יהדות עם יהודי ומדינת ישראל

by Yeshayahu Leibowitz, ישעיהו ליבוביץ (Author's Hebrew name)

היהדות, העם היהודי, מדינת ישראל ומשמעותם הם נושא ספרו זה של פרופ' ישעיהו ליבוביץ.
המחבר מעלה בספר חששות חמורים לגבי עתידם של היהדות, של העם ושל המדינה מבחינת סיכויי המשך קיומו של העם היהודי ההיסטורי. בעיקר מופנית ביקורתו כלפי החברה היהודית, המרוּקנת מן התכנים הראליים של היהדות, וכלפי היהדות הדתית, אשר המאורעות הגדולים בתולדות עם ישראל בדור האחרון לא חוללו שינוי בעמדתה ובהתנהגותה ולא המריצו אותה לפעולה.
בין הנושאים שבהם דן הספר: היהדות כדת המצוות וחינוך לתורה ולמצוות; ישראל ויהדות הגולה; בין ישראל לאומות ובין יהדות לנצרות; היהדות וערכים אוניברסליים; דת, הומניזם, מדע; מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.

431 pages, Hardcover

First published January 1, 1976

About the author

Wikipedia: Yeshayahu Leibowitz

Yeshayahu Leibowitz (Hebrew: ישעיהו ליבוביץ‎‎‎) was an Israeli Jewish public intellectual, professor of biochemistry, organic chemistry and neurophysiology at the Hebrew University of Jerusalem and a polymath known for his outspoken opinions on Judaism, ethics, religion and politics.

שעיהו ליבוביץ היה מדען והוגה דעות. שימש עורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.[1] בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, וכמו כן תמך בהפרדת הדת מהמדינה.

ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.

Reviews

[Tomer · Rating 5 out of 5]

ליבוביץ מותח קו ברור בין האדם המתעל את הדת לצורכיו האנוכיים ובין האדם המכופף את צרכיו בפני החובות הדתיות; דתו של הראשון היא ״דת שלא לשמה״, שאליה ליבוביץ בז ושאותה הוא מעמיד בשורה אחת עם פרקטיקות רוחניות אתנוצנטריות אחרות. כאתאיסט אין לי שום מוטיבציה לקבל על עצמי מהות דתית. אבל אם הייתה לי מוטיבציה כזו, הייתי מקבל על עצמי את תפיסתו של ליבוביץ בלב שלם.
״אלוהים הוא לא קופת חולים״ הוא אחד המשפטים המזוהים ביותר עם הגאון הזעוף הזה. כמה חבל שמבחינת כל כך הרבה אנשים, אלוהים הוא כן קופת חולים, וגם ביטוח לאומי וא׳ הווי ובידור.