ספר זה, שהוא הראשון לכינוס כתביו הפילוסופיים של המחבר, כולל את עיקרי משנתו בדבר מהות עמידתו ודרכו של האדם בהוויה ובעולם; שאם זכה האדם, כל שעה וכל מעשה וכל רחש נעשים לו דרכי זיקה גומלת גמורה של האדם והעולם זה עם זה כהווייתם וכאמיתם ('אני ואתה' - 'דו-שיח').
בעין בהירה ובבינה יתירה ובחכמת-עולם לא שכיחה מציב המחבר את גבול משנתו בתחומי המעשה של היחסים הפסיכולוגיים והמוסריים הגלויים והמוצנעים בדרך כלל, גודרה מפני שיבושי-דעות ופרצי רוחות ('השאלה שהיחיד נשאל' - 'יסודותיו של הבין-אנושי') ומראה את כוח שימושה בליבון בעיות פרטיות ובבירור דרכי פתרוניהן ('על המעשה החינוכי').
העיונים הדקים, שבאו בספר 'בסוד-שיח', קודם שלבשו צורה עברית היו מורי-דרך להוגי-דעות ולאנשי-מעשה חשובים, וכך קנו לו למחבר שם-עולם; וחזקה עליהם, שעתידים הם להיות בלבושם העברי כלי עצה ובינה לרבים ממשכילי עמנו, הצמאים לדעת-אמת ותוהים על דרך המעשה הראוי.