עם הגיעה לפרקה מתעורר בנוניה סילס, בת הזקונים של פאניה סילס, גיבורת הרומן "גיא אוני", רצון עז להרחיק מהחיים המגוננים של בית אמה בראש פנה. השנה 1912, וחנה מייזל אך זה הקימה בכנרת את חוות העלמות המפורסמת שלה, שבה היא מבקשת להכשיר עלמות צעירות לחיי אדמה. נוניה עוזבת את בית אמה בשל אהבתה למתניה בן שלום ומצטרפת לחווה כחניכה. שם היא פוגשת צעירות אחרות בנות גילה, בהן רחל המשוררת. חלקן, כמוה, מגששות אחר עצמאותן וחלקן מבקשות להשתלב בחזון ההתיישבות של הקהילות החלוציות השונות.הרומן "חוות העלמות" פורש בפני הקורא סיפור עוצר נשימה של יצרים ורעיונות, של עובדות היסטוריות ושל בדיון. כמו ב"גיא אוני", קודמו, מפליאה שולמית לפיד לגולל בו את סיפורה של תקופה מכרעת בחיי היישוב בארץ על ידי תיאור מסע ההגשמה העצמית של יחידים: המרד שלהם בעבר, הפקפוק שלהם בהווה ותשוקתם לעצב את העתיד בדמותם.ספריה הקודמים של שולמית לפיד:"שלוות שוטים", "גיא אוני", "כחרס הנשבר", "מקומון", "פיתיון", "התכשיט", "חול בעיניים" ו"פילגש בגבעה".
ספר זה הוא המשכו הישיר "גיא אוני". האירועים שכאן מתרחשים כעשרים שנה מאוחר יותר. על אף שלטעמי הספר הזה הרבה פחות טוב מקודמו. הוא עדיין שומר על אותו הרעיון של העברת הסיפור הארץ ישראלי בתקופת העליות השונות - כל עולה וסיבותיו הוא - יש שייתפו ויש שלא.
בכל אופן, כבספר הראשון, גם בספר זה, אנחנו מתוודעים לעולים החדשים המנסים ליישב את הארץ ולעבוד אותה תוך כדי קשיים גדולים של מחלות, רעב, בצורות וגנבת רכוש וכתוצאה מזו, החשש לעימות בלתי נמנע עם השכנים הערביים/הבדויים -נקמת דם וכדומה.
הספר מסופר, בעיקר, מנקודת מבטה של נוניה סילס - בת הזקונים של פאניה סילס - אך גם, משולבות בו נקודות מבט של מספר דמויות אחרות. בתחילה, נדמה היה לי שהמיקוד בספר יהיה על "חוות העלמות" עצמו ועל מי שלומדות/עובדות שם. אך, לדעתי, רק שליש מהספר עסק בהן וכל השאר ביתר שמסביב.
על אף האמור לעיל, עדיין אפשר ליהנות מהספר, ללמוד על ההתפתחות/ההתרחבות המשפחתית של פאניה (שהיה לי מאוד נחמד לדעת) וכמובן, על הדרך ללמוד קצת היסטוריה של ארץ ישראל ועל מקימיה השונים ובספר זה, בין היתר, מוזכרים הדמויות ההיסטוריות ד"ר הלל יפה, דוד שטראוס, א.ד. גורדון וליאון בק.