ב-7 במאי 1945 נכנעה גרמניה בפני בעלות הברית, ״הרייך השלישי״ קרס ומלחמת העולם השנייה באה לקצה באירופה. במהלך המלחמה נרצחו כשישה מיליון יהודים בידי הגרמנים ובעלי בריתם.
ב-12 במאי 1965 כוננו הרפובליקה הפדרלית של מערב גרמניה וישראל, מדינת היהודים, יחסים דיפלומטיים מלאים. יוזמי תהליך הפיוס בין ״אומת הרוצחים״ ל״עם הנרצחים״ דיברו על צמיחתה של ״גרמניה אחרת״ מבין הריסותיה של גרמניה הנאצית.
חמישים שנה לאחר אותו פיוס היסטורי, גרמניה נתפסת בעיני ישראלים רבים כבת בריתה הגדולה ביותר של מדינתם. רחובות ברלין מלאים ישראלים. מדינאים ופוליטיקאים גרמנים מצהירים חזור והצהר על מחויבותם ההיסטורית לעם היהודי וכן לקיומה ולביטחונה של מדינת ישראל.
אך עד כמה מבוססות ראייה ישראלית זו וההצהרות הגרמניות הללו? האם גרמניה אכן למדה דבר מה מעברה? עד כמה חשובה לגרמניה מערכת היחסים עם ישראל, אם בכלל? ואיזה תפקיד ממלאת האנטישמיות בחיי היומיום בגרמניה של היום?
בספרו גרמניה, אחרת מברר אלדד בק, כתב "ידיעות אחרונות" בגרמניה מאז שנת 2002, את מערך התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות. במבט צלול ומפוכח ובשפה בהירה ומדויקת, תוך התבוננות היסטורית רחבה ומעמיקה ובעקבות ניסיון חיים אישי, משרטט בק בתבונה את דיוקנה הנוקב של גרמניה בימינו מנקודת המבט הישראלית והיהודית.
אלדד בק נולד בחיפה שמונה ימים לפני כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ומערב גרמניה. עיתונאי מאז שירותו הצבאי. שימש בעבר ככתב לענייני המזרח התיכון בגלי צה"ל ובעיתון "חדשות", כעורך חדשות החוץ ב"הארץ" וכנציגם של כלי תקשורת ישראליים שונים בצרפת, באוסטריה ובגרמניה. סיים תואר ראשון בלימודי ערבית ואסלאם באוניברסיטת הסורבון בפריז. מאז 2002 הוא משמש ככתב "ידיעות אחרונות" בגרמניה ובמרכז אירופה. ב-2009 פרסם את ספרו הראשון, "מעבר לגבול", על מסעות ומפגשים במדינות ערב והאסלאם הסגורות בפני ישראלים.
קריאת חובה. אם בק מצייר תמונה מבהילה שכזו ב-2014, הרי שב-2026 המצב מזעזע אפילו יותר. כפי שכתוב בספר, אמברגו הנשק במלחמת יום כיפור הוא רק דוגמה אחת מיני רבות לדרך שבה גרמניה זורקת את ישראל מתחת לגלגלים בשעת משבר. אמברגו הנשק ברגעיה הדרמטיים של מלחמת ה-7 באוקטובר הוכיחו זאת פעם נוספת. וישראל? מוכרת דווקא לגרמנים (מכל העמים) מערכות חץ משוכללות.
הספר עוסק באספקטים רבים של גרמניה והגרמנים של אחרי מלחמת העולם השנייה, ומכל פרק עולה המסקנה - לקחי המלחמה לא הופנמו, תחושת האשמה הגרמנית לא אותנטית, ויחסה והתערבותה בעניינים פנים ישראלים היא דרך אחת מיני רבות להתנער מפשעי ההיסטוריה.
Good book but depressing, listened to about half. Overall he was right about most of his predictions and analysis.
Summary so far: 1. Muslims in Germany are on the whole quite antisemitic (just go to Neukolln/Kreuzberg and talk to at least 2 of them and you'll see the same).
2. Many Leftist Germans love to emphasize Israel's behavior in Gaza etc to feel better about what they did in WW2 and wash their guilt. Again, speak to any typical Neukolln/Kreuzberg resident and you'll hear it almost verbatim.
3. German government and EU funding consistently funds incredibly antisemitic and sometimes terrorist NGOs in Israel (again, plenty of proof for it: https://ngo-monitor.org/reports/eu-su...)
הספר מעניין. הוא עוסק בשאלה האם גרמניה של היום (2014) היא באמת שונה מאותה גרמניה נוראה של תקופת הנאציזם. הסופר מצליח ל"חדור למוחם" של גרמנים רבים ולהסביר את דעותייהם וצורת חשיבתם. בנוסף מובא מידע היסטורי רב שחלקו לא ידוע ברבים. נכון שישנה נימה שלילית בכמות ניכרת, אך כמו שאומרים: "שלילי" זה הכינוי של האופטימיסט נותן לראליסט - יתכן מאוד שלרוב הציבור בגרמניה יש דעות לא חיוביות על ישראל וגם על יהודים.
DNF. Way too negative IMHO. I hope the author is wrong in the way he describes today's Germany! It's way too frightening for me to think he is right. It made me sad and angry so I had to stop. No rating for I did not get too far into the story, though the writing is good.