אנחנו חיים בגוף הזה ומשתמשים בו. הוא מאכלס אותנו ומשתמש בנו. שכר הדירה עולה עם השנים. אנחנו נדרשים להאכיל, לנקות, לרוקן. יש לנו בליטות ואנחנו חייבים להכניס אותן למקומות. יש לנו חורים והם חייבים להתמלא. הגוף מייצר בשבילנו חלומות, וגם בהם איננו משוחררים ממנו, איננו מצליחים לדמיין את עצמנו בלעדיו.
קובץ הסיפורים הפרובוקטיבי של דור בביוף משחק לפי כללים משלו. גיבוריו הם גברים שחווים את העולם בראש ובראשונה דרך פריזמה מינית, המשקפת את הרגש בדרכים לא צפויות. בעולם של רק דבר אחד בראש סקס הוא לא הכול, אבל הוא כן נוכח בכול: יחסי כוחות שמתהפכים, זיכרונות טעונים מהעבר, אובדן ומציאה מחדש של העצמי.
בכתיבה ישירה ואמיצה מושמע קולו של דור שמתבגר בעידן של גלובליזציה, מסכים והתרת רסן.