״אי אפשר לברוח מבשורה קשה, חשבתי לעצמי. אפשר לנסוע רחוק או להתחבא מתחת למיטה, אפשר לסתום את האוזניים ולצעוק חזק־חזק, אפשר לקרוא לזה מלאות או גל נוסף של דיכאון או סתם בחילה כי הזדקנתי, אפשר להפריח טבעות עשן במרפסת ולפספס את הטלפון ואת הדפיקות על הדלת ואפשר אפילו פשוט לבקש שלא יגידו לך כלום. אבל היא שם, אם נרצה ואם לא. היא תדפוק על כל דלת, תחכה בפינת כל רחוב ותיגרר אחרי כל רכב, תביט מבעד לתריסים המוגפים, תציץ בין צנצנות הריבה וסלי הירקות שבמדף העליון של המקרר. היא תהיה שם.״
אסף הוא רופא צעיר. כבר שנים הוא מאוהב בסתר בשרון, אחותו של חברו הטוב ביותר, יניב.
רגע לפני שמתחילה ההתמחות, אסף מנצח את יניב בהתערבות: ההחייאה שהוא משתתף בה מצליחה. הוא מתקשר ליניב לספר לו, אבל יניב לא עונה. כשהטלפון של אסף מצלצל, הוא בעצם כבר יודע: יניב מת בתאונה.
כואב, מאוהב, משתדל, נלחם עד הסוף, מתאכזב ולפעמים מצליח – אסף פוגש במטופלים שלו חלקים מעצמו. כשהוא מתחקה אחר תהליך האשפוז – מהקבלה, דרך סיפור הרקע ועד השחרור – הספר מכתבי שחרור הוא יצירה מקורית, מעוררת מחשבה ורגש, שנקראת כמו ספר מתח ומלווה את הקורא גם זמן רב אחר כך.
ספר מעולה. כן על מחלות, כן על מוות אבל בעיקר על החיים, על מה שחשוב בחיים, על בחירות, על הקשר בין גוף לנפש, על אהבה, על משפחה והרבה על חברות. מאוד הומני, אנושי, נוגע, כנה, לא מתחנף, לא מרצה. כתוב נהדר, נקרא בנשימה אחת. פשוט ספר מעולה.