״הכתיבה העירה רגעים רבים שבכלל לא זכרתי שהם עדיין חבויים בי, והיה מרתק לגלות אותם, את כולם!
התלבטתי איך לקרוא לספר - "סמטת כנען" היא הרחוב בו גדלתי, ולשם חזרתי על מנת לספר את הסיפור שלי.״
חוה אלברשטיין
בשפה עדינה, רוויית הומור ונטולת פאתוס מזמינה חוה אלברשטיין את הקורא למסע בתחנות חייה: רסיסי זיכרון מפולין, צעדים ראשונים במעברת "שרלייה" (שער עלייה), ילדות בקריית ביאליק ופעילותה העשירה והמגוונות לאורך שנים רבות כזמרת ויוצרת.
בתמונות קצרות מיטיבה חוה אלברשטיין לתאר רגעים קטנים הנשזרים אלו באלו לכלל מסכת חיים של מי שנעה כל חייה בין המרכז לשוליים, בין ליבה של התרבות הישראלית ובין זיקתה ומחויבותה העמוקה לעולמה ההולך ונעלם של תרבות היידיש.
כוחה של חוה כמספרת מצוי ביכולתה להעניק יופי ומשמעות ליומיומי ולחולף: יהא זה הסלון בבית ילדותה הקטן בסמטת כנען, שיחה אקראית עם שכן לטיסה, מפגש עם חבורה של משוררי יידיש או עבודה משותפת על אלבום חדש. בכל אלה היא מוצאת יופי רב ומחייה בסיפוריה הקצרים את עברה שלה שהוא במידה רבה עברנו שלנו.
Chava Alberstein (Hebrew: חוה אלברשטיין) is an Israeli musician, lyricist, composer, and musical arranger. She moved to Israel in 1950 and started her music career in 1964. Alberstein has released over sixty albums in Hebrew, English, and Yiddish.
חווה אלברשטיין הנהדרת כותבת על ילדותה, משפחתה, היסטוריית היצירה שלה ועוד. ספר מקסים ומרגש. יפה לראות עד כמה המוזיקה היא חלק מחייה וטבועה בה. אהבתי את הספר מאוד.
חוה, האהובה עליי מילדותי (באופן מאוד לא אופנתי אז והיום), מתגלה באוטוביוגרפיה אישית ופיוטית זו כאישה הרבה יותר מורכבת ופרטית מדמותה הציבורית ה"ממלכתית" (מתברר שהיא עצמה ממש לא מתחברת לכך שהפכה סמל לימי זיכרון).
כל מה שתמיד אהבתי אצלה בסתר, כי הוא כביכול מנוגד לתדמית הזו, מתגלה כאן בעצם כחוה האמיתית: התיאטרליות, הגיוון האמנותי, התעוזה, הסקרנות לסגנונות ולשיתופי פעולה שונים מאוד, השובבות וחוש ההומור, המשפחתיות החמה המהולה בחיבה משועשעת. העובדה שהיא בסופו של דבר בת מהגרים ממעברה בפאתי חיפה, ולא ילדת שמנת תל אביבית או קיבוצניקית בת מלח הארץ, ותחושת הזרות והשוליות שניכרת ביצירתה תמיד. הכול כאן בספר, מתואר בקטעים קצרים שעשויים להיראות תזזיתיים, אבל לדעתי הם בדיוק במידה - פיוטיים וממוקדים, ארוזים היטב כמו שירים.
היו לי עוד כמה מילים לומר על פריווילגיות אשכנזיות של שנות השישים והשבעים, שגרמו לכך שחוג מכריה של חוה הצעירה הקיף שועי עולם גדולים ורבי השפעה כנעמי שמר, מתי כספי, משה וילנסקי ועוד רבים וטובים, שמוזכרים כחברים יקרים ואהובים. זכות שזמרים מזרחים למשל באותה עת לא זכו לה בדרך כלל. מה שעשה את הפרקים הראשונים בספר, ובעיקר את הפרק על התקופה הצבאית, קצת צורמים לטעמי. אבל בפרק המרכזי, שסוקר את שיריה ואלבומיה, הכול כבר נשכח, והפלגתי הלאה את מחוזות היופי והקסם של החיפוש העצמי והאמנותי ארוך השנים שלה. הפרקים המשפחתיים שבהמשך עדינים ומרגשים. וכמובן הוספתי עוד המון אלבומים לא מוכרים לפלייליסט שלי. כך שבסך הכול נהניתי מאוד, גם אם חלק מהסיפור אפשר למסגר בצורה קצת שונה, אולי מעט פחות מחמיאה, עם קצת יותר תובנות היסטוריות על התקופה.
ספר שמספר בצורה ארכאית משהו, ישירה, אבל מאופקת בכנותה, את סיפור חייה של חוה אלברשטיין בקולה הייחודי. הוא מרגיש אותנטי ואסוף אבל גם רגיש, מאוד מעניין למי שאוהב ומתעניין במוסיקה ולדור שלי שאמנם צעיר מדורה שלה אבל לא רחוק מידיי - מעלה זכרונות מישראל כמו שהיתה פעם ואיננה עוד.