אמרתי לה שאני מרגישה כמו דג על הירח. בדרך כלל אומרים ״דג מחוץ למים״, אבל מאז שאמא... זה לא רק שאני לא נמצאת במים, אני בכלל לא נמצאת יותר בעולם שאני מכירה.
ליבי בת החמש עשרה היא ילדה רגילה. היא רק רוצה להצליח בלימודים, להקשיב לטיילור סוויפט ולעלות לתיכון יחד שתי החברות הכי טובות שלה. עד שתאונת דרכים הופכת את כל עולמה. ביום אחד ליבי מפסיקה להיות ״התלמידה המצטיינת״, והופכת להיות ״הילדה שאמא שלה מתה״.
כדי להחזיר אליה את עצמה וגם את אבא שלה שהולך ונעלם, ליבי מחליטה שהיא חייבת להתקבל לכיתת המצטיינים בתיכון. ובשביל זה היא מוכנה ללכת רחוק מאד, רחוק עד חדר המורים, ממנו היא גונבת את טופס המבחן.
בזמן שליבי הולכת ומתרחקת מהילדה שהיתה, היא מוצאת עצמה מבלה יותר ויותר עם זוהר, בו נתקלה אצל הפסיכולוגית החדשה שלה. ולצד רגשות האבל והכאב, ניצתות ביניהם גם תחושות אחרות. אבל גם לזוהר יש צרות משלו, והצרות האלה מאיימות להרוס את מה שבקושי הספיק להתחיל ביניהם.
10 סיבות לא להשתגע הוא סיפור התבגרות סוחף, המשלב רומנטיקה, כאב והומור, ומספר על משקלו של אובדן ועל כוחה של אהבה.
הספר נכתב בעידוד תוכנית "רזידנסי טחנת רוח" בתמיכת קרן ברכה והקרן לירושלים.
זהו ספרה הראשון לנוער של נועה שלו, פסיכולוגית תעסוקתית ומחברת רב־המכר את עוד תתחרטי על זה (2023), כלת פרס שר התרבות לספר ביכורים.
שלו, ילידת 1982, גדלה בחולון וגרה בשוהם עם בן זוגה, שלושת ילדיה ושני כלביה. אוהבת קוקילידה, לק נצנצים, את טיילור סוויפט, בנות גילמור ותפוזים שמתקלפים ממש טוב. כמו ליבי, גם אמא שלה נפטרה כשהיתה ילדה, אבל היא בחיים לא היתה מעלה על דעתה לגנוב מבחן (וגם לא לזרוק צנצנת זכוכית לפח מיחזור פלסטיק.) רק דמיינו מה היה לזוהר להגיד עליה אם היו נפגשים.
"...ואני לא מבינה מה זה אומר שהיא מתה. כלומר, אני לא סתומה. אני יודעת מה זה מוות. אבל אני מבינה עכשיו שאני בעצם לא מבינה כלום.
מה זה אומר? שהיא לא קיימת בכלל? איך רגע אחד בן אדם יכול להיות פה ולרקוד במטבח בייבי שארק ושייק איט אוף, ורגע אחר כך פשוט, פוף, להיעלם? אני לא מצליחה להבין את זה, וכולם מתנהגים כאילו זה הגיוני, למרות שאני די משוכנעת שזה לא הגיוני בכלל... "
ליבי היא נערה בכיתה ט', נערה רגילה שמבלה עם חברות ואוהבת את טיילור סוויפט, תלמידה מצטיינת. אבל אז אימא של ליבי נהרגת בתאונת דרכים, וליבי הופכת להיות "הילדה שאימא שלה מתה". ליבי יודעת שלאבא שלה חשוב מאוד שתתקבל לכיתת המצטיינים בתיכון, אבל מאז שאימא שלה נהרגה, היא מתקשה להתרכז וכבר לא מצליחה בלימודים כמו פעם, והיא חוששת שלא תעבור את מבחן הקבלה. בניסיון נואש לגרום לאבא שלה לצאת מהקונכייה שלו ומהדיכאון אליו שקע, ליבי מחליטה לגנוב את המבחן, בעזרתו של זוהר, נער שהיא פוגשת אצל הפסיכולוגית שלה. גם לזוהר יש בעיות משלו.
התאהבתי בספר הזה עוד לפני שהוא התחיל. יש בפתיחה ציטוט על אובדן עם איור מקסים של רעות בורץ, שממש נגע בי. את הספר מלווים האיורים של רעות - שהם כביכול ציורים שליבי מציירת כתגובה לדברים שקורים לה ולרגשות שעולים בה, וזו תוספת כל כך משמעותית ומקסימה. הכתיבה של הספר ממש מצוינת. העלילה מרגשת ונוגעת ללב, ויחד עם זאת רעננה ולא מדכאת. לא יכולתי להפסיק לקרוא ולא רציתי להניח מהיד. הספר אמנם מיועד לבני ובנות נוער, אבל לדעתי גם הורים וגם צוותי הוראה צריכים לקרוא אותו. נועה שלו מכניסה אותנו בצורה מדויקת ואמתית לעולמה של נערה בגיל הזה, וכאימא ומורה, נקודת המבט הזו הייתה חשובה עבורי. הייתי שמחה אם, כמו שנהוג לפעמים בחו"ל, תצא נובלה מקבילה לספר שמובאת מנקודת המבט של זוהר.
ספר מקסים ביותר. את הספר הראשון של נועה כבר קראתי ואהבתי, אבל כששמעתי שהשני שלה הולך להיות בז'אנר אחר לגמרי ומיועד לנוער ממש הופתעתי. הראשון הוא לגמרי פרוזה מבוגרים, עם נושאים קשים והחלטות מורכבות. לא ידעתי למה לצפות במעבר כזה חד בין שני ז'אנרים שונים עם קהל יעד מאוד אחר, שאיכשהו אני משייכת את עצמי לשניהם ומצויה בחלק מאוד צר של דיאגרמת וון הדמיונית שלי בנושא. אין לי מושג איך, אבל היא לגמרי עשתה את זה. מצאתי את עצמי פשוט בוכה במשך כל השליש הראשון של הספר, כל פעם שהפסקתי היא שוב אמרה משהו שגרם לי לבכות. באמת הצלחתי להתחבר ולהרגיש את הרגשות והכל ממש כמעט מהרגע הראשון. דבר אחד שאני מאוד מעריכה בכתיבה והורגש לי מאוד בספר הזה, הסופרת מכירה את הדמויות. ולעומק. ממש הרגשתי את המשפחתיות דרך הבדיחות הפרטיות, הזיכרונות וההרגלים. החברות בין הבנות היתה מקסימה ואמינה. לכל הדמויות היו חיים מעבר, בעיות, התלבטויות, קשיים, ולא היתה ההרגשה המעצבנת שקיימת לפעמים, שדמויות המשנה שם רק בשביל להיות ניצבים. הדמות היחידה שהרגשתי שלא היתה ברורה עד הסוף היתה זוהר, היה לי חסר שם קצת עומק, אבל מן הסתם זה חלק מבניית הדמות כי הוא מאוד כזה שמתאמץ להראות שהכל בסדר כלפי חוץ. בכל זאת הייתי שמחה לאיזה רגע מעבר אצלו, ולא לקבל את שינוי הגישה וההבנה שהגיעה אצלו בסוף בבום וכעובדה מוגמרת אלא אולי בהדרגה יותר. בכל זאת הקשר בינהם הרגיש מתוק וטהור והוסיף המון לספר. האם הייתי תומכת בזה אם היא היתה הילדה שלי? כנראה שלא, אבל היא דמות בדיונית והרגשתי שעם כמה שהוא ילד בעייתי הוא עושה לה טוב בסופו של דבר. האיורים החמודים בסוף הספר הוסיפו בעיניי לסיפור ולהבנה שלנו את העולם הפנימי של ליבי ואני שמחה שזה הופיע. הזכיר לי קצת את תיאורי התמונות של נואה סוויטוויין מאתן לך את השמש (עצם ההשוואה לספר הזה היא מבחינתי מחמאה ענקית כמובן). לרוב אני חושבת שהדברים האלה הם קצת אקסטרה ולא ממש תורמים, אבל פה כן ראיתי את התוספת שזה נתן. אם כי כן היה לי נחמד יותר אם היה מקש בדיגיטלי לעבור אוטומטית לתמונה כי היה קצת מציק לקפוץ לעמוד אחר כל כמה זמן. ספר מקסים עם מסרים מאוד חיוביים בעיניי לנוער ונהניתי לקרוא אותו אפילו שבימים שאני הייתי בחטיבה הטלפון הנייד הכיל מקשים ולא היה נשבר גם אם היו מפילים אותו מבניין.
10 סיבות לא להשתגע מאת נועה שלו. זהו ספר לנוער בוגר שמתאים גם למבוגרים, לאנשי חינוך, לילדים והורים, לכולם. ליבי היא ילדה בת 15 שעולה לתיכון. יש לה משפחה נורמטיבית וחברות נפש. היא מצטיינת בלימודים. כל זה היה טוב ויפה, אבל אז אימה נהרגה בתאונת דרכים והכל השתבש. כל בני המשפחה משתבללים לתוך עצמם, וכל הסביבה מביטה בהם בחמלה מעיקה. ליבי מחליטה להצליח במבחן למצטיינים בכל מחיר, כדי להביא נחת וגאווה לאביה, ולנסות להחזיר אליה משהו מהאופי הקודם של המשפחה. ספר שנקרא כהרף עין ונשאר עם הקורא בפנים. מומלץ ביותר. https://taliasbooks.blogspot.com/2025...