עיניים אדומות

by מגי אוצרי, שרון ליפקינד (Narrator)

השנה היא 2064. רות בת החמש־עשרה אוהבת לצאת לשטח הפתוח עם החבר שלה, תום, כדי לחפש מזון ולהתחמק ולו לרגע מהצפיפות, הסירחון והלחץ שבתוך גדרות מחנה כרמל, שבו היא חיה עם אביה ואחיה, לאחר שאמה נדבקה במחלה ונלקחה אל גורל לא ידוע. אבל בחוץ אורבת סכנה גדולה. בשטח הפתוח המכונה "עזאזל" מסתובבים שטריאות – אנשים החולים במגפת השיגעון שפשטה בכל העולם, ושגדרות המחנה נועדו להגן מפניה. מספיק מגע אחד, והמגפה שאינה יודעת רחמים, הופכת את החולים לנשאים ואז למטורפים אדומי עיניים. יום אחד רות ותום מרחיקים לכת מעבר לגדרות וכנגד הכללים, עד שאין לה ם עוד דרך חזרה. כעת הם נאלצים לברוח ולהילחם לבדם על חייהם ועל שפיותם מול כוחות עצומים ורבים מהם. האם יצליחו לשרוד בעולם חולני ששכח אנושיות ומגע מהם? האם רות תגלה מה קרה לאמה? האם אהבתה לתום תשרוד את הרעב, הבדידות והמחלה? בספר הראשון של טרילוגיית עיניים אדומות טווה מגי אוצרי מציאות מעוררת חלחלה של ישראל כפי שאיננו רוצים לראותה לעולם – מדינה שסועה למחנות, נגועה במחלת הטירוף, שבה רק החזק שורד, ולאהבה ולחמלה אין מקום.

Genres: Young Adult, Dystopia

Audible Audio

Published July 29, 2025

About the author

מרגלית (מגי) אוצרי היא סופרת, פובליציסטית ישראלית ודוקטור למשפטים. היא כלת פרס שר התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית לילדים ולנוער על שם דבורה עומר לשנת 2021, על ספרה "עיניים אדומות".

Reviews

[Racheli Zusiman · Rating 4 out of 5]

דיסטופיה מצוינת שמזכירה מאוד את "משחקי הרעב" (בסיס מתחת לאדמה, אמיתי או בדיוני, חלוקה למחנות, משולש אהבה בין בני נוער, ניסיון השתלטות על אמצעי התקשורת) ודיסטופיות נוספות כגון טרילוגיית "הרץ במבוך" (בעיקר הספרים המאוחרים יותר), "אני האגדה", "הדרך", "משחק ההישרדות" ועוד. יש גם רפרנסים מאוד ברורים לשואה.
מה שעושה את הדיסטופיה הזו טובה כל כך, הוא ההתמקדות ברקע ההיסטורי, התרבותי והחברתי בישראל שהוביל למציאות שמתוארת בספר. רקע, שלצערי, מאוד הגיוני ומציאותי... הרקע מתגלה לנו לאט לאט דרך חלומות של הגיבורה עד שנחשף בפנינו בסוף הספר.
מומלץ מאוד לבני נוער וכן כאמצעי לפתח איתם דיון על ההתרחשויות בספר וכיצד הן מתקשרות לימינו: החלוקה ל"שבטים", הון-שלטון, דעות קדומות, דמוקרטיה, מהם חיים טובים, שליטה על מיעוטים, ועוד ועוד ועוד.
אני בכוונה לא חושפת יותר מידי כדי לא לעשות ספוילרים.
מחכה כבר לספרי ההמשך.

[Noa Seidmann · Rating 3 out of 5]

דיסטופיה שמנסה להיות התשובה הישראלית של משחקי הרעב או הרץ במבוך, אבל בפועל נופלת בגלל הגיבורה הראשית.
בסך הכל הסיפור הוא טוב, אני חושבת שתיאור המצב בישראל ריאליסטי למדי (לצערי, ראינו ניצנים לזה בתקופת הקורונה).
אבל רות, הגיבורה הראשית, היא דמות ללא אופי. נדמה שהיא לא מסוגלת לקבל החלטה טובה בלי שגבר יסביר לה מה היא צריכה לעשות. חוץ ממנה אין אף דמות נשית משמעותית שאינה מוגדרת כאמא.
ההרגשה שאני יצאתי איתה היא שהסופרת קיבלה רשימת מכולת של מה צריך להיות בספר מהסוג הזה וסימנה וי ליד כל אחד, כולל משולש אהבה מיותר לחלוטין. עדיין מקבל 3 כוכבים כי הרעיון טוב לתיאור המצב הכללי מצויין

[Amiad · Rating 2 out of 5]

בישראל 2064 משתוללת מגפה שגורמת לשיגעון ועוברת בכל מגע גופני קל לכן האוכלוסיה ששרדה סגורה במחנות ומגע פיזי אסו. רות בת ה־15 יוצאת עם חברה תום מחוץ למחנה ונאלצת להמשיך לברוח אל הלא נודע.

דיסטופיה לפי מיטב הכללים ולא מפתיעה במיוחד. הייתי דווקא נהנה מהמוסכמות של הסוגה לולא היה ניסיון להטיף מוסר לישראל העכשווית ובמיוחד לדתיים.

[Liora Levi Gavish · Rating 4 out of 5]

יש לי דילמה כמה כוכבים לתת לספר.
קראתי את הספר לתוך הלילה ולא רציתי להפסיק.
בסופו של דבר זה השיקול המכריע מבחינתי. ספר שנהניתי מקריאתו, סוחף, לא רציתי לעשות בו הפסקות, מעניין. מבחינתי זה מספיק כדי לתת לספר 5 כוכבים.
אבל..... מהסוף של הספר לא ממש נהניתי ולכן 3 כוכבים.
אז בסה"כ נתתי 4 כוכבים.
כל הביקורות שקראתי כאן באתר - מוצדקות. הספר לא חף מקלישאות אבל עדיין בשורה התחתונה- ספר מהנה, מרתק שיכול ממש להתאים גם לבני נוער שלא קוראים בדרך כלל.
מומלץ!

[mary_of_t · Rating 2 out of 5]

דיסטופיית נעורים סטנדרטית אך מעניינת בכך שהיא מקומית.
.
.
.
זה ספר שנסמך על בניית עולם וזו אכן מושקעת ואמינה, כולל ההסבר הפשטני (כמובן, דיסטופיית נעורים או לא? המבוגרים רעים, רק הנוער יציל את העולם, בין נשיקה גנובה אחת לשניה) לאיך הגענו עד הלום. אבל בניית עולם לבדה לא מספקיה, וכאן כל הדמויות סכמטיות ביותר, בראשן הגיבורה הראשית, כולן אמורות לייצג טיפוסים שונים בחברה הישראלית, ומכיוון שהן כל-כך מייצגות לא נותר להן מקום להיות אמיתיות. הילדה הפריווילגית מדניה, הערס מנהריה, הנער הערבי, הדתי וזוגתו החילונית, המפקד וכו'. אילו תכונות אופי יש לרות, מעבר למרד הקטן באבא? אילו יש לתום, מעבר למזג העוקצני?
רוב המהלכים העלילתיים צפויים (האח בדיוק מתגייס אז ברור שהוא יעזור לגיבורים מבפנים, האם מתה אבל לא באמת וכמובן שהיא מצאה סוג של תרופה למגפה), כולל משולש האהבה המיותר שחצי ממנו הוא אינסטה-לאב לא אמין.
אני חושדת שיש משמעות מאחורי השמות התנ"כיים של עקיבא ורות והיא ככל הנראה קשורה בשימוש במושגים מהפולקלור היהודי - עזאזל, שטריאה, שעירים לעזאזל - אולי נקבל תשובות בספרי ההמשך אבל ספר שלא עומד בפני עצמו, גם אם הוא מתוכנן כחלק מטרילוגיה, מבאס אותי. למה רק לשניהם יש שמות תנ"כיים? להורים שלהם קוראים מתי ומירב, לחבר של רות קוראים תום, כלומר זו לא האופנה בשנת 2067 לקרוא לילדים בשמות ארכאיים, זאת החלטה מודעת שהסופרת כופה על ההורים שלהם כדי...לא יודעת, נגלה בהמשך?
אני מאוד אוהבת את הרעיון לכתוב דיסטופיה מקומית, אבל חלק גדול מהמרכיבים מרגישים כאילו הונחתו מתוך צ'ק-ליסט ואין להם קיום אורגני בעולם הספר. לא נהניתי במיוחד מהשפה, מביטויים שחוזרים על עצמם (אנה ואנה חזרו לפחות 3 פעמים) ועד סגנון דיבור של הדמויות שנשמע לי מאולץ ולא טבעי הרבה פעמים (משלב גבוה מדי וכדומה).

[Lihi · Rating 4 out of 5]

ספר נחמד.

[מאיה שולמן · Rating 4 out of 5]

נחמד

[Adar (adar.books) · Rating 4 out of 5]

עוד יומיים 2024 ואני עדיין מחכה לספר השני בסדרה, בינתיים הנה הביקורת שכתבתי עליו ב2021.
עוד בבקשה.
ספר פשוט טוב. מעניין, לא צפוי, כל מה שהייתם מצפים שדיסטופיה טובה לנוער תהיה. והסופרת השתמשה בזה שהוא מתרחש בישראל בצורה מצויינת ומעניינת.
ההתחלה הייתה קצת כבדה ומידעית מידי והזכירה לי קצת יותר מידי הרבה ספרים שכבר קראתי מהז׳אנר, אבל דיי מהר הספר תפס גוון יחודי משלו ונהפך לספר שלא הצלחתי להפסיק לקרוא.
מאוד מעניין אותי לראות מה יהיה בספר השני אחריי שהפאזל של העולם בו מתרחש הסיפור כבר שלם.
באתי לספר עם ציפיות נמוכות יחסית, התחלתי אותו בעיקר בשביל הקטע של קצת ספרות מקור, ומאוד נהניתי ממנו.
לגמריי מומלץ.

[Inbar · Rating 4 out of 5]

הספר הזה הזכיר לי את הרץ במבוך, ואתה יכול רק לנחש מה יקרה בהמשך ולקוות לטוב. כי זה מזכיר לי גם את טרילוגיית ״להתחיל מחדש״ ועוד.
זה היה ספר נחמד בסך הכל, אבל את השמות של הדמויות הייתי משנה קצת. ואת השם חיבה של הדמות הראשית.
זהו...
שבת שלום