״גם אני ניסיתי לברוח מכאן. רציתי לטפס מהבור, לצאת מליפתא. אבל המקום הזה שואב, שואב בעיקר אנשים מהסוג שלנו."
איפה שמתחיל הפרא הוא רומן טורד מנוחה המתרחש באזור הסְפר של גיל ההתבגרות, במרחב פרוץ שבו קווים נחצים והסדר מתערער. רגע אחד גיבור הספר הוא משה משכונת גילה, ובמשנהו הוא משי שגר בחורבה בקצה העיר יחד עם קבוצה של נערים שכל אחד מהם אבוד על פי דרכו. הוא מוכן לעשות כמעט הכול בשביל לבנות מחדש "בית" בגן העדן המתפורר הזה, אך בורות עמוקים, חיצוניים ופנימיים, מאיימים למוטט הכול. הגבולות בין נקי למטונף, בין יפה למכוער ובין מין לאהבה מתרופפים ונקרעים אט־אט, ועליו ללמוד לטרוף, ומהר – לפני שייטרף בעצמו.
הכתיבה של עמרי גנשרוא פורעת את הסדר הקיים בחן בלתי רגיל. החופש השפתי שלה נשען על היכרות מעמיקה מאוד עם העברית, והמחול הסוער שהיא מחוללת עם השפה הוא עלילה יפהפיה וכובשת בפני עצמה.
זהו רומן הביכורים של עמרי גנשרוא – סופרת ומשוררת צעירה, זוכת פרס רחל נגב לשירה לשנת תשפ"ד, וירושלמית שעוסקת בחקר שפות, תרגום ומפגשים בין־תרבויות באוניברסיטה העברית.
הספר נכתב במסגרת תכנית "רזידנסי טחנת הרוח" בתמיכת משכנות שאננים ובסיוע קרן ברכה וקרן ירושלים.
3.5 ⭐️ קודם כל- הכתיבה של הספר הזה פנומנלית. אין לי מילה אחת רעה להגיד. ניכר מאוד בכתיבה שלה שעמרי גנשרוא היא משוררת. נהנתי מהזרימה של הכתיבה, החצי ילדותית חצי בוגרת. עם זאת- אחרי עמוד 150 היה לי מאוד קשה להמשיך, העלילה חזרה על עצמה, התיאורים הפכו רפטטיביים, והנפילה של הדמות לתוך מין תהום השיגעון הרגישה מעט מאולצת. מעבר לזה החצי הראשון של הספר החליק לי כמו קרח, החצי השני מעט הנמיך את הדירוג. עדיין ממליץ, ספר טוב, כתיבה מעולה.