הרפתקאות דודה ריקה בשוודיה המשוונית

by Yannets Levi, ינץ לוי (Author's Hebrew Name), אבי בלייר (Illustrator)

אֵיזֶה כֵּיף לְצַפְרִיר! לֹא רַק שֶׁהוּא נֶהֱנֶה לְהַקְשִׁיב לַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁל דּוֹד אַרְיֵה, יֵשׁ לוֹ גַּם דּוֹדָה הַרְפַּתְקָנִית לֹא פָּחוֹת, שֶׁבְּדִיּוּק חָזְרָה מִשְּׁוֶדְיָה הַמַּשְׁוָנִית. קוֹרְאִים לָהּ דּוֹדָה רִיקָה, וְיֵשׁ לָהּ אֹמֶץ לֵב וְרֶגֶל מֵעֵץ, וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלָּהּ מַסְעִירוֹת בְּיוֹתֵר!

אֵיךְ הִיא נִכְנְסָה בְּטָעוּת לְאֹזֶן שֶׁל עֲנָק? אֵיפֹה נִסּוּ לְבַשֵּׁל אוֹתָהּ בִּקְדֵרָה? ומָה הִיא מָצְאָה בַּתַּחֲנָה שֶׁאַחֲרֵי הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה בְּרַכֶּבֶת הֶעָתִיד? הִצְטָרְפוּ לְדוֹדָה רִיקָה בְּמַסְּעוֹתֶיהָ הַמֻּפְלָאִים וּתְגַלּוּ אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת.

הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹדָה רִיקָה בִּשְׁוֶדְיָה הַמַּשְׁוָנִית הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרַת הַהֶמְשֵׁךְ לְהַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה, מֵאֵת מְחַבֵּר רַבֵּי־המֶּכֶר הָאָהוּב וַעֲטוּר הַפְּרָסִים יָנֵץ לֵוִי. הַסֵּפֶר מְלֻוֶּה בְּאִיּוּרָיו הַמַּבְרִיקִים וְהַמְּשַׁעַשְׁעִים שֶׁל אָבִי בְּלָיֶיר.

יָנֵץ לֵוִי הוּא סוֹפֵר, תַּסְרִיטַאי וְאָמַּן בָּמָה, מְחַבֵּר הַסְּדָרוֹת הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה, כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן וְקוֹבִּי לֵץ, וְהַסְּפָרִים הַמּוֹרָה דְּרוֹרָה לֹא מִפְלֶצֶת, הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרֹשֶׁת לִרְגָשׁוֹת וְסִפּוּרֵי אִישׁ הַיַּעַר.

אָבִי בְּלָיֶיר הוּא מְאַיֵּר, יוֹצֵר קוֹמִיקְס וּבַמַּאי אָנִימַצְיָה מָעֳרָךְ. זֶהוּ שִׁתּוּף הַפְּעֻלָּה הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ עִם יָנֵץ, לְאַחַר שֶׁאִיֵּר אֶת סִדְרַת כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן וְאֶת הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרֹשֶׁת לִרְגָשׁוֹת.

112 pages, Paperback

Published May 5, 2026

About the author

Yannets Levi (Hebrew: ינץ לוי) is an Israeli writer, screenwriter, stage artist, and editor.

Reviews

[Ranash_books · Rating 3 out of 5]

אני מרגישה שנעשה פה ניסיון לשחזר את הקסם של דוד אריה וזה פשוט לא עבד.
אין סיבה לחזור לתבנית ישנה כשחדשה ושונה עובדת

מצד שני כן נהניתי וזה כתוב נחמד עלילה משוגעת כרגיל וציורים נהדרים

[רעות וייס · Rating 5 out of 5]

בואו נתחיל בזה: ינץ לוי הוא גאון. אין מילה אחרת לתאר את הכישרון והיכולות שלו. גם הציורים של יניב שמעוני ואבי בלייר הם שלמות ומוסיפים כל כך הרבה להנאה מהספרים. הספר הזה הוא מאד בסגנון 'דוד אריה'. יש קטעי קישור שכאלה, שבהם צפריר – המספר – רב עם אחיו הגדול או אחותו הקטנה, או מתרגז על משהו שקרה לו. בד"כ בשלב הזה היה מגיע יום רביעי והדוד אריה היה מתייצב כדי לספר את סיפוריו ולקשר אותם איכשהו לסיפור המסגרת. אז הפעם מי שמגיעה זו הדודה ריקה, והיא לא מגיעה בקביעות, אלא כמו מרי פופינס – מדי פעם, כשמתאים לה. יש לה דפיקה סודית על הדלת, ואין לה מלפפון חמוץ אלא דווקא – רגל מעץ, שקוראים לה בוּלֶץ.
גם דודה ריקה, כמו דוד אריה, לוקחת את החוויות והתסכולים של צפריר ומספרת סיפור מטורלל ומבדח, שאיכשהו נותן להם לגיטימציה, או מציע זווית ראייה אחרת על ההתרחשות. וזה מקסים ומבריק ומעורר פתח לשיח עם הילדים; או סתם קריצה פנימית שכזו, לעצמנו – מבוגרים שפעם היו ילדים.
אהבתי מאד את השמות המצחיקים (בולץ כמובן, סמנכ"ל פברוק נתונים, גברת אגואלה שתוק, אנה הקליקי ועוד ועוד). אהבתי את הסיפור המרגש על הגשמת משאלות והמחיר שלהן. התמוגגתי מהסיפור האחרון "דודה ריקה לא רוצה להיות סרטון" שהוא בעצם הגרסה של ינץ לוי לשחרזדה – ואולי גם הצצה לסיפורים הבאים שיגיעו בספרים הבאים של דודה ריקה. נהניתי מאד מהציורים המעולים – בסיפור האחרון הם גם ממש הוסיפו למתח.
בקיצור: רוצו לקרוא, עם הילדים או בלי. מחכה לספר הבא.