What do you think?
Rate this book
ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק
1967, תל אביב, ימי "תקופת ההמתנה" ופרוץ מלחמת ששת הימים. העורף התל אביבי נרעש מהחדשות המגיעות מהחזית, פצצות נוחתות על בתי העיר, והרחובות ריקים מאדם. מכיוון שאין כמו עת מלחמה לביצוע פשע, זהו כר מושלם לפעילותם של הפסטרנקים, בני משפחה אחת השונאים זה את זה בדרגות משתנות, מגינים זה על זה מטעמים תועלתיים, ודבקים זה בזה מחוסר ברירה. הפסטרנקים מנצלים את התקופה הסוערת על מנת לנסות ולהשלים את המטרה היחידה העומדת לנגד עיניהם מימים ימימה: להשיג לעצמם את האוצר של סבא פאבל. האוצר הוא ציור נדיר של רמברנדט שאותו הצליח סבא פאבל — הידוע בכינויו "הדון", פושע אכזר וקשוח שעתיד לסיים את חייו בכלא — להגניב בדרך־לא־דרך במנוסתו מאוקראינה. לכל אחד מנכדיו הוא מוסר רמז חלקי ונפתל אודות מיקומו, וכולם עסוקים בתככים ומזימות בדרכם לאיתור האוצר שישנה את חייהם, רק כדי לגלות שתוכניות דרכן להשתבש, וכי הם נידונים לחיים העלובים שהועיד להם גורלם. סיפור החיפוש עובר כחוט השני לאורך העלילה, שעיקרה הוא חייהם מרובי הגרסאות של בני משפחת פסטרנק, גיבורי הסיפור, והדמויות המקיפות אותם. הווייתן הססגונית והמקאברית לעיתים של הדמויות המאכלסות את ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק רוויה בכאבי גוף ונפש ובאירועים טראגיים, אך גם ברגעים מצמררים ומרגשים. דורון שנער שזר בחוטים בלתי נראים עלילה עגולה ושלמה, והקורא מבלי משים נשבה בקסמן האפל של הדמויות, וליבו יוצא אליהן ונמלא חמלה. דורון שנער, עורך דין, יזם וסופר. כל בוקר הוא צועד עם אשתו, פרופסור למשפטים, לבית הקפה השכונתי. שותים בלי סוכר. היא רק שותה, הוא אוכל פחמימות. היא ידידותית, הוא מדבר רק אם פונים אליו. זהו ספרו השלישי. לפניו היו חלונות נמוכים ו־אפרוחים סופרים בסתיו.
Audible Audio
Published July 31, 2025
7 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 2 of 2 reviews
August 20, 2018
הספר הזה לא גרוע, הוא פשוט סתמי, העלילה בו לא ברורה וההיסטוריה של משפחת פסטרנק היא באמת עלובה עד כדי כך שהיא הופכת את כל הספר הזה למיותר לקריאה. למרות הפוטנציאל הגדול שיש בו לפי התקציר של העלילה, היישום פשוט לא מוצלח.
הספר מסופר מנקודות מבט של הדמויות השונות שכל אחת מהן מספרת לעצמה סיפור אחר על עצמה ועל ההיסטוריה של משפחתה. מה שמשותף לכל הסיפורים הוא הרצון למצוא אוצר שהחביא סבא פאבל לפני שנכנס לכלא. מה שברור מכל הסיפורים שאין סיכוי שהם ימצאו את האוצר אם בכלל הוא קיים.
סיפור משפחת פסטרנק, או כשם הספר: סיפור ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק, הוא סיפור אבות אכלו בוסר ושיניי בנים תכהנה.
הוא מתחיל עם הסב פאבל, שהיה גנב עלוב שנמלט מאוקראינה והצליח גם בפלשתינה להיכנס לכלא ולא לצאת ממנו, ממשיך עם האב משה, הנפל שגם הוא בכלא יחד עם הסב ומסתיים עם הילדים: דודי, דינה וזאביק שגם הוא חובש את ספסלי בית הכלא.
שלושת הילדים גדלים מעצמם כי אביהם כאמור נמצא בבית הכלא ואימם עסוקה בלשדל את הבנקאי שיתמוך בה ובילדיה שהם למעשה לא ילדי בעלה (דודי הוא בנו של הבנקאי). בנקודת הזמן האמורה, האם נכה ועל סף מוות. לאורך השנים היא הפקירה את זאביק לכוחות הרחוב והמשטרה, כך שהוא נכנס ויצא מבתי כלא בצדק ושלא בצדק. הוא מגן בחירוף נפש על אחותו למחצה דינה, שרוצה להיות זונה אך לא מצליחה כי בכל פעם שהיא מגיעה לסיטואציה, משהו קורה והיא לא מממשת את היחסים.
לעומת זאביק העממי והאנושי דינה מצטיירת כפתיינית חולת נפש, שמנותקת מהמציאות.
השנה 1967 ומלחמת ששת הימים היא הרקע לניסיון המשפחתי למצוא את הציור האבוד אותו החביא פאבל. בניסיון הזה זאביק מצליח להיכנס שוב לכלא לאחר שפוצץ כספת ריקה וגם פצע את עצמו, דינה מצליחה להיות יותר חולת נפש ממה שהיא כבר כשהיא גוררת את זאביק ודודי להרפתקה של מציאת האוצר ודודי הוא דודי. משתדל בכל כוחו להתרחק ממשפחתו המטורפת אבל הכסף מעוור אותו. האם לוקה בהזיות והתעלפויות, היא סבורה שדינה מנסה להרוג אותה.
ובכל הקקופוניה הזו תוך כדי צפירות עולות ויורדות, ורצף אירועים שלא הבנתי למה מחוייב המציאות שיתרחשו בכלל על רקע המלחמה - לא הצלחתי למצוא לא "עלילה עגולה ושלמה" ולא "להישבות בקסמן האפל של הדמויות". למעט זאביק שבאמת מילא את ליבי בחמלה, אף לא אחת מהדמויות העלובות שמופיעות בספר הזה לא גרמה לליבי "לצאת אליה" או להתמלא חמלה.
אם אתם מחפשים ספר טוב על משפחה ישראלית דיספונקציונלית ומוכת גורל, גלית דיסטל אטבריאן עשתה את זה הרבה יותר טוב בטווס בחדר מדרגות הנפלא ולא לבזבז את הזמן על משפחת פסטרנק והאוצר האבוד שלה.
הספר מסופר מנקודות מבט של הדמויות השונות שכל אחת מהן מספרת לעצמה סיפור אחר על עצמה ועל ההיסטוריה של משפחתה. מה שמשותף לכל הסיפורים הוא הרצון למצוא אוצר שהחביא סבא פאבל לפני שנכנס לכלא. מה שברור מכל הסיפורים שאין סיכוי שהם ימצאו את האוצר אם בכלל הוא קיים.
סיפור משפחת פסטרנק, או כשם הספר: סיפור ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק, הוא סיפור אבות אכלו בוסר ושיניי בנים תכהנה.
הוא מתחיל עם הסב פאבל, שהיה גנב עלוב שנמלט מאוקראינה והצליח גם בפלשתינה להיכנס לכלא ולא לצאת ממנו, ממשיך עם האב משה, הנפל שגם הוא בכלא יחד עם הסב ומסתיים עם הילדים: דודי, דינה וזאביק שגם הוא חובש את ספסלי בית הכלא.
שלושת הילדים גדלים מעצמם כי אביהם כאמור נמצא בבית הכלא ואימם עסוקה בלשדל את הבנקאי שיתמוך בה ובילדיה שהם למעשה לא ילדי בעלה (דודי הוא בנו של הבנקאי). בנקודת הזמן האמורה, האם נכה ועל סף מוות. לאורך השנים היא הפקירה את זאביק לכוחות הרחוב והמשטרה, כך שהוא נכנס ויצא מבתי כלא בצדק ושלא בצדק. הוא מגן בחירוף נפש על אחותו למחצה דינה, שרוצה להיות זונה אך לא מצליחה כי בכל פעם שהיא מגיעה לסיטואציה, משהו קורה והיא לא מממשת את היחסים.
לעומת זאביק העממי והאנושי דינה מצטיירת כפתיינית חולת נפש, שמנותקת מהמציאות.
השנה 1967 ומלחמת ששת הימים היא הרקע לניסיון המשפחתי למצוא את הציור האבוד אותו החביא פאבל. בניסיון הזה זאביק מצליח להיכנס שוב לכלא לאחר שפוצץ כספת ריקה וגם פצע את עצמו, דינה מצליחה להיות יותר חולת נפש ממה שהיא כבר כשהיא גוררת את זאביק ודודי להרפתקה של מציאת האוצר ודודי הוא דודי. משתדל בכל כוחו להתרחק ממשפחתו המטורפת אבל הכסף מעוור אותו. האם לוקה בהזיות והתעלפויות, היא סבורה שדינה מנסה להרוג אותה.
ובכל הקקופוניה הזו תוך כדי צפירות עולות ויורדות, ורצף אירועים שלא הבנתי למה מחוייב המציאות שיתרחשו בכלל על רקע המלחמה - לא הצלחתי למצוא לא "עלילה עגולה ושלמה" ולא "להישבות בקסמן האפל של הדמויות". למעט זאביק שבאמת מילא את ליבי בחמלה, אף לא אחת מהדמויות העלובות שמופיעות בספר הזה לא גרמה לליבי "לצאת אליה" או להתמלא חמלה.
אם אתם מחפשים ספר טוב על משפחה ישראלית דיספונקציונלית ומוכת גורל, גלית דיסטל אטבריאן עשתה את זה הרבה יותר טוב בטווס בחדר מדרגות הנפלא ולא לבזבז את הזמן על משפחת פסטרנק והאוצר האבוד שלה.
August 30, 2018
זו ביקורת שהעליתי לראשונה באתר סימניה, ואני ממש אוהבת את הספר הזה
this is, in my opinion, one of the exceptional books published in Hebrew this year.
מעולה. מיוחד במינו. ספרות חדשה וחדשנית.
הדמויות לכאורה "עלובות" אך כשמתעמקים יותר, הן פשוט מלאות קסם. ההיסטוריה הפרטית של כל אחד, וההיסטוריה האמתית או המומצאת של המשפחה, היחסים ביניהם והאיכות שיש בכל אחת מהדמויות אחרי שמגרדים את פני השטח: אדיר.
לא ספר לקריאה אחת אלא, אני ממליצה: לקרוא פעמיים. לקחת ליד בחג, עם כוסית תירוש ושקט מסביב.
שימו לב למונולוגים הפנימיים של הבת, דינה: זה אגרוף בבטן. (אני מאוהבת בדמות הזו, וגם באחיה זאביק)
שימו לב להרהוריה הפנימיים של האם: משעשע עד כאב, וככל שהדמות שלה אכזרית ושנואה היא גם מתגלה כעמוקה ונהדרת.
ושימו לה לדמויות המשנה: סגן מנהל הבנק, אשתו של יו"ר הועד, אבשלום הביישן.
ספר ששמו מעיד על סטירה ואולי גרוטסקה אך כולו עונג צרוף של נשמה יתרה.
ממליצה בחום.
ממליצה לקרוא ולהרהר בבני אדם שאתם מכירים: בכל דמות יש משהו ממישהו שכל אחד מכיר, כמובן שהסופר מקצין את התכונות ואת התסביכים, אבל לבסוף הכל אנשוי, משעשע, מרתק.
והסיום מפתיע ומעט עגמומי, וכמו כל הספר, כנה להפליא ושלח אותי לפחות לבחון שוב חלק מהדמויות.
this is, in my opinion, one of the exceptional books published in Hebrew this year.
מעולה. מיוחד במינו. ספרות חדשה וחדשנית.
הדמויות לכאורה "עלובות" אך כשמתעמקים יותר, הן פשוט מלאות קסם. ההיסטוריה הפרטית של כל אחד, וההיסטוריה האמתית או המומצאת של המשפחה, היחסים ביניהם והאיכות שיש בכל אחת מהדמויות אחרי שמגרדים את פני השטח: אדיר.
לא ספר לקריאה אחת אלא, אני ממליצה: לקרוא פעמיים. לקחת ליד בחג, עם כוסית תירוש ושקט מסביב.
שימו לב למונולוגים הפנימיים של הבת, דינה: זה אגרוף בבטן. (אני מאוהבת בדמות הזו, וגם באחיה זאביק)
שימו לב להרהוריה הפנימיים של האם: משעשע עד כאב, וככל שהדמות שלה אכזרית ושנואה היא גם מתגלה כעמוקה ונהדרת.
ושימו לה לדמויות המשנה: סגן מנהל הבנק, אשתו של יו"ר הועד, אבשלום הביישן.
ספר ששמו מעיד על סטירה ואולי גרוטסקה אך כולו עונג צרוף של נשמה יתרה.
ממליצה בחום.
ממליצה לקרוא ולהרהר בבני אדם שאתם מכירים: בכל דמות יש משהו ממישהו שכל אחד מכיר, כמובן שהסופר מקצין את התכונות ואת התסביכים, אבל לבסוף הכל אנשוי, משעשע, מרתק.
והסיום מפתיע ומעט עגמומי, וכמו כל הספר, כנה להפליא ושלח אותי לפחות לבחון שוב חלק מהדמויות.
Displaying 1 - 2 of 2 reviews