"... אני לא יודעת מה אתה מצפה שאומר. עזבתי כי חשבתי שזה המעשה הנכון ביותר עבור כולם." המבט שלו נראה זועם. "הדבר הנכון? את יכולה להסביר לי, באיזה יקום לעזוב את החבר שלך בלי הסבר זה הדבר הנכון?" הוא דפק באגרופו על הספה. הרגשתי את הזעם ואת הרגשת הבגידה בוערים בו. לא יכולתי להישיר אליו את מבטי.
לפעמים, דווקא כשדברים מסתדרים והחיים נראים רגועים ותחת שליטה, מגיעה סערה שמטלטלת את הכול. שירה נהנית מהחיים השקטים והשלווים שבנתה לעצמה באוסטרליה, הרחק ממשפחתה ומחבריה. כל זאת משתנה כהרף עין, כאשר העבר מתדפק על דלתה כרעם ביום בהיר ומאלץ אותה להתמודד עם רגשות אשמה ישנים, עם חברות אבודה ועם אהבה אחת גדולה שהשאירה מאחור.
מוּטת כנפיים הוא רומן סוחף על חברות אמיצה, שברגע נורא אחד נותרת מדממת ופצועה. זהו סיפור על התמודדות עם השדים העמוקים ביותר בתוכנו, על קבלה עצמית, אך מעל הכול, על חברות אמת ואהבה.
זהו ספר הביכורים של תמי לאונר אראל, אשר שאבה את ההשראה לכתיבתו מחלום מטלטל שחלמה, ומהאירועים הבלתי נתפסים שהגיעו אחריו.
אזהרה: הספר נקרא בנשימה עצורה! תופעות לוואי מדווחות – מחסור בשעות שינה, ערמות כביסה עזובות, ובמקרים חמורים, בני בית ממורמרים.
📚 כשאובדן גדול מכה בחיים בהפתעה, לפתע הביטחון שלנו בחברים, באהבה, ואפילו בעצמנו מתערער.
🪽שירה- שירה עוזבת את חייה אחרי שהיא חווה אובדן גדול שמערער את חייה. מאחוריה בישראל היא משאירה את הוריה, את החברי ילדות שלה, ואפילו את אהבת חייה, אלעד. היא מסתובבת ברחבי העולם עד שהיא מתמקמת באוסטרליה ושם היא מרשה לעצמה סוף סוף להיפתח מעט לאנשים. עד שהיא שומעת דפיקה בדלת וכשהיא מסתובבת היא רואה את אותם עיניים מוכרות שהיא אהבה כל כך. עיניו של אלעד. הוא מצא אותה. אין לה איך לברוח מזה שוב, הפעם היא תצטרך להתמודד עם הכאב שהיא גרמה לאהובים שלה כשהיא עזבה בלי להגיד להתראות. היא מתחילה להבין שהיא צריכה להתמודד עם האובדן שהיא חוותה במקום להכחיש אותו, והיא מתחילה לחשוב שהיא הייתה צריכה לשתף את הקרובים אליה בתחושת האשמה שחונקת אותה. האם שירה תתן לאלעד ללכת שוב? האם אלעד בא לאוסטרליה כדי להילחם עליה? האם היא תהיה מסוגלת לעזוב את החיים שהיא בנתה שם? האם היא תצטרך? והכי חשוב.. האם היא תצליח להחלים מהאובדן שחונק אותה יום אחרי יום כבר שנים?
ואו איזה ספר!! אני חייבת להגיד שאני לא ציפיתי שהוא יהיה כזה טוב והוא לחלוטין הפתיע אותי. אני אוהבת חברים לאוהבים, אני אוהבת הזדמנות שנייה ואני אוהבת גילוי פנימי, הדרך שבה תואר ההתמודדות עם אובדן הייתה כל כך שוברת לב ובו זמנית מנחמת, איך שהיא תוארה בצורה מדוייקת, פשוט מדהים. איך ששירה מתמודדת עם המחשבות שלה בלי לשתף כדי לא להרע עוד יותר על הסובבים שלה, איך שהיא חשבה שהיא עושה את הדבר הנכון בשביל מי שהיא אוהבת, איך שהיא חושבת קודם כל על אחרים. הדמויות הראשיות היו ואו, הדמויות המשניות היו ואו (אחמ סטיב.) והספר כולו היה ואו. ממליצה ברמות!