"הייתי בסופר היום." "ו...?" שתקנו קצת. "ראיתי מישהו בוכה מול הגבינות." "מה ראית מול הגבינות?" "מישהו עמד שם ובכה." מעצב אתרים שמתמנה לעצב אתר פורנו, עובדי משרד שמוצף במים בעודם ממשיכים לעבוד כרגיל, ונערים שמוקסמים מסידור המדפים בסופרמרקט השכונתי הם גיבורי ספרה הראשון של נועה סוזנה מורג. העולם סביבנו משתכלל, ואנחנו משתכללים אתו, אומר בספר מנכ"ל החברה לעובדיו. אבל השכלול חושף עולם אופקי וקהה, שאפילו הגשם נשמע בו כמו רחש של אצבעות מקלידות. נועה סוזנה מורג, ילידת 1988 , היא סטודנטית לתואר שני במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. חוויית משתמש הוא סמן מבריק של דור לכוד.
נועה סוזנה מורג, נולדה בה' בשבט תשמ"ח, 24 בינואר 1988. גדלה בתל אביב. למדה בתיכון עירוני א' לאומנויות במגמת מוסיקה. בוגרת תואר ראשון בלימודים קלאסיים וספרות כללית במגמת הכתיבה היוצרת באוניברסיטת תל אביב. לומדת כעת לתואר שני במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. סיפורים קצרים פרי עטה פורסמו במגזינים 'שעטנז' ו-'אף', ובמוסף הארץ.
כל הדמויות ברומן הזה חוות זו את זו כפי שחווה משתמש - כספקי שירותים, כמצרכים או מכשירים. כבר קראנו הרבה על העבדות המודרנית, אל תרבותנו של ניכור וצריכה, אך דווקא כאן השימוש והצריכה הם שמביאים אושר, ואילו בכל פעם שאדם יוצר קשר או אינטימיות אמיתיים הוא חווה סבל ואימה. פרספקטיבה מעניינת, המעלה את השאלות האם אנו בכלל עוד מסוגלים לחוות דבר מלבד ניכור, ולהתייחס לאחר באופן בלתי אינסטרומנטלי, או שאבדה לנו היכולת הזאת. האם שבירת כל המסגרות הקהילתיות שברה גם את יכולתנו לאינטימיות ורגש אותנטיים? האם כל מי שמרשה לעצמו עדיין ליצור קשר נידון לכאב וסבל בעולמנו החדש והמופלא? שאלות פילוסופיות ופרקטיות מרתקות. אין ברומן הזה הרבה עלילה, והוא קצת לוקה בחזרתיות ובמילוליות יתר פה ושם, אך בסך הכל כתוב היטב ומהנה.
הספר - כשמו כן הוא - עוסק בכל אחד משלושת סיפוריו הקצרים בחוויית משתמש כלשהי, כל פעם בעולם אחר. הדמויות הראשיות של סוזנה-מורג כולן אנונימיות ולכולן תהיות רבות על משמעות החיים, המקצוע שלהם וחווית המשתמש. אוסף הסיפורים של סוזנה-מורג אכן מעלה חומר למחשבה, נותן הצצה לעולם השיווק וכיצד נוצרה תורה שלמה של חוויית משתמש המשפיעה על כולנו בדרכים שאולי אפילו לא חשבנו עליהם. בנוסף, יש פה עקיצות קטנות של ביקורת נוקבת על עולם העבודה ועל החיים של דור הטכנולוגיה הזה, אבל לצערי, סיפורים לא מהודקים מספיק וביקורת קהה מידי מונעים מהספר ברמת להתרומם.
לא בכדי השם של נועה סוזנה מורג מזכיר את של חוקרת התרבות סוזן סונטאג. יש פה ניסיוו פעיל להשתמש במושגים מעולם חווית המשתמש כדי לתת אמירה מופשטת יותר, שלא נוגעת רק למי שמתעסק ביום יום עם עיצוב גרפי וניהול מוצר. רק שמבחינה ספרותית, אין ל-״חווית משתמש״ הרבה מה להציע. במקום סיפורים עם עלילה ודמויות הוא מכיל בעיקר הרבה הרהורים על התקרחות של גברים, אפליקציות של ערוץ הקניות, שיטוטים ברחובות תל אביב ועוד ממלאי מקום שלמרבה האירוניה, אין בהם הרבה תוכן.