What do you think?
Rate this book
שמע ישראל: יהדות חילונית מהרמב"ם עד אחד העם
"הזהות החילונית במבוכה. יותר ממבוכה אחת. תחושת משבר ממש. קשה לנו לזהות במה אנחנו 'יהודים', ועוד יותר מכך, להזדהות עם מה שהופך אותנו ליהודים. ככל שה'יהדות' או ה'ציונות' מתפרשות בהקשרים אורתודוקסיים – כך החילונים מרגישים ניכור כלפיהן."
- - -
מה טיבה של החילוניות היהודית? האם היא רק שלילה של הדתיות, או המרה של הדת המסורתית בכסות של לאומיות מודרנית? והאם יש היבט רוחני בתוך החילוניות?
בספר שמע ישראל מבצע אורן יהי־שלום מהלך עיוני מקיף ועמוק, בניסיון לפוגג במעט את "המבוכה החילונית". הוא מעניק הקשר מושגי, היסטורי ופילוסופי, לחילוניות היהודית, ומדגיש את שורשיה, המעוגנים במורשת היהודית לדורותיה. הספר מספר את סיפורה של החילוניות – הזרם היהודי הגדול בעולם – מהרמב"ם עד הוגי הציונות, כזרם אותנטי, שצמח תוך דיאלוג מתמיד עם המקורות ועם גדולי ההוגים היהודיים.
בימים אלו אנו נדרשים, ביתר שאת, להתמודד עם שאלות הקשורות לכינון הזהות שלנו במקום הזה: מה זה אומר להיות יהודים ישראלים? מהי רשת הזיקות המתקיימת בין זרמי היהדות השונים? והאם קיימת סתירה בין ערכים דמוקרטיים לבין ההגות היהודית? הספר שמע ישראל מציע מבט בהיר ושיטתי בסוגיות אלה, ומעלה תרומה חשובה בכינון הגות חילונית־יהודית־הומניסטית.
- - -
מה טיבה של החילוניות היהודית? האם היא רק שלילה של הדתיות, או המרה של הדת המסורתית בכסות של לאומיות מודרנית? והאם יש היבט רוחני בתוך החילוניות?
בספר שמע ישראל מבצע אורן יהי־שלום מהלך עיוני מקיף ועמוק, בניסיון לפוגג במעט את "המבוכה החילונית". הוא מעניק הקשר מושגי, היסטורי ופילוסופי, לחילוניות היהודית, ומדגיש את שורשיה, המעוגנים במורשת היהודית לדורותיה. הספר מספר את סיפורה של החילוניות – הזרם היהודי הגדול בעולם – מהרמב"ם עד הוגי הציונות, כזרם אותנטי, שצמח תוך דיאלוג מתמיד עם המקורות ועם גדולי ההוגים היהודיים.
בימים אלו אנו נדרשים, ביתר שאת, להתמודד עם שאלות הקשורות לכינון הזהות שלנו במקום הזה: מה זה אומר להיות יהודים ישראלים? מהי רשת הזיקות המתקיימת בין זרמי היהדות השונים? והאם קיימת סתירה בין ערכים דמוקרטיים לבין ההגות היהודית? הספר שמע ישראל מציע מבט בהיר ושיטתי בסוגיות אלה, ומעלה תרומה חשובה בכינון הגות חילונית־יהודית־הומניסטית.
299 pages, Paperback
Published December 1, 2024
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 of 1 review
January 11, 2026
הייתי שמח לדרג את הספר הזה 4.5, אבל אין אפשרות כזו. נותן לו 5 כי אני המדרג הראשון בגודרידס ורוצה לפרגן.
ספר הבכורה של אורן יהי-שלום, שהוא "רב חילוני" הוא ספר מעולה בתוכן שלו. בעיקר בפרקים הראשונים הספר מעט לוקה בבעיות עריכה וזרימה שמקשות על הקוהרנטיות שלו. אני אישית פחות אוהב ספרים שמאלצים אותי לקרוא את כולם בשביל להבין את המהלך שלהם. המבוא של הספר הזה נכשל במשימה להיות מבוא. אבל יחד עם כל הזה, התוכן של הספר מעולה.
הוא מתחיל במבואות על מושג החילוניות, שמכניסים אותנו לדיון הער על הדיכוטומיה הדתית-חילונית בישראל ובעולם. לאחר מכן הוא עורך סקירה של הוגים חשובים שמשנתם עיצבה את החילוניות היהודית-עברית-ישראלית. ההוגים הללו נזכרים בפרקים שלמים המוקדשים להם, או באזכורים קצרים יותר וכוללים את פילון, רמב"ם, שפינוזה, משה מימון, נחום קרוכמל, אחד העם ועוד.
סופו של הספר הוא החלק הטוב ביותר, בוא הוא מניח כל מיני הנחות ומתווים של חילוניות יהודית. אלו כוללים את גישות חילוניות כלפי אלוהים, תורה, לאומיות, מוסר, קהילה ועוד. לדעתי התזה המרכזית של הספר הזה היא שהחילוניות אינה הגדרה שלילית – "חילונים לא מאמינים ולא מקימים מצוות". זוהי ההגדרה שבבסיס אתוס "העגלה הריקה", שעושה עוול לחילוניות.
אורן יהי-שלום מציג כיצד החילוניות צמחה מתוך שיח הגותי, רוחני ושכלתני עמוק, ששורשיו הם בכתבי הקודש היהודיים (תורה וגמרא), אך גם במשנה פילוסופית יהודית ונוכרית. היהדות החילונית היא ההתגלמות המודרנית של היהדות, היא אינה מנוגדת לדת, אלא יורשת רציונלית של יהדות ימי הביניים.
החילוניות מאמינה באלוהים. היא עושה זאת בצידוקים רציונליים, עם מידה רבה של צניעות וביקורת, וזאת בניגוד לדוגמטיות של היהדות האורתודוקסית. החילוניות דוגלת במוסר ובזהות יהודית, מעריכה את התרבות היהודית והעברית ויוצקת אותה למסגרת תוכנית שונה מזו של הדת, אך ללא גריעה מערכה.
החילוניות היא יהדות, ככל הזרמים ביהדות. היא אינה נחותה או דלה בתוכן. למעשה, היא עשויה להיות אפילו עשירה בהרבה מכל הזרמים האחרים, וזאת עקב היותה חופשית ופלורליסטית.
לאור השינויים והתהליכים שקרו לעם ישראל בין המאה ה-19 להיום, ניתן לדבר על נאו-חילוניות. כזה שאינה מוחקת מהעולם את הקסם, אלא מוצאת אותו בהעמדת תבונת האדם במרכז, ובביסוס המקורות והמסורת בתוך מסגרת ליברלית, תבונית וערכית.
ספר הבכורה של אורן יהי-שלום, שהוא "רב חילוני" הוא ספר מעולה בתוכן שלו. בעיקר בפרקים הראשונים הספר מעט לוקה בבעיות עריכה וזרימה שמקשות על הקוהרנטיות שלו. אני אישית פחות אוהב ספרים שמאלצים אותי לקרוא את כולם בשביל להבין את המהלך שלהם. המבוא של הספר הזה נכשל במשימה להיות מבוא. אבל יחד עם כל הזה, התוכן של הספר מעולה.
הוא מתחיל במבואות על מושג החילוניות, שמכניסים אותנו לדיון הער על הדיכוטומיה הדתית-חילונית בישראל ובעולם. לאחר מכן הוא עורך סקירה של הוגים חשובים שמשנתם עיצבה את החילוניות היהודית-עברית-ישראלית. ההוגים הללו נזכרים בפרקים שלמים המוקדשים להם, או באזכורים קצרים יותר וכוללים את פילון, רמב"ם, שפינוזה, משה מימון, נחום קרוכמל, אחד העם ועוד.
סופו של הספר הוא החלק הטוב ביותר, בוא הוא מניח כל מיני הנחות ומתווים של חילוניות יהודית. אלו כוללים את גישות חילוניות כלפי אלוהים, תורה, לאומיות, מוסר, קהילה ועוד. לדעתי התזה המרכזית של הספר הזה היא שהחילוניות אינה הגדרה שלילית – "חילונים לא מאמינים ולא מקימים מצוות". זוהי ההגדרה שבבסיס אתוס "העגלה הריקה", שעושה עוול לחילוניות.
אורן יהי-שלום מציג כיצד החילוניות צמחה מתוך שיח הגותי, רוחני ושכלתני עמוק, ששורשיו הם בכתבי הקודש היהודיים (תורה וגמרא), אך גם במשנה פילוסופית יהודית ונוכרית. היהדות החילונית היא ההתגלמות המודרנית של היהדות, היא אינה מנוגדת לדת, אלא יורשת רציונלית של יהדות ימי הביניים.
החילוניות מאמינה באלוהים. היא עושה זאת בצידוקים רציונליים, עם מידה רבה של צניעות וביקורת, וזאת בניגוד לדוגמטיות של היהדות האורתודוקסית. החילוניות דוגלת במוסר ובזהות יהודית, מעריכה את התרבות היהודית והעברית ויוצקת אותה למסגרת תוכנית שונה מזו של הדת, אך ללא גריעה מערכה.
החילוניות היא יהדות, ככל הזרמים ביהדות. היא אינה נחותה או דלה בתוכן. למעשה, היא עשויה להיות אפילו עשירה בהרבה מכל הזרמים האחרים, וזאת עקב היותה חופשית ופלורליסטית.
לאור השינויים והתהליכים שקרו לעם ישראל בין המאה ה-19 להיום, ניתן לדבר על נאו-חילוניות. כזה שאינה מוחקת מהעולם את הקסם, אלא מוצאת אותו בהעמדת תבונת האדם במרכז, ובביסוס המקורות והמסורת בתוך מסגרת ליברלית, תבונית וערכית.
Displaying 1 of 1 review