מכירים את האימרה תפסת מרובה לא תפסת? ככה הספר הזה. פשוט עלילה מופרכת, אומנם כתוב טוב אבל בשלב מסויים הסופר מגזים בפיתולי העלילה והאירועים ההזויים: רצח, אונס, סמים, זונות, ברוני פשע, הימורים, הלוואות בשוק האפור. בקיצור מה אומר ומה אגיד אין רגע דל שבו לא קורה איזה אירוע הזוי שחמור יותר מקודמו. פשוט הגזמות פראיות ומופרכות.
נקודת האור היחידה, שהקשבתי לספר שהקריא יובל בן עמי שהוא קריין בחסד. רק בזכותו נהנתי מהקריאה.