מופוואדאת – 505 ימים בשבי החמאס סיפור חייו המטלטל של אלי-ה כהן. חמישים מטרים מתחת לאדמה, כשגופו דומה יותר לשלד עצמות מאשר לאדם חי, כבול בשרשראות, מושפל, מוכה, ולעיתים קרובות קורבן להתעללות נפשית חסרת רחמים – דבר אחד לא הצליחו שוביו לקחת ממנו: את האור שבפנים. את הנפש שחיה, נלחמה, ואמרה תודה על כל רגע של הישרדות.
מופוואדאת – משא ומתן – הוא הביטוי שחזר שוב ושוב לאורך 505 ימי השבי: משא ומתן על חייו ושחרורו, בין חיים למוות; משא ומתן על חתיכת פיתה עבורו ועבור חבריו; משא ומתן בינו לבין אלוהים; ושיחות דמיוניות עם זיו, חברתו, שנותרה במיגונית שאליה הושלכו רימונים ונורו יריות ללא הבחנה.
יום אחר יום התנהלו מאבקים פסיכולוגיים ופיזיים – בינו לבין חוטפיו, בין החוטפים לבין עצמם, ובינם לבין הנהגתם ו"הרחוב" שבחוץ. אלי-ה, עם אמונה עיקשת שנועד לחיות, ניווט ביניהם בנחישות, נלחם לשרוד – ולא לוותר. מעבר להיותו סיפור עוצר נשימה, הספר מעניק תובנות וכלים נדירים להתמודדות במצבי קיצון; איך לנצח כשאין כל סיכוי, ואיך לאחוז בתקווה – גם כשהיא נראית כאחרונה – כדי לעלות בחזרה אל האור.
A glimpse into the lived experience of every Israeli’s worst nightmare.
I just finished Eli Sharabi’s book “hostage” and I needed more. “Hostage” is a lot more refined in its writing because after all it’s written by a 50 year old professor yet I also think there is a charm to reading the perspective of a late 20 year old ex-combat soldier/party planner who also lived through this nightmare.
Hopefully more of the released hostages will share their stories with the world in book form.
יש לי כל כך הרבה דברים לומר על הספר ואם אני אתחיל לכתוב? זה לא ייגמר אז אני אסכם אותו הספר שבר לי את הלב בכל צורה ובכל דרך שהיא(כמו כל ספר שהיה/יהיה אי פעם על השביעי באוקטובר ועל החטופים) אך אם זאת הוא באמת מלמד על פורפורציות בחיים האלה. זה לא משנה אם אתם נערים בני 15 או אנשים בני 80, לדעתי כולם *חייבים* לקרוא את הספר הזה
סיפורו של אלי-ה כהן, שהיה חטוף בעזה (כותרת המשנה בדיוק כותבת את כל מה שצריך לדעת)
מזכיר מאוד את חטוףחטוף ואפילו מתאר את אותם האירועים אבל מזווית מבט שונה. בשונה מאלי שרעבי שהוא מאוד עובדתי, אלי־ה מתאר יותר את המחשבות ותחושות שלו ויוצר מין השלמה. לקראת הסוף יש תיאורי הרעבה קשים שאולי לא יתאימו לכולם.
ספר מדהים. הזוי להבין כמה הם עברו ואני שמחה שיצא לי לשמוע קצת מאחד מתוך המון אחרים על הסיפור שלו ומה הוא עבר בתקופה הזו. בן אדם פשוט מעורר השראה, הדרך בה הוא חי ורואה את הסיטואציה, כמה חזקה הנפש שלו. מחכה לשמוע עוד ממנו.
This is a phenomenal book written in raw honesty about a terrible traumatic experience. The author is able to put such a positive perspective on life despite his traumas and it is very inspiring to read. I hope that it is translated to English very soon so that more people around the world can read it.
I was very impressed with his writing. It's not an easy book to read but having just finished Eli Sharabi's book I felt that this one flowed faster. I find it interesting that he often says "one of the other hostages" rather than singling out which one did something.