3.5 ⭐️
קודם כל- הכתיבה של הספר הזה פנומנלית. אין לי מילה אחת רעה להגיד. ניכר מאוד בכתיבה שלה שעמרי גנשרוא היא משוררת.
נהנתי מהזרימה של הכתיבה, החצי ילדותית חצי בוגרת.
עם זאת- אחרי עמוד 150 היה לי מאוד קשה להמשיך, העלילה חזרה על עצמה, התיאורים הפכו רפטטיביים, והנפילה של הדמות לתוך מין תהום השיגעון הרגישה מעט מאולצת.
מעבר לזה החצי הראשון של הספר החליק לי כמו קרח, החצי השני מעט הנמיך את הדירוג.
עדיין ממליץ, ספר טוב, כתיבה מעולה.