חייה של ד"ר גליה אושרי נעים במסלול קבוע ומספק בין עבודתה בבית חולים בירושלים ובין זוגיות עם רופא בכיר, אלמן ואב לשתיים. ואולם, המסלול הזה מאיים להשתבש, משום שאל לשכתה של הרופאה מגיעים נער חולה אנוש ואביו, שדמותו החריגה והעוצמתית מאיימת לקעקע את שלמותה של חלקת האלוהים הקטנה שביצרה לעצמה. בד בבד שזורות ברומן דרמות משפחתיות, התובעות את התערבותה של הגיבורה.
היא נאלצת לתמרן, כמו על חבל ברוח סוערת, בין תשוקות אסורות וציוויים מוסריים, מקבילים לאלה שלה, שקיומם מבליט את שרירותו של הקיום האנושי ואת הגבולות הדקים בין אמונה והטלת ספק, אהבה ונאמנות.
דוקטור, בואי אצלי הוא הרומן החשוף ביותר של מירה מגן. תפיסת האדם ותפיסת העולם הייחודיות שלה, מגולמות כאן בבהירות חדשה, שאינה פוגמת, כהוא זה, במגע האנושי והפיוטי המלטף שלה ובתועפות החסד שהיא מרעיפה עלינו.
ספר מרגש מאוד. כתוב מעניין וקשה להניח מהיד. יש בספר הזה כל כך הרבה כאב ומחלות אבל גם הרבה תקווה והחלמה וריפוי של לבבות שבורים. גליה היא המטולוגית שעוסקת בסרטן ומוקפת באנשים חולים מסביבה כל היום- את חלקם ניתן להציל ולחלקם לא נותר להציע הרבה יותר מאשר אמפטיה, הבנה ולפעמים גם אהבה. גליה רווקה ומתאהבת באלמן עם שתי בנות, ובמהלך הספר היא נפרדת מרווקותה. חוץ ממנה יש את אחיותיה והסיפורים המשפחתיים שלהן. גם הן נפרדות מהתמימות, נפרדות מהשקרים, נפרדות מאשליות של חיי נישואין מושלמים. ויש גם את המטופלים. מירה מגן הצליחה ליצור שלל דמויות מרגשות, מסקרנות ואנושיות מאוד. קשה שלא להתאהב בדמותו של ענר. נשמע כמו בן זוג מכיל וסבלן.