אם הייתה מספרת את סיפור חייה, היכן הייתה מתחילה? האם ביום שבו נולדה? והאם היה זה באותה העיר, באותה מדינה, לאותה משפחה, לאותם הורים? ואולי הייתה מתחילה ביום שבו נעזבה על ידי אלוף נעוריה, ששילח אותה מביתם ומליבו כאילו הייתה זרה ונוכרייה בחייה שלה?
בלב חייה נטע מגלה שכל מה שנראה לה מובן מאליו נסדק, והתמונה המושלמת של נישואיה המאושרים מתנפצת לאלפי רסיסים. בעלה, איש תקשורת מוכר, עוזב אותה לאנחות, היא מאבדת את משׂרתה כעיתונאית, ויולי, בנה היחיד והאהוב, מתנכר לה. לא עובר זמן רב וגרוע מכך קורה: יולי נעלם, אך מלבדה כולם בטוחים שהוא עוד רגע יחזור. בניגוד לדעה הכללית, נטע אוספת את כוחותיה ויוצאת למסע מסמר שיער בעקבות הבן הנעלם. מסעותיה לוקחים אותה הרחק מביתה, לפריז, לקהיר ולאי יווני - אך גם בעקבות אהבה גדולה מהחיים.
זהו מסעה של אישה אחת שנעה בין כעס והכחשה לבין השלמה ואהבה, בחיפוש אחר היקר לה מכול. בין הסערות והגילויים החדשים, מתעוררת האפשרות שלה למצוא מחדש את עצמה, להתפייס עם עברה, לסלוח ולאהוב.
יולי, בנה של נטע, נעלם ללא עקבות. מנקודה זו העלילה מתפתחת כסחרור מתמשך, שבו נטע חוצה גבולות, מערערת קשרים עם הקרובים לה ביותר, ולעיתים אף מסכנת את עצמה בהתנהגות קיצונית שנעה על הגבול שבין דחף לאובדן שליטה. הכתיבה עצמה סוחפת ומלאת מתח, ומצליחה להעביר היטב את תחושת ההישאבות הרגשית שבה נתונה הדמות הראשית אך לעיתים נדמה שגם היא, כמו הגיבורה, נסחפת יתר על המידה.
לצד רגעי עוצמה, בולטים גם מקומות שבהם החזרתיות מכבידה על הקריאה ומקהה מעט את האפקט הדרמטי. אהבתי הרבה יותר את 2 ספריה הקודמים של הסופרת.