שיחות על פרקי־אבות ועל הרמב"ם

by Yeshayahu Leibowitz, ישעיהו ליבוביץ

שיחותיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ על פרקי־אבות ועל הרמב"ם שודרו ב"קול ישראל" במשך כשנה כ"תורה שבעל פה". ההד הרב שהיה לשיחות בקרב ציבור המאזינים, והבקשות להשיג את החומר בכתב, הם שהניעו את פרופ' ליבוביץ לעבד את שיחותיו ולרכזן בספר זה.
פרופ' ליבוביץ מעורר למחשבה ולדיון כמה שאלות יסוד העולות מפרקי־אבות: תלמוד תורה ודרך ארץ, האדם והרשות, התפילה, "לשמה ושלא לשמה", שכר ועונש, "הכול צפוי והרשות נתונה", "אם אין אני לי, מי לי" ועוד נושאים אחרים.
הרמב"ם, הן בפירושו למסכת אבות והן ב"שמונה פרקים" של הקדמתו לפירוש זה, משמש מנחה בדיונים המתעוררים במהלך השיחות.

160 pages, Hardcover

First published January 1, 1979

About the author

Wikipedia: Yeshayahu Leibowitz

Yeshayahu Leibowitz (Hebrew: ישעיהו ליבוביץ‎‎‎) was an Israeli Jewish public intellectual, professor of biochemistry, organic chemistry and neurophysiology at the Hebrew University of Jerusalem and a polymath known for his outspoken opinions on Judaism, ethics, religion and politics.

שעיהו ליבוביץ היה מדען והוגה דעות. שימש עורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.[1] בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, וכמו כן תמך בהפרדת הדת מהמדינה.

ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.