״יש פה שני אנשים שרוצים אותך: שש ותשע. השש הוא גבר. הוא טוב. הכוונות שלו טובות. התשע היא אישה. הכוונות שלה לא טובות.״
״אבל היא לא רעה, נכון?״ אני כמעט מתחננת.
ורוניקה בוחנת שוב את המספרים שמולה, עד שהיא פוסקת, ״לא, היא לא רעה, אבל הכוונות שלה לא טובות. את מבינה מה אני אומרת?״
אין כמו אחיות – ואין אחיות כמו אור וגילי. הן גדלו ביחד, ואז גידלו את ילדיהן – בני אותו גיל כמעט – ביחד, ועשו זו בשביל זו כל מה שאפשר, ואהבו כמו שרק אחיות יכולות לאהוב. אבל אז קרה מה שקרה, ואור קמה והלכה, נעלמה בלי להותיר סימן. עברה שנה, עברו שנתיים, עברו חמש ושש ושבע. עכשיו היא חזרה. וגילי לא יודעת אם לשמוח או לפחד.
ב"שנה שבע" מספרת מיכל קרייטלר על משפחה ואהבה, אשמה וכעס, על מה שאי אפשר לתקן ועל מה שאפשר לקום ממנו וללכת הלאה. בכתיבה קלה ושוטפת היא פורסת בפני הקורא דרמה משפחתית מותחת, שקשה להוריד מהיד. "שנה שבע" הוא ספרה השני של מיכל קרייטלר. "קצוות שרופים", ספרה הקודם, זיכה אותה בפרס שר התרבות לסופרים בראשית דרכם.
ספר מרתק ומעורר מחשבה . התהלכתי עם הסיפור של גילי שבועיים. ממליצה להקשיב לו - הקראה מצויינת של טלי קרק , טלי קרק מביאה את קולה של גילי ברגישות , יוצרת אמפטיה כלפיה ולא מאפשרת למי שמקשיב להניח את האוזניות ולהפסיק מומלץ בחום
אור וגילי הן תאומות. הן גדלו ביחד, גרו כמה רחובות בודדים אחת מהשנייה, ואפילו ילדו בערך באותו זמן וגידלו את ילדיהן ביחד. ואז קרתה טרגדיה במשפחה, ולאחריה אור עזבה את הארץ וניתקה כל קשר. שמונה שנים מאוחר יותר, לגילי מתחילים לקרות כל מיני דברים מוזרים, והיא מסיקה שאחותה חזרה לארץ, וכנראה מנסה להתנקם ולפגוע בה. היא מתלבטת מה לעשות. ספר מצוין, מרגש, וסוחף מאוד. הכתיבה טובה וקשה להניח מהיד, למרות התוכן הלא פשוט. גילי מאמינה בנומרולוגיה, ולמרות שאני לא מתחברת לזה, הסופרת שילבה את זה באופן מאוד מוצלח ומעניין בספר. אהבתי גם שהסוף לא התדרדר לקלישאות והיה מאוד אמתי, והרגיש נכון. ספר מוצלח ומומלץ מאוד.
ספר שסיימתי ביומיים. גילי ואור שתי אחיות. לאור בת בשם אריאל וסביבה וסביב מה שקורה לה מתקיים הסיפור ומערכת היחסים המורכבת בין האחיות. ספר מאד מאד יפה ולעיתים עצוב, אהבתי מאד.