דורה (דורית) גולדברג־רוטשילד, קיבוצניקית בעבר ומושבניקית מהגליל התחתון בהווה, (האזור הכי יפה בארץ, אם מוכנים להתפשר על זה שאין ים) ממש לא דמיינה לעצמה שככה יסתיים משחק האמת או חובה בחגיגות יום ההולדת לאבינועם, בעלה. כי כשהוא מחליט לענות בכנות, קבל עם, מושב ואשתו, מה באמת הפנטזיה שלו – תשובתו מרעידה את הקרקע הבטוחה וסדקים הולכים ונפערים במציאות חייה, ועכשיו, בגיל 48, דורה נאלצת להמציא את עצמה מחדש.
משבר נשיות ומימוש עצמי; סכסוך נדל"ן עסיסי; תעלומה בת עשרים שנה; ארץ ישראל הישנה והטובה שכבר מזמן מוכנה למכור את עצמה לכל המרבה במחיר; אוטו דואר שהוא עגלת קפה (פופ־אפ!), אהבה שאולי דווקא לא מנצחת הכול, חלומות בלילה ובהקיץ ורצון פשוט ובסיסי כל כך – במנוחה ובנחלה (או לפחות בחלקת בן ממשיך) – הם החומרים מהם רוקחת שני הדר את ספרה החדש, שדות גולדברג. בדרכה השנונה, הייחודית ומלאת החיים, היא לוכדת סיפור פרטי וקטן של אישה אחת, שהוא גם סיפור אהבה ישראלי ואוניברסלי של חיפוש מתמיד אחר בית, שורשים ושייכות.
משחק אמת או חובה הוא תמיד רעיון מסוכן, במיוחד בקרב חברים בני 40+. ברגע של כנות יתרה, אבינועם, בעלה של דורית (דורה) מתוודה על דבר כביכול קטן אבל מאוד גדול. הוידוי שלו הופך את עולמה של דורית ומוציא אותה למסע ארוך של גילוי עצמי.
נתחיל מאחד הדברים הכי בולטים ומדוברים בנוגע לספר - צורת הכתיבה. אין דיאלוגים, אין מרכאות, יש רצף כתיבה של מי אומר מה למי. לא לכולם זה יתאים אבל אני אישית ממש אוהבת את זה! זה שונה ובעיניי זה ממש עובד ולא מקשה על הקריאה או המעקב אחרי העלילה.
מדובר בספר ישראלי עם הרבה תיאורים של חיי המושב, חיי הורות (קבוצות וואטאספ של אמהות למשל), זוגיות (משברים, אהבה וגעגועים) וגם דרמה של העלמות בן משפחה. בבסיס הספר יש אירוע שמדליק הכל אבל חלקו הגדול מספר גם את העבר וגם את מה שמתרחש מסביב בהווה. הפרקים קצרים, זורמים וזה פשוט כיף לקרוא על מה שאנחנו מכירים פה בארץ (מי יותר ומי פחות, מושב אחרי הכל).
צורת הכתיבה ותוכן הספר נתנו לי אישית בשלב מסוים תחושה קצת של ״יומן״ של הדמות הראשית וזה החזיק רוב הספר אבל לקראת ה80% הרגשתי שזה קצת נמרח והספר יכל היה להיות יותר קצר. אני מודה שזה האט את הקריאה שלי בשלב זה.
וכי אני חייבת - כריכה מהממת שנכנסת לרשימת הכריכות היפות של השנה.
ספר ישראלי, ״משלנו״, עם כתיבה שונה ומעניינת, פרקים קצרים, על החיים לקראת גיל 50 - זוגיות, הורות, קריירה, והרבה הגשמה עצמית.
2.75/5 ☆ קראתי את שדות גולדברג מאת שני הדר. הספר מספר על דורה (דורית) ואבינועם, בני זוג שמגיעים לחגוג את יום הולדתו ה־50 של אבינועם כחלק ממסורת חברים בכנרת. במהלך ערב שיכורים ומשחק "אמת או חובה", אבינועם מתוודה שהפנטזיה הכי גדולה שלו היא… להיות בלי דורה. הרגע הזה מטלטל את חייה של דורה ופותח עבורה תקופה של משבר אישי. היא נשארת לגור בבית שבמשק של הוריו של אבינועם יחד עם שתי בנותיהם, בעוד הוא עובר לגור בכפר סמוך – ואף מוצא בת זוג חדשה. במקביל, דורה גם מפוטרת מעבודתה בעיתון. על פניו – נשמע כמו בסיס חזק לדרמה רגשית. ואכן, יש כאן פוטנציאל גבוה מאוד. אבל בעיניי, זה נשאר בעיקר בגדר פוטנציאל. יש כל כך הרבה קווי עלילה – חלקם מעניינים, חלקם מרגישים כמו רעיונות שלא קיבלו עומק. למשל: האח של אבינועם, כנען, שנעלם לפני עשרים שנה; מערכת היחסים שהייתה לו עם יעלי, החברה הכי טובה של דורה; הרגע שדורה וכנען חוו יחד בטיול לנפאל; ענייני הירושה של המשק המשפחתי; הקבוצה של האימהות בכפר עם אינסוף רכילויות לא רלוונטיות… כל אלה מצטרפים, אבל לא תמיד ברור איך הם תורמים לדרמה המרכזית. ומה שממש בלבל אותי – כל הסיפור מסופר מנקודת מבטה של דורה, אבל כאילו היא כותבת לזמר מפורסם בשם שאול גלעדי. למה? לא ברור. בלי להיכנס יותר מדי לספוילרים – הסוף השאיר אותי עם לא מעט סימני שאלה: חזרתו של כנען, הסיפור עם הטורבינות, הבית של דורה במשק, אפילו הקשר של יעלי וכנען… הכול מרגיש קצת פתוח מדי, בלי סגירה מספקת. עוד נקודה שהפריעה לי – היעדר המרכאות! לפעמים פשוט לא ברור מתי מישהו מדבר ומתי אלה מחשבותיה של דורה, וזה הקשה על הקריאה. עם זאת, סיימתי אותו מהר, והפרקים הקצרים בהחלט תורמים לקצב הקריאה. בסופו של דבר, שדות גולדברג הוא סיפור עם בסיס מצוין, אבל לטעמי היה עדיף להתמקד בדרמה המרכזית ולוותר על חלק מקווי העלילה המשניים שלא באמת נדרשו.
This entire review has been hidden because of spoilers.
שדות גולדברג מאת שני הדר. ספר שהוא כולו כאן ועכשיו. ישראלי עד לקצות האצבעות. דורה (דורית) גולדברג-רוטשילד היא אישה נשואה ואם לשתי בנות שגרה עם בעלה בבית שיהיה של אחד הבנים הממשיכים של המושב. במשחק תמים של אמת או חובה מודיע לה בעלה שהוא רוצה לקחת חופש ממנה, והוא אכן קם ועוזב. זהו סיפור על שייכות ואי-שייכות, של מי שבחבורה ומי שלא, דבר שאנחנו מכירים לעיתים קרובות מהשגרה החברתית שלנו. מעניין, מאד עכשוי, כתוב בצורה מיוחדת, עם הומור כייפי. מומלץ. https://taliasbooks.blogspot.com/2025...