"...אני מתכננת להסתובב מחוץ לדירתה בסביבות תשע ועשר דקות, אולי תשע ורבע, כשהיא חוזרת מהפסיכולוגית שלה. אני צריכה להגיע קצת לפני כדי לא להחמיץ את בואה. אני מכירה אותה, אני יודעת שהיא תתחיל לחפש חניה קרובה לביתה. אז אני צריכה להסתובב שם, בלי למשוך תשומת לב ומה יקרה אם תתקל בי?"
אובססיה דוח מעקב הוא רומן חושפני על אהבה נכזבת ושברון-לב שדוחפים אובססיה של בילוש: תצפיות, סיורים, פגישות "אקראיות", מתוך כמיהה נטולת גבולות של חיפוש אחר סימנים לאהבה. סימנים שימיסו את תחושת הדחיה, יוכיחו את נצחיותה של האהבה וויפיחו בה חיים.
ליאת פלדמן בוחנת את הגבולות בין אהבה לעיוורון-אהבה, בין כמיהה לאובדן שליטה. ברגישות ופתיחות היא מגוללת, כמו ביומן בלשי, סיפור של מסע פנימי שעיקרו התחקות אחר אהובתה שגדעה עימה את הקשר.
זוהי חקירה עדינה ומותחת המשלבת בין מתח רומנטי לריאליזם פסיכולוגי. בין תשוקה לפנטזיה.
ליאת פלדמן, ממנהלות התקשורת בולטות ישראל, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ודוקטורט בתקשורת. עוסקת בפיתוח סדרות דרמה ותעודה, וכותבת על אזורי המפגש בין הטכנולוגי והאנושי. זהו ספרה הראשון.
כתיבה טובה, סיפור ענייני לצערי אני פחות אוהבת את סגנון הכתיבת יומן ומעדיפה משהו סיפורי יותר עם זאת, הסיפור גרם לי להרגיש רגשות שהרגשתי מאוד בעבר לגבי מערכות יחסים שהיו לי ואיך ייחסתי את עצמי אליהן, מעורבב באלמנטים להטבים. אני חושבת שהרבה אנשים יוכלו להפיק ממנו הזדהות מסויימת. אולי לא בפרקטיקה מעשית, אבל בהחלט בפאן מחשבתי והרגשתי, כאשר הרגש והזכרון מבן אדם מסויים מתעלה על המצאותו האמיתית במציאות
הספר הזה היה פשוט מדהים בעייני, היה בו את כל מה שאני אוהבת שיש בספרים ולדעתי לא היה בו דבר אחד מיותר. חברה שלי השאילה לי את הספר הזה, אחרי שהיא פחות התחברה לקונספט שלו, אז נכנסתי עם ציפיות נמוכות והופתעתי כל כך לטובה. לא יכולתי להניח אותו. כל זמן שלא קראתי אותו, חשבתי על לקרוא אותו.
הספר הזה הזכיר לי בפורמט שלו את הספר "האדם מחפש משמעות"(מעין יומן שבו נעשית פסיכואנליזה עצמית), אבל בצורה מודרנית, קווירית ומהפנטת. ליאת לוקחת אותנו יד ביד במחשבות הטורדניות שלה, מסתכלת אליהן בעיניים ופשוט אי אפשר להסיט את המבט. הוא היה ספר נגיש עם כתיבה בגובה העיניים שמתעסקת בדברים מאוד עמוקים. אהבתי את זה שהספר מתעסק בהתאהבות ורומן, אבל הוא ממש לא ספר רומנטי. הוא בוחן את התופעה של להתאהב ברעיון של בן אדם, ושזה בעצם הרבה יותר עלינו מאשר על מושא האהבה, למרות שבפועל המחשבות סובבות סביבו. בספר היו אלמנטים מאוד מעניינים בנוגע למגדר ומיניות, והביא איזושהי השתקפות לתרבות הלהט"בית בתל אביב בשנות ה2000. לקח לי מעט זמן לקרוא אותו ועדיין אני מרגישה שעברתי איתו איזשהו מסע. דניאל חברה שלי לא תקבל אותו חזרה :) אמליץ אותו לאמא שלי הפסיכולוגית