הוא הודף את עצמו מהמעקה ומתקרב אליי, מניח את ידיו על מסעדי הכיסא משני צדדיי ורוכן אליי עד שפניו קרובות מאוד אל פניי ואני מרגישה את הבל פיו על שפתיי. "צריך להיות אחד כדי לזהות אחד, אליס. אם זה בכלל השם האמיתי שלך."
לאובדן האמון בבני אדם יש מחיר. אחרי שאת מבינה שהיית רק כלי בידיים של כוחות גדולים ממך בהרבה, ששיחקו בך וזנחו אותך לגורלך, את כבר לא יודעת במה להאמין, וגרוע מזה – את מסתכלת לעצמך עמוק בעיניים במראה וכבר לא יודעת מי את באמת.
כשהחיים סגרו עליי מכל הכיוונים ולא הותירו לי מרווח נשימה רציתי לברוח, להיעלם למקום שבו אף אחד לא ימצא אותי. כשהפנטזיה מפנה את מקומה למציאות, אני לא בטוחה שאני לגמרי מוכנה לזה. אדם מאבד את דרכו כשהמצפן שלו מאבד את הכיוון, אבל מה קורה כשהוא מגלה, כמוני, שמה שהיה 'הצפון' עד כה הוא לא הצפון כלל? במקרה כזה, כל מערכת האמונות והנאמנויות שלך משתנה. זה מסוכן.
השעה האפלה ביותר מאת סופרת רבי המכר שרון צוהר הוא הספר הראשון בדואט הנעלם. גם הספר השני, הנעלם האחרון, ראה אור בהוצאת יהלומים.
4.5 ספר מצוין!!!! אהבתי רצח את העלילה ובלעתי את הספר הזה באיזה שלוש שעות. אני מתה על הכתיבה של שרון ועל העלילות הייחודיות שלה, התאהבתי פה בגבר חדש ושמו גאטו…. הורדתי קצת נטו כי הפלוט טוויסט היה לי קצת מוזר ורציתי עוד מהסוף!!
״שעת המכשפות? השעה האפלה ביותר של הלילה. שבה אין אור ירח ואין אור כוכבים. האשמורת השנייה של הלילה, לפני הזריחה, שעה שבה כל מיני דברים על - טבעיים יכולים לקרות.״
⭐️⭐️⭐️⭐️
בהתחלה שהבנתי שיש ספר על איתן ושירי קפצתי מאושר , ואז גיליתי שזה דואט והבנתי שהספר השני רק הוא על איתן ושירי והראשון לא בהכרח קשור אליהם אבל חשוב להמשך. תמיד אהבתי את הכתיבה של שרון אבל בגלל שכל כך חיכיתי לספר של איתן ושירי באתי בציפיה נמוכה ורק רציתי לסיים אותו , וכמו שראיתם גם מרחתי את הקריאה ולקחתי את הזמן ותאמת שבאתי במוד של לקרוא ״כדי שלא יהיה לי חור בעלילה להמשך.״ ואני חייבת להגיד שאפו ענקי, ואוו גדול, הופתעתי. הרבה זמן לא קראתי ספר מתח שלא מתמקד רק בארוטיקה או ברומן. אז לקח לי בערך 200 עמודים להיכנס לספר ולכן גם דירגתי 4 ולא 5 אבל שנכנסתי לזה נכנסתי לזה מאוד והכל כל כך זרם לי. העלילה, הכתיבה , הדמויות. אליס (דניאל) שהיא פשוט היא ממש כמו אליס. וגאטו שבסוף הספר מבינים איך השם הזה כל כך מתאים לו. ואיך שחשבתי שאני מסיימת את הספר הגיע הטוויסט שחשדתי בו קצת אבל לא ציפיתי לכזה סדר גודל. אז שרון צוהר עושה זאת שוב ואני ממליצה לכם בענק.
ספר מטורף אני ככ אוהבת אותך שרון צוהר הספרים שלך ככ מעניינים אותי ומושכים אותי אז נתחיל עלילה מטורפת, דמויות טובות ועפתי על הסיפור כן אני הייתי אומרת שכל הקטע שקרה עם דניאל וגאטו היה יכול להיות קצת יותר סלואו ברן אבל זה היה טוב אני אוהבת שבסוף כשדניאל גילתה את כל האמת על גאטו לא היו דרמות מיותרות וזה לא נמשך יותר מידי אבל די השאירו אותי בספר הזה על הקצההההה ואני חייבת עכשיו לקרוא את השני שנמצא ממש לידי אני בדרך כלל חופרת יותר על ספרים ששנאתי כי יש לי מלא מה להגיד לשיפור אבל הספר הזה טוב ואין לי ככ מה להגיד עליו נהנתי מאוד
This entire review has been hidden because of spoilers.
אני מאוד אוהבת את הספרים של שרון אבל הספר הזה פחות עבד לי. התחיל מאוד טוב ומבטיח אבל מהר מאוד הגיבורה של הספר התחילה מסע עם עצמה והיו קטעים של מעבר שלא כל כך עניינו אותי כי עוד לא הספקתי להתחבר לדמות. המערכת יחסים בין דניאל לגאטו לא עניינה אותי כל כך, לדעתי אפשר היה לפתח עלילה רומנטית על הקשר בין עמית לדניאל אבל אני מבינה ששרון לא כותבת על גברים רעילים. הטוויסט בסוף היה נחמד והיו פה ושם קטעים מותחים אבל ציפיתי ליותר. מקווה שבקריאה של הספר השני ארגיש כמו שקראתי את השייטת.
אני מצטערת אבל הספר הזה היה כל כך מיותר. אני באמת לא מבינה מה הפואנטה של הספר כי דניאל לא קשורה לספרים הקודמים,ובלי שום קשר הספר היה פשוט לא מעניין. כן היה לו ווייב טוב והוא היה נחמד אבל העלילה הייתה מוזרה למדי וגם הפלוט פשוט לא הפתיע אותי בכללללללל באמת שציפיתי ליותר אה ואם לא כיפור אין שום סיכוי שהייתי מסיימת אותו,הייתי צריכה ממש לשבת ולהכריח את עצמי לקרוא.
שרון צוהר היא אחת הסופרות הכי אהובות עליי ולא משנה מה היא תכתוב, אני תמיד אקרא. אין ספר שלה שלא קראתי ולדואט הזה באתי עם ציפיות גבוהות. אני שמחה להגיד שהוא התעלה על כל הציפיות שלי ואפילו יותר. הוא מטורף, מטלטל, מדהים, כובש ולגמרי ההגדרה ליצירת אומנות!!!
אני מתה על הכתיבה של שרון היא לא ילדותי. מידי ולא גבוהה מידי בול באמצע אני אוהבת את ספרי המותחן הרומנטי, אבל פה? המתח נמתח במו מסטיק הסוף די צפוי ואם לא הכתיבה כנראה שזה היה אחד ולא שלוש. צריכה הפסקה לפני שאעבור לספר המשך