בלטינית ברומנים אזוטריי�� נוסח דן בראון ואלף חקייניו.
בקיצור, ספר שהוא נחת רוח גדולה, ובהחלט אשמח לקרוא עוד מעלילותיהם של אופיר ודניאל ציידי השדים.
מצד שני, גיבורה אובססיבית ומצחיקה להפליא, אופיר בת השירות שנחושה להציל את העולם בצדקנות שלא הייתה מביישת את קפטן אמריקה ובאומץ ונחישות שלא היו מביישים את וונדר וומן. והיא עושה את כול זה תוך כדי הטפות מוסר אינסופיות, שמירת נגיעה, ושליחת שאלות רב אינסופיות לרב שלה שיש לו כנראה סבלנות של צדיק. הסייד קיק שלה הוא דניאל יפה התואר ותכול העיניים, בעל השם, האקדח, הזיפים והשריטות. אמנם הוא שייך לשושלת בעלי שם ידועה וחשובה מצפת אך הוא לא בדיוק בעסקי אלוהים, הוא מסתובב עם שקית של ניירות גלגול וחומר שאינו בדיוק טבק ולעיתים נראה שקשה לו יותר להתמודד עם אופיר מאשר עם אשמדאי. גם דמויות המשנה, כגון השד התלמיד החכם, מרים החכמה כותבת קערות ההשבעה ובעלה השד המסור, הורמיז נסיך השדים הבדלן והאידיאליסט, עירית מלכת סדום ועוד כהנה וכהנה, הם מקוריים להפליא, בעלי אופי, אישיות, רצונות וחלומות משלהם. ובצירוף מקרים מופלא, בדיוק לפני שבוע ביקרתי בספרייה הלאומית וראיתי במו עיניי כמה מקערות ההשבעה העתיקות שמשחקות תפקיד כה חשוב בעלילה! קערות אלו נכתבו בארמית, שפת השדים שגם היא משחקת תפקיד מרכזי בסיפור וזורמת לי הרבה יותר מלחשים בלטינית ברומנים אזוטריי�� נוסח דן בראון ואלף חקייניו.
בקיצור, ספר שהוא נחת רוח גדולה, ובהחלט אשמח לקרוא עוד מעלילותיהם של אופיר ודניאל ציידי השדים.
March 2, 2025
פנטסיה ישראלית יהודית נהדרת. ממש אהבתי את העולם שהסופרת בנתה כאן. המתח שנשמר לאורך כל הספר. היה חסר לי קצת לקראת הסוף. הכל נפתר מהר מדי וקל מדי לטעמי. הדמויות היו מעולות וצחקתי בקול בכמה קאעים. מחכה לספר הבא
May 21, 2024
פנטזיה כיפית וקצבית, עם דמויות מעניינות ואמינות לטעמי. מאוד חסרה בעיניי ספרות בעברית עם גיבורים שאינם מעמד ביניים חילוני ולרוב תל אביבי בני 20-30. פה יש המון גם צעירים יותר וגם מבוגרים/קשישים עם חוויות חיים ותפיסת עולם שונה, וזה היה כתוב מצוין ומתאים למה שאני מכירה מחוזרים בתשובה למשל (מבינה גם למה חלק מהקוראים החילונים פחות התחברו, אבל זה דווקא מדגיש למה צריך עוד ייצוגים כאלה בספרות המקומית).
גם ההצגה של השדים מורכבת ומגוונת, עם המון ידע תרבותי מסורתי על שדים ביהדות. מבחינה זו מדובר באחת הפנטזיות הטובות והחשובות שנכתבו בעברית, ודי הזוי שזה לא הרבה יותר נפוץ פה, כמו שפנטזיה עם גמדים וטרולים נפוצה בספרות הבריטית (כולל בספרות הילדים). זו המסורת העתיקה שלנו, וקוראי עברית לא יודעים עליה כמעט כלום. הידע הזה השתלב והתווסף יפה למעט הפנטזיות העבריות והערביות האחרות שקראתי, כמו הגולם והג'יני והלוויתן מבבל.
מבחינת העלילה היו כמה קצוות שלא נקשרו עד הסוף, לכן זה לא קיבל 5 כוכבים. אבל עדיין ספר מהנה, סוחף וגם מעשיר תרבותית.
גם ההצגה של השדים מורכבת ומגוונת, עם המון ידע תרבותי מסורתי על שדים ביהדות. מבחינה זו מדובר באחת הפנטזיות הטובות והחשובות שנכתבו בעברית, ודי הזוי שזה לא הרבה יותר נפוץ פה, כמו שפנטזיה עם גמדים וטרולים נפוצה בספרות הבריטית (כולל בספרות הילדים). זו המסורת העתיקה שלנו, וקוראי עברית לא יודעים עליה כמעט כלום. הידע הזה השתלב והתווסף יפה למעט הפנטזיות העבריות והערביות האחרות שקראתי, כמו הגולם והג'יני והלוויתן מבבל.
מבחינת העלילה היו כמה קצוות שלא נקשרו עד הסוף, לכן זה לא קיבל 5 כוכבים. אבל עדיין ספר מהנה, סוחף וגם מעשיר תרבותית.
June 25, 2024
טוב -
התחלתי לקרוא את זה בתקופה של אי שקט נפשי שלי עם עצמי.
ייתכן שאם הייתי במצבי הרגיל הייתי מסיימת את זה ביומיים טבל לקח לי חודש !
שזה סימן כאילו שלא ממש עניין אותי. ובאמת הנחתי את הספר כל פעם אחרי כמה פרקים קצרים ולא שקעתי לתוכו כמו בדרך כלל.
אין לי משהו רע להגיד.
זה ספר פנטזיה חמוד ממש, שאני מקווה שהוא רק בהתחלה ושמספר 2 3 4 ו5 וגם אני מקווה שיהיו 5 ימשיכו להתעמק בעולם הקסם שייצרו פה.
יש כאן פוטנציאל מטורף!!!!
ממש מחכה לגלות את כל רובדי השדים שרמזה עליהם להכיר את שדי התהום, והג׳ינים
וכמובן … לראות איך דניאל ואופיר מגשרים על הפעם ביניהם ומקיימים חיים יחד בעתיד.
מחכה לנשיקה הראשונה שלהם ולחתימה שלהם, ולדור שלם של לוכדי שדים😇
התחלתי לקרוא את זה בתקופה של אי שקט נפשי שלי עם עצמי.
ייתכן שאם הייתי במצבי הרגיל הייתי מסיימת את זה ביומיים טבל לקח לי חודש !
שזה סימן כאילו שלא ממש עניין אותי. ובאמת הנחתי את הספר כל פעם אחרי כמה פרקים קצרים ולא שקעתי לתוכו כמו בדרך כלל.
אין לי משהו רע להגיד.
זה ספר פנטזיה חמוד ממש, שאני מקווה שהוא רק בהתחלה ושמספר 2 3 4 ו5 וגם אני מקווה שיהיו 5 ימשיכו להתעמק בעולם הקסם שייצרו פה.
יש כאן פוטנציאל מטורף!!!!
ממש מחכה לגלות את כל רובדי השדים שרמזה עליהם להכיר את שדי התהום, והג׳ינים
וכמובן … לראות איך דניאל ואופיר מגשרים על הפעם ביניהם ומקיימים חיים יחד בעתיד.
מחכה לנשיקה הראשונה שלהם ולחתימה שלהם, ולדור שלם של לוכדי שדים😇
April 26, 2024
3.5
סך הכל מסכימה עם רוב הדברים שנכתבו על הספר.
הוא מקורי, הוא כתוב טוב, משעשע לפרקים ודי מותח. מצד שני, אופיר היא אכן דמות די בלתי, והעובדה שהחלה את דרכה כבדיחה מורגשת (וזה להבדיל מהאנטגוניסט, שכתוב מצוין).
הספר גם לא מצליח לברוח מקלישאת 'הפסיפס הישראלי השלם', ויש כמה תפרים שנתפרו יחסית בגסות. אבל בסך הכל קריאה מהנה וסוחפת, וזו תוספת משמחת לסצינת הפנטזיה בארץ.
סך הכל מסכימה עם רוב הדברים שנכתבו על הספר.
הוא מקורי, הוא כתוב טוב, משעשע לפרקים ודי מותח. מצד שני, אופיר היא אכן דמות די בלתי, והעובדה שהחלה את דרכה כבדיחה מורגשת (וזה להבדיל מהאנטגוניסט, שכתוב מצוין).
הספר גם לא מצליח לברוח מקלישאת 'הפסיפס הישראלי השלם', ויש כמה תפרים שנתפרו יחסית בגסות. אבל בסך הכל קריאה מהנה וסוחפת, וזו תוספת משמחת לסצינת הפנטזיה בארץ.
August 21, 2024
ספר חביב, טוב לקריאה מהירה ומהנה. מזכיר בסגנון האירועים ספרים של ריק ריירדן(ובוודאי עוד ספרים ז'אנריים שמקצועני הפנטזיה שולטים בהם). האקו-סיסטם היהודי מהווה משב רענן בתחום. עם זאת, יש תחושה של מעט חוסר מיצוי, כאילו סצנות מסוימות פשוט נחתכו וקוצרו כך שהפכו לשטחיות יותר מהפוטנציאל הגלום בהן. ובכל זאת- נחמד לקריאה.
May 13, 2024
איזה כיף שיש פנטסיה טובה בעברית!
וואו!
הספר הזה הזכיר לי את טים פאוורס .
פנטסיה שמרגישה אמיתית היא פנטסיה טובה, ובספר הזה הכל בנוי כל כך לעומק שאתה מרגיש כאילו תיכף תיכנס לבית של איזה בעל שם בצפת.
מי ייתן ונזכה לשמוע עוד מהרפתקאותיה של החרשתא, באיזה ספר המשך.
וואו!
הספר הזה הזכיר לי את טים פאוורס .
פנטסיה שמרגישה אמיתית היא פנטסיה טובה, ובספר הזה הכל בנוי כל כך לעומק שאתה מרגיש כאילו תיכף תיכנס לבית של איזה בעל שם בצפת.
מי ייתן ונזכה לשמוע עוד מהרפתקאותיה של החרשתא, באיזה ספר המשך.
November 11, 2024
אהבתי את העלילה, אהבתי את השדים ובניית העולם. הדמויות, אופיר בעיקר, הייתה כתובה באופן שקשה להתחבר אליה. היא חסרת יכולת ביקורתיות, וזה מפריע ומקשה מעט על הקריאה. אני לא מבינה למה היא לא שאלה יותר שאלות ופקפקה יותר.
את הדמות של דניאל יותר אהבתי אבל הרומנטיקה בין הדמויות כל כך מיותרת.
את הדמות של דניאל יותר אהבתי אבל הרומנטיקה בין הדמויות כל כך מיותרת.
This entire review has been hidden because of spoilers.
March 24, 2024
ספר מצוין, חכם, אמין (!) וכתוב להפליא, עם דמויות מקסימות וזכירות ובניית עולם פנטסטית בכל המובנים.
Displaying 1 - 30 of 34 reviews