הנובלה עשתה לי חשק לקרוא את כל הסדרה מההתחלה היה מעניין לראות את נקודת המבט של בן ולהבין את הרגשות שלו לטליה שהוא התכחש אליהם בהתחלה ואחרי שהיא נעלמת ובורחת לברצלונה, הם מתחזקים והוא דואג לה ומבין שהיא יותר חשובה לו ממה שחשב. התגובות שלו, הכאב שלהם… אוף זה שבר לי את הלב. הרגיש לי קצת חזרתי ומשום מה הייתי בטוחה שקורים בו עוד דברים מעבר למה שידוע לנו מאירועי הספר השני, אבל זה היה כמו לקרוא אותו שוב. חוץ מזה בסך הכל נובלה חמודה.
אז הספר בכל זאת קיבל 2 נקודות בגלל הכתיבה המדהימה של אילת שזה אי אפשר לקחת ממנה. לדעתי הספר הזה מיותר והיה אפשר להכניס את נקודת המבט של בן בספר "זהב ודיו" וגם בספרים הבאים וחבל לי שזה לא בא לידי ביטוי ונקודת המבט שלו הייתה רק בספר קצר שאת רובו כבר קראנו ב"זהב ודיו". הרגיש לי שפשוט קראתי את הספר פעמיים רק מנקודת מבטו ואותי אישית זה שיעממם לקרוא שוב בטווח כל כך קצר.
כמו גריי של א ל גיימס, גם כאן ניתנת לקורא הזדמנות לקרוא את הצד הגברי. בגריי זה היה חביב וגם כאן זה חביב תוך 3 שעות מסיימים ספר שהרי רוב האירועים שקרו כבר ידועים לקורא וגם התוצאה כבר ידועה. רק חבל שהמילה זין על הטיותיה השונות חוזרת בלי ום פרופורציה בתחילת הספר. בהמשך זה מסתדר ומתמתן.