Jump to ratings and reviews
Rate this book

כמה זה חמור - רומן גרפי על זיכרון ושכחה

Rate this book
"לפעמים אני מסתכלת על אבא שלי כאילו הוא תוכנית בנשיונל ג'יאוגרפיק"

אבא של נעה היה רק בן 62 כשאובחן עם דמנציה.

ברומן הגרפי האוטוביוגרפי כמה זה חמור אנחנו מצטרפים לקומיקסאית נעה כ"ץ למסע אינטימי ומעורר הזדהות, מלא חמלה, הומור וחן, על ההתמודדות עם דמנציה מנקודת מבט של בת המטפלת באביה החולה.

זהו סיפור מכמיר לב, מנוסח היטב ומאויר להפליא על זיכרון ועל אובדן, על היפוך תפקידים בין הורים לילדים ועל החיים עצמם.

נעה כ"ץ (ספר הציפורים) היא מאיירת וקומיקסאית. זהו ספרה השישי.

192 pages, Hardcover

Published September 1, 2025

2 people are currently reading
9 people want to read

About the author

Noa Katz

9 books1 follower

Ratings & Reviews

What do you think?
Rate this book

Friends & Following

Create a free account to discover what your friends think of this book!

Community Reviews

5 stars
28 (93%)
4 stars
2 (6%)
3 stars
0 (0%)
2 stars
0 (0%)
1 star
0 (0%)
Displaying 1 - 9 of 9 reviews
Profile Image for Haggai.
20 reviews23 followers
September 10, 2025
אגרוף מאוד מאוד חזק בבטן
Profile Image for Shirli  Levitsky Gal .
132 reviews1 follower
September 20, 2025
כל ספר שנועה כץ תוציא אני אקרא. זה ספציפית hit close home מאחר וסבתא שלי מתמודדת עם דמנציה שהולכת ומחמירה.
היה ממש מנחם לקרוא שאנחנו לא המשפחה היחידה שרואה צדדים ממש רעים של המחלה הזו.
Profile Image for Neta Friedlander.
7 reviews
September 21, 2025
אחד ההרגלים הטובים שפיתחתי מאז שבהייטק עברו לעבודה היברידית (חלק מהזמן במשרד וחלק מהזמן בבית) , זה שיום שבו עובדים מהבית - זה יום שבו אני קוראת בבוקר אחרי שהילדים הולכים לביה"ס ועד השעה 09:00, שבה אני מתחילה לעבוד.

ההרגל הזה התבסס יפה והמשיך איתי לעצמאות, לא כל בוקר כי בכל זאת לפעמים יש פגישות ודדליינים והרבה פעמים אני עובדת כבר משעות הבוקר המוקדמות, אבל אני מנסה לשמר אותו ולהקפיד על פעמיים לפחות בשבוע.

היום הקדשתי את הזמן הזה לספר החדש של
Noa Katz
המופלאה.
הספר, שנקרא "כמה זה חמור" (בעריכה לשונית של
Rotem Kislev!
אני מכירה אותה!),
הוא באמת עוד קפסולת זמן כתובה ומצויירת בגאונות וברגישות כמו שרק נעה כ"ץ יודעת.

כשכתבתי לרתם בהתרגשות שראיתי שעבדה על הספר הזה, היא מיד ענתה שבספרים של נעה זו יותר הנאה מעבודה. תמיד אמרו לנו שאם נעשה מה שאנחנו אוהבים לא נעבוד יום בחיינו, וכנראה שככה זה נראה.

צחקתי ובכיתי לא מעט. צחקתי כי נעה מצחיקה וכי כולנו יודעים שהומור זה מנגנון התמודדות מספר אחת.
בכיתי כי נזכרתי בגעגוע רב מאד באני חמותי האהובה ובתקופת האשפוז הקשה שעברה עליה בטרם נפטרה לפני כמעט שנה. הזדהיתי עם חלק מהתיאורים בספר, ונזכרתי בתחושה הזו, בתהייה המצמיתה מהרגע הראשון - כמה זה חמור?

ספר פשוט מעולה, רומן גרפי על זיכרון ושכחה שאני מקווה שאזכור רק כי אהבתי אותו כ"כ, ואשכח רק כי יעבור זמן בבריאות ובאושר. אמן.
תודה נעה 🙏
Profile Image for Nofar.
44 reviews
September 17, 2025
משהו בספר הזה קנה לי את הלב כשראיתי אותו בצומת ספרים. אולי זה האיורים, למרות שאני יכולה לספר על כף יד אחת רומנים גרפים שיצא לי לקרוא וזה כלול גם דפים שניתנו בבית הספר. אולי זה המשפטים שפתאום ראיתי כשרפרפתי. מה שבטוח זה שהדבר האחרון שציפיתי שאעשה זה שאני אקנה ספר שמדבר על דמנציה. זה לא משהו שהוא מוכר לי אבל זה משהו שתמיד הפחיד אותי שיהיה לי או לקרוביי. וזה מה שכל כך מיוחד כאן ספר שלא צועק שהוא כבד, אבל נושא בתוכו מטען רגשי אדיר. נועה מצליחה להעביר את הכאב, החרדה, ההומור העצמי והאהבה הגדולה להורה שמתפרק מול עיניה דרך איורים עדינים וטקסט קצרצר שחודר כמו מחט ישר ללב. אבי נפטר ממחלה אחרת לפני פחות משנה ונראה לי שהייתי פשוט צריכה לקרוא משהו שיבטא כאב של דעיכה ולבסוף אובדן של אב לאורך תקופה. ולמרות שלא הכרתי מקרים של דמנציה היו דברים רבים שהזדהיתי בהם מאוד עם נעה ועם מה שהיא תיארה אז גם מי שלא התמודד עם דמנציה, יוכל למצוא פה הזדהות אמיתית מול כאב של פרידה, אובדן, תסכול וחוסר אונים. היא עשתה זאת ברגישות כלכך רבה, בהומור עצמי על עצמה ועל משפחתה, ומצאתי את עצמה בוכה, צוחקת, ונסחפת. בתוך שעה סיימתי את הספר ונותרתי עם מחשבות. לא נתתי הרבה 5 כוכבים פה (אם בכלל), אבל זה אחד הספרים שבהחלט מגיע להם.
Profile Image for Adi.
27 reviews
September 20, 2025
מקסים ונוגע ללב, כתוב ומצויר בכישרון רב ❤️
ממש ממליצה לקרוא
Displaying 1 - 9 of 9 reviews

Can't find what you're looking for?

Get help and learn more about the design.