What do you think?
Rate this book
תנינה במישור החוף
״לא עניין אותי כלום. להיכנס לבית, לקבל תשובות מאמיר, וללכת. זה הכול. אם זה אמיתי כל האין נתניה הזה – שיבטל מיד את הניסוי הדפוק שלו, ואם זה לא – שיסביר מה קרה, לפני שעוד דברים נעלמים לי.״ שירה, אישה נשואה ואמא לשתי בנות, נוסעת לעבודה על כביש החוף – וברגע אחד, מצמית – היא מבינה שנתניה לא היתה שם. היא נוסעת וחוזרת ונוסעת וחוזרת, ולא רואה את העיר. בבת אחת היא נזרקת עשרים שנה אחורה, ללילה שבו למדה עם אמיר ומיכה למבחן מסכם בפסיכולוגיה והסכימה להשתתף בניסוי מופרך שלא העלתה על דעתה שיעבוד. אבל נתניה לא שם. היא לא רואה אותה. היא יודעת שדברים לא יכולים להיעלם, אבל במקום שבו אמורה לעמוד העיר יש רק חול וים. מרגע זה כל מה שברור ובטוח בחייה מתערער. היא לא יודעת איפה אמיר, היא לא יודעת איפה מיכה. החיים נעצרים. אחוזת אימה ומבולבלת היא יוצאת למסע קדחתני שמטרתו לבטל את תוצאות הניסוי ולעצור את מה שעדיין לא קרה. מסע שבמהלכו היא נאלצת להפסיק לשקר לאחרים ולעצמה, להישיר מבט אל הטעויות, הוויתורים והפשרות שעשתה בחייה – ולבחור. תנינה במישור החוף הוא ספר על בחירה ותוצאותיה. על מה שגלוי ומה שנסתר מהעין. על געגוע, על זיכרון, על ניסיון נואש להיאחז בחלום ועל הניסוי המופרך מכול שנקרא אהבה. זהו ספרה השני של טלי כהן־צדק. ספרה הראשון ״בתוך הבטן של הדג״ יצא בהוצאת פרדס בתמיכת קרן קק״ל, זכה בפרס שרת התרבות לספר ביכורים ובמלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית.
7 pages, Audible Audio
First published December 1, 2022
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 12 of 12 reviews
August 28, 2026
Shira is driving down a coastal highway to a routine business meeting when a sudden crack fractures her well-oiled routine. Looking out her window, she realizes Netanya has completely vanished from her field of vision, replaced by nothing but barren sand dunes and the open sea.
In an instant, the automated armor of her daily existence—managing family logistics, organizing lunches, and maintaining a rigid domestic order—shatters, and a deep past wound that was never fully healed starts bleeding again. A forgotten love story from twenty years ago is dumped back into her lap, dragging her past lover, Micha, and a flood of dormant memories back into her life. Decades earlier, a brilliant psychology student named Amir attempted to manipulate the boundary between sight and consciousness to erase people and places from an observer's field of vision. One night, Shira and Micha, high and drunk, chose to participate in his experiment during a haze of youth. Now, after Amir’s suicide, they are forced to face the terrifying and unsettling consequences of their naïve choices.
The core of Tali Cohen-Tzedek’s novel rests on a disturbing philosophical premise: objects and people only exist to us if our minds actively register them. When we function on autopilot, our brains stop processing the environment and simply match the world against a pre-recorded mental template, rendering us entirely blind to sudden deviations.
Cohen-Tzedek grounds this mystery in the phenomenology of French philosopher Maurice Merleau-Ponty. His work dismantles traditional Cartesian dualism—the separation of mind and body—by arguing that perception is fundamentally embodied. We do not perceive the world through an isolated mind looking out through the "windows" of our eyes; we perceive through our physical presence, movements, and habits in space. Our bodies learn routines— like driving down a coastal road —allowing us to navigate without conscious thought. But in the novel, this bodily schema becomes a terrifying vulnerability.
Because raw perception precedes intellectual thought, disrupting a person’s pre-reflective interaction with their environment radically alters their cognitive reality. Amir’s experiment exploits this exact loophole. By subtly shifting spatial boundaries, he creates a cognitive blind spot. If the brain is tricked into looking past something, that object or person effectively ceases to exist in the observer's reality—leading to literal and metaphorical disappearance. The novel positions perception not as a passive mirror of the physical world, but as an active, fragile mental construction.
This is where the crocodile metaphor functions as a brilliant, multifaceted subversion of the standard thriller structure. A crocodile is evolutionary perfection when it comes to stealth; it waits submerged just beneath the water's surface, leaving only its eyes exposed until it strikes. Shira’s hyper-organized domesticity was merely a false front of safety. Just as a swimmer on the coast might look at a calm waterline and miss a lurking predator, Shira is oblivious to the fact that her past is waiting to ambush her reality.
Even the title relies on a clever, unsettling linguistic manipulation that mirrors this cognitive glitch. Rearranging the Hebrew letters of Netanya (נ-ת-נ-י-ה) morphs the familiar landmark into Tanina—a crocodile (ת-נ-י-נ-ה). Cohen-Tzedek uses this anagram to hint that an ordinary city has warped into a dangerous creature of the subconscious, swallowed whole by a psychological predator.
Ultimately, these disappearances serve as a brilliant allegory for psychological repression—how easily a group of friends, or an entire society, can collectively choose to "unsee" unresolved trauma until the facade finally cracks. By blending domestic automation with surreal psychological horror, Cohen-Tzedek has crafted a thriller that is as intellectually provoking as it is deeply unsettling. Crocodile at the Coastal Plain leaves the reader with a lingering, uncomfortable question: when we look at our own lives on autopilot, what have we quietly chosen to erase?
In an instant, the automated armor of her daily existence—managing family logistics, organizing lunches, and maintaining a rigid domestic order—shatters, and a deep past wound that was never fully healed starts bleeding again. A forgotten love story from twenty years ago is dumped back into her lap, dragging her past lover, Micha, and a flood of dormant memories back into her life. Decades earlier, a brilliant psychology student named Amir attempted to manipulate the boundary between sight and consciousness to erase people and places from an observer's field of vision. One night, Shira and Micha, high and drunk, chose to participate in his experiment during a haze of youth. Now, after Amir’s suicide, they are forced to face the terrifying and unsettling consequences of their naïve choices.
The core of Tali Cohen-Tzedek’s novel rests on a disturbing philosophical premise: objects and people only exist to us if our minds actively register them. When we function on autopilot, our brains stop processing the environment and simply match the world against a pre-recorded mental template, rendering us entirely blind to sudden deviations.
Cohen-Tzedek grounds this mystery in the phenomenology of French philosopher Maurice Merleau-Ponty. His work dismantles traditional Cartesian dualism—the separation of mind and body—by arguing that perception is fundamentally embodied. We do not perceive the world through an isolated mind looking out through the "windows" of our eyes; we perceive through our physical presence, movements, and habits in space. Our bodies learn routines— like driving down a coastal road —allowing us to navigate without conscious thought. But in the novel, this bodily schema becomes a terrifying vulnerability.
Because raw perception precedes intellectual thought, disrupting a person’s pre-reflective interaction with their environment radically alters their cognitive reality. Amir’s experiment exploits this exact loophole. By subtly shifting spatial boundaries, he creates a cognitive blind spot. If the brain is tricked into looking past something, that object or person effectively ceases to exist in the observer's reality—leading to literal and metaphorical disappearance. The novel positions perception not as a passive mirror of the physical world, but as an active, fragile mental construction.
This is where the crocodile metaphor functions as a brilliant, multifaceted subversion of the standard thriller structure. A crocodile is evolutionary perfection when it comes to stealth; it waits submerged just beneath the water's surface, leaving only its eyes exposed until it strikes. Shira’s hyper-organized domesticity was merely a false front of safety. Just as a swimmer on the coast might look at a calm waterline and miss a lurking predator, Shira is oblivious to the fact that her past is waiting to ambush her reality.
Even the title relies on a clever, unsettling linguistic manipulation that mirrors this cognitive glitch. Rearranging the Hebrew letters of Netanya (נ-ת-נ-י-ה) morphs the familiar landmark into Tanina—a crocodile (ת-נ-י-נ-ה). Cohen-Tzedek uses this anagram to hint that an ordinary city has warped into a dangerous creature of the subconscious, swallowed whole by a psychological predator.
Ultimately, these disappearances serve as a brilliant allegory for psychological repression—how easily a group of friends, or an entire society, can collectively choose to "unsee" unresolved trauma until the facade finally cracks. By blending domestic automation with surreal psychological horror, Cohen-Tzedek has crafted a thriller that is as intellectually provoking as it is deeply unsettling. Crocodile at the Coastal Plain leaves the reader with a lingering, uncomfortable question: when we look at our own lives on autopilot, what have we quietly chosen to erase?
September 21, 2023
5 על הכתיבה וראיון, 3 על העומק.
July 24, 2025
***עדכון לאחר האזנה שניה - מעולה כמו בפעם הראשונה. שירה היא דמות כל כך מעצבנת ויחד עם זאת כל כך מעוררת אמפתיה. שוב בכיתי בעמוד האחרון.
**************************************************
מעולה, מעולה ועוד פעם מעולה.
ספר מיוחד וכובש מהעמוד הראשון ומחזיק מתח עד הסוף.
בבוקר רגיל לגמרי נתניה נעלמת לשירה. היא נוסעת הלוך ושוב במחלף אבל פשוט לא רואה אותה.
האירוע זורק אותה 20 שנה אחורה, לתקופת לימודיה באוניברסיטה, ולניסוי מטומטם שהשתתפה בו ערב אחד.
התחברתי לספר מהעמודים הראשונים, העלילה מתקדמת בקצב מהיר וקולח, כתוב בצורה מאד ״חיה״, ויש פה את עניין שברון הלב של אהבה ישנה, שעולה וצף וכתוב באופן כל כך שורט ומוחשי ומכמיר לב.
בכיתי בעמוד האחרון.
אהבתי מאד.
ספר מאד זורם וכיפי לקריאה.
שמש נצחית בראש צלול, רק בערך הפוך…
**************************************************
מעולה, מעולה ועוד פעם מעולה.
ספר מיוחד וכובש מהעמוד הראשון ומחזיק מתח עד הסוף.
בבוקר רגיל לגמרי נתניה נעלמת לשירה. היא נוסעת הלוך ושוב במחלף אבל פשוט לא רואה אותה.
האירוע זורק אותה 20 שנה אחורה, לתקופת לימודיה באוניברסיטה, ולניסוי מטומטם שהשתתפה בו ערב אחד.
התחברתי לספר מהעמודים הראשונים, העלילה מתקדמת בקצב מהיר וקולח, כתוב בצורה מאד ״חיה״, ויש פה את עניין שברון הלב של אהבה ישנה, שעולה וצף וכתוב באופן כל כך שורט ומוחשי ומכמיר לב.
בכיתי בעמוד האחרון.
אהבתי מאד.
ספר מאד זורם וכיפי לקריאה.
שמש נצחית בראש צלול, רק בערך הפוך…
July 21, 2023
לסקירה מפורטת בעברית ואנגלית, קישור לבלוג שלי -
https://sivi-the-avid-reader.com/תנינ...
https://sivi-the-avid-reader.com/תנינ...
August 18, 2025
ספרות יפה עם נגיעה מדע-בדיונית, שעוסקת בחרדה מפני השכחה ומהיעלמותם של דברים (ואנשים) מחיינו, ושואלת: במה מהעבר שלנו אנחנו בוחרים להיאחז? ומה אנחנו מתעקשים לשכוח?
ניסוי אקדמי שניסה לעשות מניפולציה על התודעה החזותית מתברר כבעל השלכות שנים רבות לאחר מכן, כששירה נוסעת לאורך מישור החוף ומגלה שהעיר נתניה נעלמה. היא לא רואה אותה יותר. האירוע המטלטל זה מוביל אותה לפתוח בחקירה לא-רשמית: היא מחפשת את החבר מהאוניברסיטה שערך את הניסוי, ובהמשך גם את האקס שלה שהשתתף בו יחד איתה. במקביל שירה כל הזמן דרוכה: היא לא זוכרת אילו עוד חפצים או מושגים נכללו בניסוי, ולכן כל דבר סביבה עלול להיעלם בכל רגע. ואולי משהו כבר נעלם בלי שהיא שמה לב.
במובנים רבים זה ספר מצוין: הוא כתוב בסגנון זרם-תודעה נהדר ומאוד קריא, שנהניתי ממנו מאוד ושאיפשר לי לקרוא ממש מהר, ומלא בפרטים שמציירים היטב את החוויה של הדמות הראשית ואת הנוף הישראלי העכשווי.
ובכל זאת, שני דברים מרכזיים הפריעו לי. התעלומה נפתרה באופן "נקי מדי", שמבטל את רוב האמביוולנטיות והאשמה שהיו יכולות להישאר שם. אולי זה לא כזה משנה, אבל חשבתי שההיבט של החקירה היה מרכזי וחשוב (ומוצלח, ברובו!), וחבל שבסופו של דבר הפתרון קצת אכזב (הייתי גם שמחה לקבל יותר תשובות, להבין טוב יותר את הרקע למה שקרה, אבל אני בסדר עם זה שדברים נשארים פתוחים).
הבעיה השנייה שלי היא יותר pet peeve, ובכל זאת: התיאור של עולם האקדמיה היה קצת מוזר. הניסוי שנמצא במרכז העלילה מוצג כשייך לתחום הפסיכולוגיה, וכבר בזה פקפקתי: זה לא יותר מדעי המוח, או מדעי הקוגניציה? מעבר לכך, החוקרים בסיפור שייכים לפקולטה למדעי הרוח, אבל פסיכולוגיה זה בכלל מדעי החברה. וגם: בדרך כלל לא מתקשרים ל"פקולטה למדעי הרוח" כדי למצוא חוקר מסוים, מתקשרים ישירות למחלקה שלו. זה היה כאילו אין בכלל מחלקות באוניברסיטה. אולי זה לא מאוד חשוב, אבל נראה לי שביסוס יותר טוב של פרטים ריאליסטיים כאלו (כולל יותר דיוק ופירוט מדעי) היו יכולים לשפר את הספר באופן כללי.
ניסוי אקדמי שניסה לעשות מניפולציה על התודעה החזותית מתברר כבעל השלכות שנים רבות לאחר מכן, כששירה נוסעת לאורך מישור החוף ומגלה שהעיר נתניה נעלמה. היא לא רואה אותה יותר. האירוע המטלטל זה מוביל אותה לפתוח בחקירה לא-רשמית: היא מחפשת את החבר מהאוניברסיטה שערך את הניסוי, ובהמשך גם את האקס שלה שהשתתף בו יחד איתה. במקביל שירה כל הזמן דרוכה: היא לא זוכרת אילו עוד חפצים או מושגים נכללו בניסוי, ולכן כל דבר סביבה עלול להיעלם בכל רגע. ואולי משהו כבר נעלם בלי שהיא שמה לב.
במובנים רבים זה ספר מצוין: הוא כתוב בסגנון זרם-תודעה נהדר ומאוד קריא, שנהניתי ממנו מאוד ושאיפשר לי לקרוא ממש מהר, ומלא בפרטים שמציירים היטב את החוויה של הדמות הראשית ואת הנוף הישראלי העכשווי.
ובכל זאת, שני דברים מרכזיים הפריעו לי. התעלומה נפתרה באופן "נקי מדי", שמבטל את רוב האמביוולנטיות והאשמה שהיו יכולות להישאר שם. אולי זה לא כזה משנה, אבל חשבתי שההיבט של החקירה היה מרכזי וחשוב (ומוצלח, ברובו!), וחבל שבסופו של דבר הפתרון קצת אכזב (הייתי גם שמחה לקבל יותר תשובות, להבין טוב יותר את הרקע למה שקרה, אבל אני בסדר עם זה שדברים נשארים פתוחים).
הבעיה השנייה שלי היא יותר pet peeve, ובכל זאת: התיאור של עולם האקדמיה היה קצת מוזר. הניסוי שנמצא במרכז העלילה מוצג כשייך לתחום הפסיכולוגיה, וכבר בזה פקפקתי: זה לא יותר מדעי המוח, או מדעי הקוגניציה? מעבר לכך, החוקרים בסיפור שייכים לפקולטה למדעי הרוח, אבל פסיכולוגיה זה בכלל מדעי החברה. וגם: בדרך כלל לא מתקשרים ל"פקולטה למדעי הרוח" כדי למצוא חוקר מסוים, מתקשרים ישירות למחלקה שלו. זה היה כאילו אין בכלל מחלקות באוניברסיטה. אולי זה לא מאוד חשוב, אבל נראה לי שביסוס יותר טוב של פרטים ריאליסטיים כאלו (כולל יותר דיוק ופירוט מדעי) היו יכולים לשפר את הספר באופן כללי.
June 10, 2026
Shira Lerner occupies a world of domestic tasks and school lunches until a university envelope arrives addressed to her former self, functioning as a psychological pickaxe.
During her commute, the city of Netanya undergoes a total cognitive evaporation, leaving only sand where concrete should exist. This mental blind spot sends her car into a guardrail, proving that while the city remains for the police, Shira has hit a wall in her own perception.
She seeks out Micha, a relic from her student years, to confront the fallout of a clandestine experiment involving Professor Seltzer and their late friend Amir. This academic inquiry into memory was an ethical car wreck, and Shira now finds her reality thinning as the professor's old mental anchors begin to drag her under.
The investigation into their stolen past triggers a domestic storm with Micha's wife, Naama, who views this sudden reunion with suspicion. Shira and Micha sift through old files, discovering that their very identities were traded away in Seltzer's lab, leaving their current lives built on a foundation of manufactured amnesia.
The Israeli landscape provides a specific stage for this erasure, as the mundane coastal plain conceals a predator of the mind. Ordinary items like Dogli pet food, Matti Caspi songs, and military charity receipts serve as the only ballast in a world where geographic landmarks and personal histories can be deleted by a post-hypnotic trigger.
The title (Crocodile at the Coastal Plain) suggests a lurking danger submerged beneath the flat, predictable surface of everyday life. This mental crocodile waits in the shallows of Shira's consciousness, ready to snap at the tether connecting her to the physical world. Or is the crocodile just hiding in plain sight?
Authority figures act as editors of the soul, proving that the sense of self is a fragile construction easily dismantled by those with the keys to the archive. Shira navigates a landscape where the cost of clarity is the total disappearance of her curated existence. Every recovered memory serves as a shovel, digging a hole where her comfortable, modern life used to stand.
❤️ 🇮🇱
During her commute, the city of Netanya undergoes a total cognitive evaporation, leaving only sand where concrete should exist. This mental blind spot sends her car into a guardrail, proving that while the city remains for the police, Shira has hit a wall in her own perception.
She seeks out Micha, a relic from her student years, to confront the fallout of a clandestine experiment involving Professor Seltzer and their late friend Amir. This academic inquiry into memory was an ethical car wreck, and Shira now finds her reality thinning as the professor's old mental anchors begin to drag her under.
The investigation into their stolen past triggers a domestic storm with Micha's wife, Naama, who views this sudden reunion with suspicion. Shira and Micha sift through old files, discovering that their very identities were traded away in Seltzer's lab, leaving their current lives built on a foundation of manufactured amnesia.
The Israeli landscape provides a specific stage for this erasure, as the mundane coastal plain conceals a predator of the mind. Ordinary items like Dogli pet food, Matti Caspi songs, and military charity receipts serve as the only ballast in a world where geographic landmarks and personal histories can be deleted by a post-hypnotic trigger.
The title (Crocodile at the Coastal Plain) suggests a lurking danger submerged beneath the flat, predictable surface of everyday life. This mental crocodile waits in the shallows of Shira's consciousness, ready to snap at the tether connecting her to the physical world. Or is the crocodile just hiding in plain sight?
Authority figures act as editors of the soul, proving that the sense of self is a fragile construction easily dismantled by those with the keys to the archive. Shira navigates a landscape where the cost of clarity is the total disappearance of her curated existence. Every recovered memory serves as a shovel, digging a hole where her comfortable, modern life used to stand.
❤️ 🇮🇱
January 27, 2026
שירה, אישה בת כ-40, אשתו של ארנון, אימן של דנה ומעיין נוסעת להציג פרזנטציה בעבודה. בדרך היא עוברת את קיסריה ואז את וינגייט, אבל פתאום מתחוור לה שנתניה לא נמצאת שם. היא המומה מזה, נוסעת הלוך ושוב ומחפשת את נתניה ו... יוק. ואז היא נכנסת עם האוטו במעקה ונחבלת בראשה.
עכשיו אנחנו הולכים בערך 20 שנה אחורה. שלושה סטודנטים במדעי הרוח לומדים ביחד למבחן. אמיר הוא סוג של חנון מהסוג המוכר לכולנו שהוא קצת מוזר והרבה גאון נערץ, אין לו ממש חברים אבל כולם מעתיקים ממנו את החומר שיש לו במחברת. מיכה שהוא דוּש שמנהל מערכות יחסים עם כמה נשים במקביל, ושירה שלנו, ילדה טובה, שאוהבת את מיכה למרות שהיא יודעת שהוא לא נכון לה, וגם שחברתה הטובה מאוהבת בו. במהלך הלימוד למבחן, אמיר, שיש לו כל מיני חברים ממקומות מודיעיניים עלומים, מציע לשירה ומיכה להשתתף בניסוי שהוא עורך. הם צריכים לבחור שלושה פריטים כל אחד, שאותם הם בוחרים להעלים ולא לגלות לאף אחד מהם הפריטים הללו.
מה דעתכם? הייתם משתתפים בניסוי כזה? הייתם רוצים שמשהו או מישהו מהיום יום שלכם ייעלם? אולי גויאבות? אולי המכר הנודניק ההוא?
הם עושים את זה, אבל ממרחק השנים הם אינם זוכרים מה היו הדברים שביקשו להעלים.
"למה נתניה? לא היה לי שום דבר בנתניה. לא הכרתי שם אף אחד לפני עשרים שנה. אם הייתי שונאת את העיר, מישהו מהעיר, אפילו ערים בכלל, מילים שמתחילות באות נ', דברים ליד הים, משהו, דבילי, לא חשוב - אבל לא." עמ' 42
ומאחר שנתניה נעלמה לשירה, היא מאד צריכה לדעת מה עוד עשוי להיעלם לה. וכך מתחילה הטרפת.
וכאן נעצור, לא רוצה לקלקל לכם את החוויה.
https://taliasbooks.blogspot.com/2023...
עכשיו אנחנו הולכים בערך 20 שנה אחורה. שלושה סטודנטים במדעי הרוח לומדים ביחד למבחן. אמיר הוא סוג של חנון מהסוג המוכר לכולנו שהוא קצת מוזר והרבה גאון נערץ, אין לו ממש חברים אבל כולם מעתיקים ממנו את החומר שיש לו במחברת. מיכה שהוא דוּש שמנהל מערכות יחסים עם כמה נשים במקביל, ושירה שלנו, ילדה טובה, שאוהבת את מיכה למרות שהיא יודעת שהוא לא נכון לה, וגם שחברתה הטובה מאוהבת בו. במהלך הלימוד למבחן, אמיר, שיש לו כל מיני חברים ממקומות מודיעיניים עלומים, מציע לשירה ומיכה להשתתף בניסוי שהוא עורך. הם צריכים לבחור שלושה פריטים כל אחד, שאותם הם בוחרים להעלים ולא לגלות לאף אחד מהם הפריטים הללו.
מה דעתכם? הייתם משתתפים בניסוי כזה? הייתם רוצים שמשהו או מישהו מהיום יום שלכם ייעלם? אולי גויאבות? אולי המכר הנודניק ההוא?
הם עושים את זה, אבל ממרחק השנים הם אינם זוכרים מה היו הדברים שביקשו להעלים.
"למה נתניה? לא היה לי שום דבר בנתניה. לא הכרתי שם אף אחד לפני עשרים שנה. אם הייתי שונאת את העיר, מישהו מהעיר, אפילו ערים בכלל, מילים שמתחילות באות נ', דברים ליד הים, משהו, דבילי, לא חשוב - אבל לא." עמ' 42
ומאחר שנתניה נעלמה לשירה, היא מאד צריכה לדעת מה עוד עשוי להיעלם לה. וכך מתחילה הטרפת.
וכאן נעצור, לא רוצה לקלקל לכם את החוויה.
https://taliasbooks.blogspot.com/2023...
February 22, 2023
בוקר שגרתי עבור שירה. משפחה בורגנית ממוצעת. בית, זוג בשנות הארבעים, שתי בנות וכלב.
שירה יוצאת לעבודה אחרי הסידורים הרגילים בבוקר.
נוסעת לתומה במישור החוף ואז קורה דבר מה שאין לו הסבר.
הנוף הרגיל אבל..נתניה איננה. כן, נעלמה לה. אופס. אין נתניה, היא לא רואה אותה. מה לעזאזל...עיר לא נעלמת סתם ככה.
ואז התאונה ממנה היא יוצאת עם חבלות קלות. היא נזכרת.
שירה (המכונה לעתים בחיבה על ידי כמה ממכריה 'שירה שירה') חוזרת לעבר, עשרים שנה.
סטודנטית בת עשרים פלוס ובחבורה עם מיכה, נעמה ואמיר. אמיר הוא הגאון בין החבר'ה, בחור מבריק וחלוש שלא עשה צבא בגלל פרופיל נמוך מה שמקומם לעתים את מיכה שנקרע על ג'בלאות עם מאה קילו על הגב.
אמיר הציע אז להשתתף בניסוי יוצא דופן, נועז וחדשני. משהו הקשור לתעתוע חושי. כעת היא נחפזת לנסוע אליו אחרי נתק ממושך אך לשווא.
מכאן מתחיל מסע מטורף שלה עם מיכה ונעמה אחרי השנים שחלפו. התרחשויות תמוהות שאין להן הסבר. הניסוי שאז נראה הזוי מקבל לפתע תפנית חדשה ומשמעותית מאד. שלושתם מוצאים עצמם במחול שדים מבהיל וטעון. כעס וטינה, אירועים בלתי מובנים בעלי תוצאות מעבר לדמיון.
הספר הוא בעצם על בחירות והשלכותיהן. בחירות ברגע של משובה בלי לשער לאן יובילו.
התחברתי לכתיבה. עכשווי, משפטים קצרים וחותכים, סגנון שוטף בלי יומרות להיות מתוחכם. חרפות וגידופים פה ושם. בן זונה, כוס אוחתו.
תפסתי את היד שלה.
מה?!
תעזבי אותי!
נעמה!
איי, שירה!
תגידי עוד פעם, חולצה רגילה?
ספויילר קליל- שם הספר הוא הגדרה מתשבץ הגיון. אנגרם.
ספר מהנה וכיפי.
שירה יוצאת לעבודה אחרי הסידורים הרגילים בבוקר.
נוסעת לתומה במישור החוף ואז קורה דבר מה שאין לו הסבר.
הנוף הרגיל אבל..נתניה איננה. כן, נעלמה לה. אופס. אין נתניה, היא לא רואה אותה. מה לעזאזל...עיר לא נעלמת סתם ככה.
ואז התאונה ממנה היא יוצאת עם חבלות קלות. היא נזכרת.
שירה (המכונה לעתים בחיבה על ידי כמה ממכריה 'שירה שירה') חוזרת לעבר, עשרים שנה.
סטודנטית בת עשרים פלוס ובחבורה עם מיכה, נעמה ואמיר. אמיר הוא הגאון בין החבר'ה, בחור מבריק וחלוש שלא עשה צבא בגלל פרופיל נמוך מה שמקומם לעתים את מיכה שנקרע על ג'בלאות עם מאה קילו על הגב.
אמיר הציע אז להשתתף בניסוי יוצא דופן, נועז וחדשני. משהו הקשור לתעתוע חושי. כעת היא נחפזת לנסוע אליו אחרי נתק ממושך אך לשווא.
מכאן מתחיל מסע מטורף שלה עם מיכה ונעמה אחרי השנים שחלפו. התרחשויות תמוהות שאין להן הסבר. הניסוי שאז נראה הזוי מקבל לפתע תפנית חדשה ומשמעותית מאד. שלושתם מוצאים עצמם במחול שדים מבהיל וטעון. כעס וטינה, אירועים בלתי מובנים בעלי תוצאות מעבר לדמיון.
הספר הוא בעצם על בחירות והשלכותיהן. בחירות ברגע של משובה בלי לשער לאן יובילו.
התחברתי לכתיבה. עכשווי, משפטים קצרים וחותכים, סגנון שוטף בלי יומרות להיות מתוחכם. חרפות וגידופים פה ושם. בן זונה, כוס אוחתו.
תפסתי את היד שלה.
מה?!
תעזבי אותי!
נעמה!
איי, שירה!
תגידי עוד פעם, חולצה רגילה?
ספויילר קליל- שם הספר הוא הגדרה מתשבץ הגיון. אנגרם.
ספר מהנה וכיפי.
June 12, 2025
3.5
הספר באמת קשה להנחה מהיד. ועל כן הניקוד. יש רעיון מעניין מאחוריו, והתמקדות בסך הכל במעט דמויות מה שמקל בספרי מתח מאוד. מקוריות לא חסר ויש שטף קריאה יוצא דופן.
אבל.... וכן... אבל:
מאוד הפריע לי שאין חלוקה ברורה לפרקים, זה הקשה על הקריאה שלי (דיגיטל בשילוב אודיו).
גם הקשתה על הקריאה תחושה שמההתחלה זורקים אותך מסצנה וסצנה וזמן אחד לאחר מבלי שיהיה ברור הטיימליין, מי הדמויות, וכו'. בחלק מהפעמים זה מתברר בקריאה וחלק לא. גם אני לא מרגישה שהבנתי או הגעתי לפואנטה כלשהי מהספר, ולא הבנתי את הסיום שלו וההקשר לשאר הסיפור, שגם ככה הרגיש מבולגן, לא ברור, והתחלה בה ישר אתה נתקל בחוסר בהירות ובתחושה הזו, סיום מרגיש סתמי ופשוט כמו הגעה לדרך ללא מוצא בעלילה. אולי אני חריגה בדעתי, אולי לא. בכל מקרה, לצערי, לא הייתי ממליצה לאנשים לקרוא את הספר.
הספר באמת קשה להנחה מהיד. ועל כן הניקוד. יש רעיון מעניין מאחוריו, והתמקדות בסך הכל במעט דמויות מה שמקל בספרי מתח מאוד. מקוריות לא חסר ויש שטף קריאה יוצא דופן.
אבל.... וכן... אבל:
מאוד הפריע לי שאין חלוקה ברורה לפרקים, זה הקשה על הקריאה שלי (דיגיטל בשילוב אודיו).
גם הקשתה על הקריאה תחושה שמההתחלה זורקים אותך מסצנה וסצנה וזמן אחד לאחר מבלי שיהיה ברור הטיימליין, מי הדמויות, וכו'. בחלק מהפעמים זה מתברר בקריאה וחלק לא. גם אני לא מרגישה שהבנתי או הגעתי לפואנטה כלשהי מהספר, ולא הבנתי את הסיום שלו וההקשר לשאר הסיפור, שגם ככה הרגיש מבולגן, לא ברור, והתחלה בה ישר אתה נתקל בחוסר בהירות ובתחושה הזו, סיום מרגיש סתמי ופשוט כמו הגעה לדרך ללא מוצא בעלילה. אולי אני חריגה בדעתי, אולי לא. בכל מקרה, לצערי, לא הייתי ממליצה לאנשים לקרוא את הספר.
August 29, 2023
4.1 These kind of books usually turn out to be gimmicks . Shira , the main character , drives to work and suddenly she realizes she did not see Natanya , a major city by the road.
It can go many ways but the Author does a great suspension of disbelief.
I was happy to find it was not a Gimmick book., It’s a fun fast paced and well written book with a Heroine that is both annoying and likeable . Highly recommended.
It can go many ways but the Author does a great suspension of disbelief.
I was happy to find it was not a Gimmick book., It’s a fun fast paced and well written book with a Heroine that is both annoying and likeable . Highly recommended.
October 31, 2023
הספר מספר על שירה, שבאמצע החיים נוסעת בכביש החוף ולפתע היא לא רואה את נתניה.
מסתבר שבעברה, בערב של שכרות, היא לקחה חלק בניסוי באוניברסיטה והיא יוצאת למסע להבין מה קרה ומה עוד יקרה, בדרך היא צריכה להתעמת עם האקס המיתולוגי, אשתו ובעלה המקנא.
יצאתי מהקריאה אמביוולנטי ממש. דמותה של שירה הרגיזה אותי, הרבה זמן לא קראתי דמות כל כך אגוצנטרית, חסרת אחריות, מזוהמת ודוחה.
אבל הרעיון של הספר אדיר והכתיבה סוחפת ואוחזת ואפילו הסוף מצוין.
אז נהנתי ולא נהנתי ואני מתקשה להמליץ, כי זה לא לכל אחד.
מסתבר שבעברה, בערב של שכרות, היא לקחה חלק בניסוי באוניברסיטה והיא יוצאת למסע להבין מה קרה ומה עוד יקרה, בדרך היא צריכה להתעמת עם האקס המיתולוגי, אשתו ובעלה המקנא.
יצאתי מהקריאה אמביוולנטי ממש. דמותה של שירה הרגיזה אותי, הרבה זמן לא קראתי דמות כל כך אגוצנטרית, חסרת אחריות, מזוהמת ודוחה.
אבל הרעיון של הספר אדיר והכתיבה סוחפת ואוחזת ואפילו הסוף מצוין.
אז נהנתי ולא נהנתי ואני מתקשה להמליץ, כי זה לא לכל אחד.
June 9, 2023
כתוב מאוד מותח ויפה. קשה להניח מהידיים. הנושא לא חדש והטיפול לא חדש. עם זאת, המסגרת הפנטסטית שבה הרעיון מתפתח, הכוח המניע את העלילה, הופך את הספר למושך ומעניין. הכתיבה קולחת והייתי מאוד סקרנית להגיע לסוף ולנסות להבין מה בעצם קרה כאן.
מומלץ.
מזכיר את "שמש נצחית בראש צלול" אבל אחר.
מומלץ.
מזכיר את "שמש נצחית בראש צלול" אבל אחר.
Displaying 1 - 12 of 12 reviews