במחילה מכבודה של אשת המערות

by Ofir Touche Gafla, אופיר טושה גפלה (Author's Hebrew Name)

דני היה בן ארבע־עשרה וחצי בלבד כשעקבותיו של אביו, מורה בבית ספר, נעלמו. שנים לאחר מכן הוא מתבשר בשיחה טלפונית מנומסת ממוסד פסיכיאטרי בלונדון על מותו של אביו. דני ואימו עולים על מטוס לאנגליה, אבלים ומוצפי שאלות. שם מחכה להם, בין השאר, מחברת שהניח אחריו האב - מחברת שמתעדת באופן מדוקדק את קריסתו של אדם שכל חייו ניהל מאבק חשאי עם תביעותיה המעליבות של מלאכת ההישרדות היומיומית.

הנובלה הדחוסה והמהפנטת של אופיר טוּשֶה גַפלָה מאירה באופן בלתי נשכח את המתח עתיק היומין בין כורח המציאות לבין התשוקה ליופי ותוהה על מקומה של הספרות בעולמנו, ועל המחיר שמשלמים מי שנענים לקריאתה בכל הווייתם ומשנים את חייהם. בתוך כל זה, מצוי גם סיפור התוודעותו המאוחרת של בן למעמקיו האנושיים של האדם שלא הכיר אלא בתור אביו.

הנובלה במחילה מכבודה של אשת המערות היא פנינה ייחודית במכלול יצירתו של אופיר טוּשֶה גַפלָה, שעימה נמנים רבי־המכר עולם הסוף, ביום שהמוסיקה מתה, הרי געש רדומים, חיי ספר ועוד.

Genres: Fiction

217 pages, Paperback

Published January 1, 2025

Reviews

[Siv30 · Rating 5 out of 5]

לסקירה מפורטת בעברית ואנגלית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/במחי...

[Or Lowi · Rating 5 out of 5]

״במחילה מכבודה של אשת המערות״ הינה נובלה נהדרת שכתובה ביד אומן של טושה גפלה ובה מוצגת המציאות האכזרית שמחכה לכל מי שמעז ללכת נגד הזרם. בדרך היא מנסה לברר מה קורה לנו לנוכח זקנה ומוות, ועד כמה רחוק ניהיה מוכנים ללכת על מנת לחיות את החיים שהיינו רוצים באמת. זהו הספר השני שאני קורא כחלק מפרויקט פרס ספיר שלי. אין ספק שמדובר ביצירה מצטיינת שלחלוטין ראויה, ואולי גם תזכה בסופו של דבר, בפרס הגדול.
תחילת העלילה ממקמת אותנו ב״הווה״ ומסופרת מנקודת מבטו של דני. דני היה נער צעיר כשאביו נטש את המשפחה מבלי להותיר אחריו זכר. כל שהמשפחה ידעה בעזרת המשטרה זה שאוריאל (האב) טס ללונדון. כעבור שש-עשרה שנה דני מקבל שיחת טלפון מאנגליה שמבשרת לו שאביו נפטר. הוא התאבד לאחר שתקף מספר עוברי אורח זקנים. כשני ואימו רונית טסים ללונדון לטפל בסידורי הלוויה הם מוצאים מחברת בכתב ידו של אוריאל המתארת את השנה האחרונה בחייו לפני שהחליט לטוס ללונדון. שאר העלילה הוא הסיפור של אוריאל שכתוב במחברת, בו אנו מקבלים עדות מצמררת איך בתוך שנה אדם הופך ממורה לאנגלית בבית הספר לאב שנוטש את משפחתו ובורח לחיים חדשים.
יש כל כך הרבה דברים שניתן לדבר על הספר הזה. על המוטיבים שלו, על הכתיבה המצוינת של טושה גפלה, על בניית העולם. אתחיל דווקא בכתיבה. הספר מאוד קריא מצד אחד, ובעל קצב גבוה שתמיד גורם לקוראים לרצות לקרוא עוד עמוד. אין כאן ״אקשן״ אבל כל הזמן יש התרחשויות. אין כאן ״מסתורין״ אך כל הזמן משתוקקים לדעת מה הדבר הבא שעומד לקרות. מהצד השני, גפלה כותב פרוזה נפלאה, מלאה במשחקי מילים. יש לו שפה שמעצבת מחדש את העולם. כתיבתו מפרקת את השפה ומרכיבה אותה מחדש ובכך גורמת לנו להסתכל באור חדש על המציאות.
העולם שגפלה בוחר למקם את הדמויות שלו הוא גרסה מעט דיסטופית של הזמן הזה. עולם בו ללא מעט אנשים אין בית משלהם או כסף לכלכל את עצמם, אז הם מתדפקים על דלתותיהם של אלו שיש להם משהו. זהו עולם שכסף היא מטרתו הנעלה ביותר, ורק אם יש לך כסף תוכל לחיות כמו שצריך. דמותו של אוריאל, אביו של דני, היא הדמות המרכזית בנובלה. ובקריאה בנובלה אנחנו נגלה מה אם קיים אדם שנשבר לו לעבוד בעבודה שהוא לא נהנה בה רק בשביל להרוויח כמה שקלים? מה עם אותו אדם רק רוצה להתבודד ולקרוא ספרים? ומה קורה לאותו אדם ברגע שהוא נהיה נוכח לאפשרות של הזיקנה מוות בפעם הראשונה בחייו? כיצד זה דוחף אותו להתנתק מהנורמות החברתיות במטרה למצוא אושר אמיתי? והאם הוא מוצא את האושר הזה?
באמת שאני יכול לדבר יום שלם על הספר. אבל הביקורת הזו כבר ארוכה מספיק. אז אם זה לא היה ברור עד עכשיו - לכו לקנות את הספר הזה. אין צורך להתפטר מהעבודה שלכם כדי לקרוא אותו. רק היכנסו לטירה שלכם, תקדישו לו סופ״ש, ואני בטוח שאתם תהנו ממנו מאוד.

[yair Silberg · Rating 3 out of 5]

אני לא בטוח מה לכתוב עליו, מצד אחד אהבתי בגדול. אהבתי את האווירה, את הרגש שהתעורר בי מול הגיבור, כי כן נכמר לך הלב מול מישו שרק רוצה להפסיק לסבול ולעשות את מה שהוא אוהב. אבל הבעיה היא שזה הרגש העיקרי שמתעורר, וחוץ מזה הדבר השני הגדול בספר הוא כל העולם המנוכר הזה מרגיש קצת כמו הטפה אנטי קפיטליסטית, שזה קצת פחות עובד לי כי מרגיש שיש מספיק מזה.
עוד דבר שביאס אותי הוא הסיום, שהיה צריך בעיניי קצת לקחת אותו שלב קדימה, ובאופן כללי היה צריך קצת יותר להיכנס לתחום השיכון, להעיז, היה מאד מעניין לראות אותי אולי דווקא
כן הורג את האבא של הפסיכולוג, אבל זה לא קרה.

וזה גם מדכא טיפה, קצת כמו לקרוא פרק ארוך של מראה שחורה, שזה אחלה אבל אני מצפה לספרות שתהיה גם משהו מעבר, וזה לטעמי חסר כאן.

[Shachar Adam · Rating 5 out of 5]

ספר מרתק ומסקרן. מבחינת רמת הכתיבה בעברית הוא אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי. בדיעבד התחושה היא שאין כתיבה מיותרת שלא תרמה לסיפור. עלילה טובה, מצחיקה ומשונה מעט ובלתי צפויה.

במהלך הספר הקורא מצליח להשתכנע בסיבות שהובילו את הדמות הראשית להתנהג כפי שהתנהגה, אולי לעיתים לא עד הסוף אך זה בסך הכל מחליק בגרון. הרהורי הדמות הראשית מובילים את הקורא לתהיות בעצמו, אך לא הייתי אומר שהספר כבד במיוחד. יותר משעשע מהבחינה הזו.

בסך הכל בהחלט הייתי ממליץ בהחלט לקרוא את הספר. ספר קצר יחסית, קולע, הסופר ישראלי ואני משתדל לקרוא ספרים ישראלים מדי פעם. נהניתי מאוד.

A fascinating and intriguing book. In terms of the level of writing in Hebrew, it is one of the best books I have read. In retrospect, the feeling is that there is no unnecessary writing that did not contribute to the story. A good, funny and slightly strange and unexpected plot.

Throughout the book, the reader manages to be convinced of the reasons that led the main character to behave as he did, perhaps sometimes not fully, but it does make sense. The main character's musings lead the reader to wonder as well, but I would not say that the book is particularly heavy. More entertaining in that respect.

Overall, I would definitely definitely recommend reading the book. A relatively short, concise book, the author is Israeli and I try to read Israeli books from time to time. I enjoyed it very much.

[Michal · Rating 5 out of 5]

כמה אני אוהבת את טושה גפלה, אפילו בספר כל כך שונה מכל מה שקראתי שלו (למרות שאביו של הגיבור שנעלם בלונדון מזכיר לי את האב האנגלופיל ב״רשימות מארץ הכביש״, אם אני לא טועה).
גבר צעיר מקבל מחברת שהייתה שייכת לאביו ובה כתב יומן בשנה שלפני שנעלם. בתוך העוני מבחירה אליו הוא מכניס את משפחתו, והעוני הפושט סביב בשכונה שלא ברור מה היא, עם פושטות יד זקנות ואנשים שנכנסים לדירות רק כדי לגנוב חלל, הוא מספר על הדרך שהובילה אותו לעזוב את עבודתו במורה בתיכון, להתמסר לקריאת ספרים ולבסוף כמעט לרצוח את אביו הצמח של הפסיכולוגי של הבן (שאז הסתגר בחדרו באתגר כלא) ולברוח ממשפחתו לתמיד.

העברית מופלאה, היכולת לספר סיפור קטן נהדרת והאמת שזו הפעם הראשונה שאני קוראת את טושה גפלה בסיפור מהחיים, ולא משהו מעולם הפנטזיה הריאלית.

[Efrat · Rating 5 out of 5]

סופר מדהים. קראתי ואהבתי את עולם הסוף אבל כאן הסופר הולך על כיוון יותר מציאותי, בלי שום פנטזיה. התמודדות עם החיים (או יותר הבריחה ממנה אל הספרים), עם חוסר משמעות, עם המרדף הבזוי אחר הכסף, "עני מורד", עם ההרגשה של האבדון והמשבר המתקרבים ומאיימים לכלות לא רק אותו אלא כמעט את כל התושבים בארץ- בעוני מחפיר.
עלוב וכואב ומציאותי ומושלם.
והיה צריך לקחת פרוזאק...

[Linoy Shilian · Rating 5 out of 5]

נפלא
כמעט הרגיש כמו איזו פנטזיה דיסטופית אנטי קפיטליסטית משהו.
אפשר היה לחשוב שהסיפור מתרחש במאה אחרת באיזה כפר אפרורי, אם לא כל האזכורים לטכנולוגיות למיניהן של ימינו.
בספר זאת המציאות שלנו אבל אחרי דחיפה אלימה קדימה ואיזו בעיטה הצידה לקינוח.
המציאות הזאת ריאליסטית, מגוחכת ואבסורדית ובעיקר פשוט עצובה מדי.
נהניתי מאד לקרוא, הספר זורם, מעורר הזדהות, מצחיק, עצוב, מכעיס, מכאיב, שוב מצחיק ושוב עצוב והכל ביחד.

[Reader · Rating 4 out of 5]

הייתי מדרגת יותר מדויק 3.75
הספר אמנם קצר אבל הרגיש לי ארוך מאוד.
הכתיבה בין המוצלחות שקראתי, גם המסע הנפשי שעוברים בו מטלטל.

הרעיון שבעצם כל הספר הוא הקריאה של הבן את המחברת של האב ממש מיוחד בעיניי.

ובכל זאת, משהו בו היה לי יותר מדי כבד ומתיש וסיימתי אותו בתחושה מוזרה ואיפשהו שמחתי שנגמר.

[Shira · Rating 3 out of 5]

ספר קריא מאוד, מעורר סקרנות ומחשבה. אבל לא נהניתי לקרוא אותו, ולכן הדירוג הנמוך יחסית. היו פה ושם נקודות מעוררות הזדהות או מחשבה, אבל עדיין מרגישה שלא התחברתי לדמויות ולסיפור. יותר מדי דברים לא משכנעים ולא מוסברים.

[Noam Zipory · Rating 5 out of 5]

מיוחד מאד. סיפור מפתיע וכתוב בצורה מבריקה

[Miki · Rating 4 out of 5]

This book won the Ofir literary prize for 2025. It is well deserved. Wonderfully written, unusual, intreguing and compassionate.

[Shahar · Rating 3 out of 5]

3.4 the writing and the idea were great, but I remained a bystander

[Naama · Rating 5 out of 5]

מעניין ומעורר מחשבה ועדיין נקרא בדחיפות ובציפיה לדעת מה קורה בהמשך. העלה במחשבותיי את ברטלבי הלבלר, מעניין אם גם הכותב חשב עליו :) ספר מצוין