"רחש מסוקים מחריד את השמים והאוויר בחדר ההמתנה דחוס. היא מקשיבה לסיפורים של הנשים שלצידה ובבת אחת זה שוטף אותה, כאילו רכב דוהר חלף על פניה והתיז עליה מי גשם עכורים מתוך שלולית ענקית. כבר ארבע־עשרה שנים שהיא אמא, היא בקושי זוכרת מה העסיק אותה בחיים הקודמים לאימהות, מי היתה כשלא נשאה את התואר הזה, ׳אמא של לירי׳ או ׳אמא של רומי׳, וגם את השנים הראשונות שנדמות לה עכשיו כנצח, הכניסה למגירה עמוקה, רק לא לפגוש שוב את הריק הזה."
שלוש נשים יושבות בחדר המתנה: אמא טרייה, מותשת ומבולבלת מהמעבר המטלטל לאימהוּת; מורה להיסטוריה חדורת שליחות, בעיצומם של טיפולי פוריות, אף שהיא בכלל לא בטוחה אם היא רוצה להיות אמא; והשלישית בתחילת היריון לא מתוכנן, שהגיע בזמן הגרוע ביותר. אירוע טרור מתחולל בחוץ, הרופא יוצא להגיש עזרה לפצועים, והנשים מסתגרות בעל כורחן במרפאה.
במשך הערב המתוח מתפתחת בין השלוש שיחה אינטימית. דווקא מול זרות גמורות, הן מצליחות לדבר על מה שעד כה השתיקו בתוכן, ובמפתיע גם לזכות בהכרה ובתמיכה.
חדר המתנה הוא רומן קאמרי עדין ולא מתייפייף על החיים עצמם, על הבדידות האנושית והכמיהה ליחד, על להיות אישה ואמא, על היריון, לידה ומוות, על גוף ועל נפש, על תשוקה וזוגיות.
נעה ישראלי רוזנברג ילידת 1983, מטפלת ומלווה נשים בשדה ההיריון והלידה, טבע־תרפיסטית ומנחת קבוצות. אמא לשלוש בנות ונשואה לאהוד.
מזמן לא יצא לי לקרוא ספר כל כך עוצמתי ופשוט. שלוש נשים, שלושה סיפורים שונים ומכנה אחד משותף - אמהוּת.
לגילי קשה להתאושש מהלידה הטראומטית שלה אפילו חצי שנה לאחריה, רעות עוברת טיפולי פוריות לתינוק שהיא אפילו לא יודעת אם היא רוצה ואלינור לא יודעת אם היא רוצה לשמור את ההריון שהיא נכנסה אליו.
שלושת הסיפורים שלהן מתנגשים כשאחר צהריים אחד ישנו פיגוע ירי מחוץ למרפאה ושלושתן נלכדות בפנים, בשביל להעביר את הזמן הן מדברות על הקשיים שלהן ועל הסיבה שבשלה הן הגיעו לגניקולוג.
מה חשבתי על הספר? אני חושבת שאני לא אבין אותו בצורה שלמה אלא אם אחליט להביא ילדים לעולם (וכמו רעות אני מחזיקה בדעה שזה מעשה אכזרי ללדת ילדים לעולם כזה אכזר) אבל הוא היה מדהים. מרגש, עוצמתי, ונוגע ללב. הדבר היחיד שהפריע לי הייתה הכתיבה שהלכה והשתפרה פלאים במהלך הספר והגיע לשיא בפרקים האחרונים (של אלינור) ולא הרגשתי כאילו עשו עריכה שלאחר מעשה לכתיבה בתחילת הספר.
חוץ מזה - הספר מדהים. אני ממליצה לכל אישה לקרוא אותו. לא משנה בת כמה את, באיזה שלב את בחיים או האם יש לך ילדים - תאמיני לי. את צריכה לקרוא את הספר.
האם שאלת את עצמך למה את מרגישה כל כך בודדה? ולמה הציפיות של החברה כל כך מעיקות? האם הייתה לך את היכולת לבחור להיות אמא?
הספר הזה יחבר בינך לבין השאלות שלך וייתן לך תחושת שייכות. אני יודעת שלי הוא נתן.
מניח שאני לא הקהל יעד אבל בהחלט אהבתי את הספר. כתוב יפה מאוד ומלא בכנות. המערכות יחסים תוארו בדרך ממש מדויקת ואמיתית - ספציפית ארז ורעות, ואלינור ואריק.