What do you think?
Rate this book
לא מפסיקים אהבה באמצע
אייל הוא רב מסור וכריזמטי בישיבת הסדר, מוקף בהערצת תלמידיו, שותפיו ורבותיו. בביתו פנימה מכרסמות את לבו של אייל אשמה איומה על שהיה אחראי ללידת בתו הפגועה, אבל גם בושה עצומה על סוד שכוסס בו מימים ימימה – סוד שבשלו הוא חש שאיננו ראוי לתוארו, לכבוד המתלווה אליו ולשליחותו התורנית. זהו חטא נסתר המלווה אותו מנעוריו, חרם מופר, התמכרות אסורה, דחף שאין לשלוט בו: התאווה להציץ בחייהם של אחרים.
יצרו של אייל גדול ממנו. הוא אינו יכול לעמוד בפני פיתוי של מעטפה, מחברת או יומן אישי. הוא מוכרח לפתוח, לקרוא ולזכור. מעל לכול, הוא מנצל את שעות הרצון והכושר של התפילה כדי להציץ בפתקים שהוטמנו בכותל. אייל נאבק ללא הרף בעצמו ובנטל העצום של הידע שבא אליו בעבירה, וכדי לכפר על חטאו הוא מנסה להפוך את היוצרות ולהשתמש במה שהוא מגלה כדי לתקן ולסייע. ביקור של חמלה אצל פסנתרנית קשישה וערירית, שכומסת גם היא סוד גדול משלה ומקבלת כל אדם כפי שהוא, פותח בפניו שער ומסייע לו למצוא תשובה.
לא מפסיקים אהבה באמצע הוא ספר הספוג אהבת אדם וחוכמת חיים עמוקה. הרומן הראשון של ליאור אנגלמן רצוף יופי של ממש וביקורת של אמת. בחסד וברחמים הוא מזמין את הקורא להציץ אל נבכי נשמתו של אייל ולגלות שם את עצמו.
נועה מנהיים
"את קריאת הספר הזה אי אפשר להפסיק באמצע... מעבר לזה שהוא עשוי מלאכת מחשבת, מפתיע ומרגש מאוד, הוא נגע אצלי בנקודה פנימית עמוקה ופתח דלתות בנפש ובלב." אהוד בנאי
"ביד רגישה, חומלת ונבונה משרטט ליאור אנגלמן את עולמו הקרוע של גבר דתי צעיר, מחנך ואיש משפחה, המיטלטל בין ערכים אמוניים ומוסריים נשגבים ובין חולשותיו המכשילות ומחטיאות אותו פעם אחר פעם. הרומן פותח צוהר מרתק לחיי היומיום של רב צעיר בוגר הציונות הדתית ומצליח לגעת בבשרם האמיתי של החיים, בזוגיות, בהורות, בדימוי העצמי, בספר חף מקלישאות וסטריאוטיפים."
מירה מגן
יצרו של אייל גדול ממנו. הוא אינו יכול לעמוד בפני פיתוי של מעטפה, מחברת או יומן אישי. הוא מוכרח לפתוח, לקרוא ולזכור. מעל לכול, הוא מנצל את שעות הרצון והכושר של התפילה כדי להציץ בפתקים שהוטמנו בכותל. אייל נאבק ללא הרף בעצמו ובנטל העצום של הידע שבא אליו בעבירה, וכדי לכפר על חטאו הוא מנסה להפוך את היוצרות ולהשתמש במה שהוא מגלה כדי לתקן ולסייע. ביקור של חמלה אצל פסנתרנית קשישה וערירית, שכומסת גם היא סוד גדול משלה ומקבלת כל אדם כפי שהוא, פותח בפניו שער ומסייע לו למצוא תשובה.
לא מפסיקים אהבה באמצע הוא ספר הספוג אהבת אדם וחוכמת חיים עמוקה. הרומן הראשון של ליאור אנגלמן רצוף יופי של ממש וביקורת של אמת. בחסד וברחמים הוא מזמין את הקורא להציץ אל נבכי נשמתו של אייל ולגלות שם את עצמו.
נועה מנהיים
"את קריאת הספר הזה אי אפשר להפסיק באמצע... מעבר לזה שהוא עשוי מלאכת מחשבת, מפתיע ומרגש מאוד, הוא נגע אצלי בנקודה פנימית עמוקה ופתח דלתות בנפש ובלב." אהוד בנאי
"ביד רגישה, חומלת ונבונה משרטט ליאור אנגלמן את עולמו הקרוע של גבר דתי צעיר, מחנך ואיש משפחה, המיטלטל בין ערכים אמוניים ומוסריים נשגבים ובין חולשותיו המכשילות ומחטיאות אותו פעם אחר פעם. הרומן פותח צוהר מרתק לחיי היומיום של רב צעיר בוגר הציונות הדתית ומצליח לגעת בבשרם האמיתי של החיים, בזוגיות, בהורות, בדימוי העצמי, בספר חף מקלישאות וסטריאוטיפים."
מירה מגן
352 pages, Unknown Binding
First published January 1, 2014
2 people are currently reading
19 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 12 of 12 reviews
August 21, 2025
נהניתי מהקריאה. קצב אמנם קצת איטי, אבל מציף שאלות קיומיות מאוד למי שמכיר ומגיע מהעולם המדובר. חושב שרלוונטי גם למי שלא.
May 2, 2024
הספר הזה היה אצלנו בבית. אני בטוחה בכך. לא כספר מושאל, כדרכנו בקודש, אלא כספר קנוי, כדרכנו בסופרים בני ובנות המגזר. היה, ולא טרחתי לקרוא אותו. סתם. לא נראתה לי העטיפה, לא נראה לי השם, ותמיד היו ספרים הרבה יותר אטרקטיביים בסביבה. מעבר לכך, ידעתי שליאור אנגלמן, המחבר, הוא רב, ואני לא מאוד אוהבת דרשות והטפות דוסיות. אחר כך הוא נעלם, אני מניחה שבדרך כל הספרים שלנו בבית - אל שואלים שלא טורחים להחזיר, ואנחנו לא טורחים לדרוש חזרה, וככה זה נשאר. בחג הזה, בעקבות תאונה מצערת הגעתי אל אחותי. כלומר השהות אצל אחותי היא מה שהמתיק את הגלולה, ולא התאונה בעצמה. בכל מקרה הייתי קצת כאובה מדיי עבור הספרים שהבאתי איתי, ובין הספרים של אחותי הרוב לא נראה לי ראוי לקריאה. וכך הגעתי ל"לא מפסיקים אהבה באמצע".
עכשיו מגיע החלק שבו אני אמורה לכתוב איך הקריאה נגדה את הציפיות. אלא שלא היא. ציפיתי לספר חינוכי ודידקטי הכתוב מאת רב ועמוס ציטטות ודברי תורה, וזה מה שקיבלתי. כתוב לא רע, אני חייבת להודות, אבל עדיין כרוך במסגרת הציפיות שנתלתה בו. זה לא מחוייב המציאות, אגב. לא כל מי שהוא דתי ורב מחוייב לכתוב בדרך הזו. ראו את חיים סבתו ואמונה אלון. אבל יש מי שכן, ואצל ליאור אנגלמן זה ככה. הלשון הספרותית היא עיטור ודרך להגשת המסר החינוכי, ולא ערך בפני עצמו.
סיפור המסגרת כתוב על הכריכה האחורית של הספר, ולטעמי מסגיר יותר מדי פרטי עלילה. הגיבור נע בין שתי דמויות. בין אייל תמיר שמכיר את עצמו ומודע לחסרונותיו ופגמיו, ובין הרב אייל תמיר המבריק והמצליח שהוא בטוח שכולם רואים מבחוץ. הוא בן שלושים וחמש, נשוי, אב לילדה בעלת לקויות, מלמד כרב בישיבת הסדר. נושא עימו סיפורים פגועים מהעבר, התמכרות, ותחושות אשמה גדולות מאוד. בהתאם הוא מקבל את מלוא עומק הסיבוך של "תסמונת המתחזה", זה הבטוח שאינו ראוי לכל הכבוד והאימון שאחרים נותנים בו, והוא נקלע למשבר. השבר הזה הוא עניינו של הספר, ובהתאם הרוב עוסק בחיבוטים ובחיבוטי החיבוטים של אייל, ובפגישותיו עם זקנה תמהונית שעסוקה בחיבוטים משל עצמה. בתור ספר מוסר העוסק בענייני התשובה, הוא ספר לא רע. למעשה הוא טוב מאוד. הוא מעלה שאלות מעניינות על מקומו של החטא, על שאלת ההסתרה מול ההתמודדות, על נקודת הווידוי, רמת החשיפה, מה נקרא לחזור בתשובה אמיתית, ומעל לכל בשאלה העיקרית - האם באמת אפשר לתקן. בתור ספר קריאה ריבוי חיבוטי הנפש בא על חשבון קידום העלילה, ואני תמיד אומרת שבספרים העלילה היא העיקר.
כאמור, אנגלמן לא כתב רע. להיפך, הוא כותב טוב, רהוט, מלא משחקי מילים קטנטנים ומדגים שליטה טובה בכתוב. אמנם כבר אחרים העלו בביקורת לספר הזה את העניין הקטן של ההבדל בין אייל בסגול לאייל בפתח, שהן שתי חיות שונות והמחבר מבלבל ביניהן, אבל זה בקטנה. התיאורים קיימים, הם יפים, ובדרך כלל נאמנים גם בפרטי הפרטים, ומתאימים לדמויות. בשכיבת-חג דואבת על הספה, ממתינה למארחים שיחזרו מתפילת החג ההרבה יותר מדי ארוכה של שמחת תורה, זה התאים מאוד. הפרק הפותח, בנפרד, יכול לעמוד בפני עצמו ולהיות סיפור קצר נהדר.
והיה דבר אחד, דבר אחד נוסף הכוונה, שהפריע לי במשך כל זמן הקריאה. הסופר מתאר את אייל כבן הצעיר במשפחה, זה שמגיע אחרי שש אחיות. אבל מעבר לפרט הזה, ולאיזכורים פה ושם מימי ילדותו, נראה שהאחיות הבוגרות של אייל לא נוכחות בחייו בכלל. חשבתי על חג הסוכות האחרון. כל מה שעשינו היה קשור לאחים שלי, או לאחים שלו, או לאחים של שנינו. זה נכון שאני באה ממשפחה משפחתית ועתירת אחים במיוחד, אבל אני לא חושבת שאני חריגה בעניין הזה. ממה שראיתי בסביבתי, הדתית והחילונית כאחד, יש לאנשים קשר עם אחיהם ואחיותיהם גם כשהם בוגרים. ואם מסיבה זו או אחרת הקשר הזה ניתק, אז הניתוק הוא אישו, עניין חריג שמתייחסים אליו. במשפחת תמיר התפוגגו שש אחיות. הם עוברים חודשים שלמים, כולל חנוכה, כולל פורים, כולל בדיקות רפואיות מדאיגות של האם, בלי איזכורים של האחיות ומשפחותיהן. בעיני הנקודה הזאת גרעה הרבה מאוד מאמינות הסיפור. ולא היה מסובך להכניס אותן פנימה. לדעתי לפחות. מדובר על הורים שמגדלים במשך שש שנים ילדה בעלת לקויות, שנותרת ילדה יחידה. אפשר לכתוב הרבה על הנושא הזה, וליאור אנגלמן אכן עושה זאת. אפשר היה, לעומת זאת, להדגים, ולתת לקורא להסיק בעצמו. להפגיש את רעות עם בן דוד בן הגיל שלה, לעמת את נועה עם (עוד) הריון של גיסה שלה, להראות את הקושי של אייל ובקיצור מה שאמרתי קודם - להוסיף במינון עלילתי על חשבון חלק מחיבוטי הנפש של הגיבור המיוסר.
ובסיכום - שלושה כוכבים. אם דירוג אחרי פגיעה בראש שווה משהו.
עכשיו מגיע החלק שבו אני אמורה לכתוב איך הקריאה נגדה את הציפיות. אלא שלא היא. ציפיתי לספר חינוכי ודידקטי הכתוב מאת רב ועמוס ציטטות ודברי תורה, וזה מה שקיבלתי. כתוב לא רע, אני חייבת להודות, אבל עדיין כרוך במסגרת הציפיות שנתלתה בו. זה לא מחוייב המציאות, אגב. לא כל מי שהוא דתי ורב מחוייב לכתוב בדרך הזו. ראו את חיים סבתו ואמונה אלון. אבל יש מי שכן, ואצל ליאור אנגלמן זה ככה. הלשון הספרותית היא עיטור ודרך להגשת המסר החינוכי, ולא ערך בפני עצמו.
סיפור המסגרת כתוב על הכריכה האחורית של הספר, ולטעמי מסגיר יותר מדי פרטי עלילה. הגיבור נע בין שתי דמויות. בין אייל תמיר שמכיר את עצמו ומודע לחסרונותיו ופגמיו, ובין הרב אייל תמיר המבריק והמצליח שהוא בטוח שכולם רואים מבחוץ. הוא בן שלושים וחמש, נשוי, אב לילדה בעלת לקויות, מלמד כרב בישיבת הסדר. נושא עימו סיפורים פגועים מהעבר, התמכרות, ותחושות אשמה גדולות מאוד. בהתאם הוא מקבל את מלוא עומק הסיבוך של "תסמונת המתחזה", זה הבטוח שאינו ראוי לכל הכבוד והאימון שאחרים נותנים בו, והוא נקלע למשבר. השבר הזה הוא עניינו של הספר, ובהתאם הרוב עוסק בחיבוטים ובחיבוטי החיבוטים של אייל, ובפגישותיו עם זקנה תמהונית שעסוקה בחיבוטים משל עצמה. בתור ספר מוסר העוסק בענייני התשובה, הוא ספר לא רע. למעשה הוא טוב מאוד. הוא מעלה שאלות מעניינות על מקומו של החטא, על שאלת ההסתרה מול ההתמודדות, על נקודת הווידוי, רמת החשיפה, מה נקרא לחזור בתשובה אמיתית, ומעל לכל בשאלה העיקרית - האם באמת אפשר לתקן. בתור ספר קריאה ריבוי חיבוטי הנפש בא על חשבון קידום העלילה, ואני תמיד אומרת שבספרים העלילה היא העיקר.
כאמור, אנגלמן לא כתב רע. להיפך, הוא כותב טוב, רהוט, מלא משחקי מילים קטנטנים ומדגים שליטה טובה בכתוב. אמנם כבר אחרים העלו בביקורת לספר הזה את העניין הקטן של ההבדל בין אייל בסגול לאייל בפתח, שהן שתי חיות שונות והמחבר מבלבל ביניהן, אבל זה בקטנה. התיאורים קיימים, הם יפים, ובדרך כלל נאמנים גם בפרטי הפרטים, ומתאימים לדמויות. בשכיבת-חג דואבת על הספה, ממתינה למארחים שיחזרו מתפילת החג ההרבה יותר מדי ארוכה של שמחת תורה, זה התאים מאוד. הפרק הפותח, בנפרד, יכול לעמוד בפני עצמו ולהיות סיפור קצר נהדר.
והיה דבר אחד, דבר אחד נוסף הכוונה, שהפריע לי במשך כל זמן הקריאה. הסופר מתאר את אייל כבן הצעיר במשפחה, זה שמגיע אחרי שש אחיות. אבל מעבר לפרט הזה, ולאיזכורים פה ושם מימי ילדותו, נראה שהאחיות הבוגרות של אייל לא נוכחות בחייו בכלל. חשבתי על חג הסוכות האחרון. כל מה שעשינו היה קשור לאחים שלי, או לאחים שלו, או לאחים של שנינו. זה נכון שאני באה ממשפחה משפחתית ועתירת אחים במיוחד, אבל אני לא חושבת שאני חריגה בעניין הזה. ממה שראיתי בסביבתי, הדתית והחילונית כאחד, יש לאנשים קשר עם אחיהם ואחיותיהם גם כשהם בוגרים. ואם מסיבה זו או אחרת הקשר הזה ניתק, אז הניתוק הוא אישו, עניין חריג שמתייחסים אליו. במשפחת תמיר התפוגגו שש אחיות. הם עוברים חודשים שלמים, כולל חנוכה, כולל פורים, כולל בדיקות רפואיות מדאיגות של האם, בלי איזכורים של האחיות ומשפחותיהן. בעיני הנקודה הזאת גרעה הרבה מאוד מאמינות הסיפור. ולא היה מסובך להכניס אותן פנימה. לדעתי לפחות. מדובר על הורים שמגדלים במשך שש שנים ילדה בעלת לקויות, שנותרת ילדה יחידה. אפשר לכתוב הרבה על הנושא הזה, וליאור אנגלמן אכן עושה זאת. אפשר היה, לעומת זאת, להדגים, ולתת לקורא להסיק בעצמו. להפגיש את רעות עם בן דוד בן הגיל שלה, לעמת את נועה עם (עוד) הריון של גיסה שלה, להראות את הקושי של אייל ובקיצור מה שאמרתי קודם - להוסיף במינון עלילתי על חשבון חלק מחיבוטי הנפש של הגיבור המיוסר.
ובסיכום - שלושה כוכבים. אם דירוג אחרי פגיעה בראש שווה משהו.
October 26, 2019
היה קשה להפיל את החומות. לפעמים אבני החומה נפלו על רגל כאובה, לפעמים על אוזן ערלה. העיקר שהתחילו ליפול
An interesting story about a man plagued with an addiction to peeking and prying into other's secrets (and other's sins). Of a man filled with guilt, unable to stop, and having the appearance of a man without sin, a Ravi (I will dispute that that is a sign of virtue and will even argue to the contrary. But that is the books premise and the delusion of many, so.. so be it)
It's a story of redemption. Possibly a mild spoiler is that it is also dealing with the negative emotions of raising a child with autism (I am guessing from the indicators in the book, it is autism, it wasn't explicitly stated).
The protagonist's quality: "saint appearance masking a dark tourmenting sin" is mirrored in other characters of the book. Each character with its own dark secret.
I liked the story and the story teling.
I'm left with a question of whether reading this story in some sense makes the reader guilty of listening to other peoples sins, of peaking and prying. Maybe it is ok since the author is giving an implicit permission to hear them. Or maybe, each reader should consider if there is a sin he/she is guilty of. A sin from which they are running away by prying and reading this book.
I've listened to the audio in Hebrew.
An interesting story about a man plagued with an addiction to peeking and prying into other's secrets (and other's sins). Of a man filled with guilt, unable to stop, and having the appearance of a man without sin, a Ravi (I will dispute that that is a sign of virtue and will even argue to the contrary. But that is the books premise and the delusion of many, so.. so be it)
It's a story of redemption. Possibly a mild spoiler is that it is also dealing with the negative emotions of raising a child with autism (I am guessing from the indicators in the book, it is autism, it wasn't explicitly stated).
The protagonist's quality: "saint appearance masking a dark tourmenting sin" is mirrored in other characters of the book. Each character with its own dark secret.
I liked the story and the story teling.
I'm left with a question of whether reading this story in some sense makes the reader guilty of listening to other peoples sins, of peaking and prying. Maybe it is ok since the author is giving an implicit permission to hear them. Or maybe, each reader should consider if there is a sin he/she is guilty of. A sin from which they are running away by prying and reading this book.
I've listened to the audio in Hebrew.
January 31, 2024
ספר נחמד. קצת נישתי אבל עדיין עובד
February 8, 2024
נחמד, לא מספיק
October 3, 2025
4.2 Read by Author. A Classic story of Man getting lost: By his morals, his family, his purpose and his belief. beautifully told
October 23, 2025
מאוד נהניתי. כתוב מהמם והיה כיף להיכנס לנבחי נפשו של הגיבור
April 19, 2015
ספר עם פוטנציאל גדול שבא לידי ביטוי בפרקים הראשונים. אבל הפוטנציאל אובד עד מהרה.
בחלק הראשון מסופר על ילדותו של אייל. ילדות ארץ ישראלית מוכרת כל כך . המכולת השכונתית, הקשיים הכלכליים, מלחמת יום כיפור. סיפור כל כך אנושי על מכלוף מהמכולת שמסייע בסתר למשפחות במצוקה כלכלית, על היצר שלא ניתן לכבוש אותו ועל חטאו של אייל.
ואז משהו רע מאוד קורה לספר.
אייל כבר מבוגר, הוא רב בישיבה ותלמידיו מעריצים אותו. הוא נשוי ולבת שלו יש קשיים, היא נולדה פגה. אייל אכול רגשות אשם על הפגמים של בתו.
בלי שום הסבר ובלי שום רקע מסתבר לקורא שאייל לא רק רב הוא גם מציצן. הוא אוהב להציץ לחיים של אחרים ולתקן אותם. והסוד הזה מלווה אותו.
אפשר לשאול מה כבר רע במציצנות שנועדה לסייע ולעזור? אז זהו שאין שום רע אבל גם אין שום הסבר אמיתי בפרקים שקראתי. מה רע? והגיבור הולך ומסתבך בעצמו ובמציצנותו בלי פשר ובלי סיפור שיהפוך את כל זה למעניין.
אייל מבקר את רחל, זקנה ערירית שחיה בבית אבות. לא ברור מדוע דווקא הגיע אליה ומה הסוד שחשף במציצנותו. הקשר בין אייל ורחל מתחזק ולא ברור על שום מה והסופר לא מספק הסברים בפרקים הראשונים כך שזה תמוהה שבכלל היא נותנת לו להיכנס לביתה.
דבר שני מטריד בספר, לא ברור מדוע דווקא אייל רואה עצמו אשם בפגמים של בתו ולא ברור מה היא אותה האשמה כבדה שרודפת אותו והופכת אותו לבלתי ראוי. לא ברור איך כל האשמה הזו אם בכלל תבוא לכדי תיקון.
נטשתי בלי מיצמוץ.
בחלק הראשון מסופר על ילדותו של אייל. ילדות ארץ ישראלית מוכרת כל כך . המכולת השכונתית, הקשיים הכלכליים, מלחמת יום כיפור. סיפור כל כך אנושי על מכלוף מהמכולת שמסייע בסתר למשפחות במצוקה כלכלית, על היצר שלא ניתן לכבוש אותו ועל חטאו של אייל.
ואז משהו רע מאוד קורה לספר.
אייל כבר מבוגר, הוא רב בישיבה ותלמידיו מעריצים אותו. הוא נשוי ולבת שלו יש קשיים, היא נולדה פגה. אייל אכול רגשות אשם על הפגמים של בתו.
בלי שום הסבר ובלי שום רקע מסתבר לקורא שאייל לא רק רב הוא גם מציצן. הוא אוהב להציץ לחיים של אחרים ולתקן אותם. והסוד הזה מלווה אותו.
אפשר לשאול מה כבר רע במציצנות שנועדה לסייע ולעזור? אז זהו שאין שום רע אבל גם אין שום הסבר אמיתי בפרקים שקראתי. מה רע? והגיבור הולך ומסתבך בעצמו ובמציצנותו בלי פשר ובלי סיפור שיהפוך את כל זה למעניין.
אייל מבקר את רחל, זקנה ערירית שחיה בבית אבות. לא ברור מדוע דווקא הגיע אליה ומה הסוד שחשף במציצנותו. הקשר בין אייל ורחל מתחזק ולא ברור על שום מה והסופר לא מספק הסברים בפרקים הראשונים כך שזה תמוהה שבכלל היא נותנת לו להיכנס לביתה.
דבר שני מטריד בספר, לא ברור מדוע דווקא אייל רואה עצמו אשם בפגמים של בתו ולא ברור מה היא אותה האשמה כבדה שרודפת אותו והופכת אותו לבלתי ראוי. לא ברור איך כל האשמה הזו אם בכלל תבוא לכדי תיקון.
נטשתי בלי מיצמוץ.
June 5, 2015
This is a review of the Hebrew version even though I am writing in English. I don't see how this book could ever be translated, it is so Hebrew, How can the wordplays be understood? Also the interwoven stories, past and present, are very Israeli. The backdrop of all the stories is families and war, and specifically how the Yom Kippur war warped the minds and souls of a whole generation of Israeli men and women. In English the title is "Between the Cracks" which has no connection to the title which literally translated is "Don't stop a love in the middle" - these are two very different concepts. This book captivated me until the very end. Perhaps with better editing it could have gotten to the end a bit less convolutedly. Good read.
August 25, 2016
לא מפסיקים אהבה באמצע / הרב ליאור אנגלמן
מסופר על רב של ישיבה שנערץ על תלמידיו ועמיתיו אך נושא איתו יצר וסוד מיימי ילדותו שלא מצליח להשיל אותם ממצפונו ולבסוף ההשפעה על הסובבים אותו.
העלילה לא משהו שיעיף אותכם מהכיסא אך בהחלט יגרום לכם לקחת פסק זמן ולשבת עם עצמיכם בנוגע למסר שהסופר רצה להעביר.
הרב אנגלמן כותב בצורה מאד רהוטה והצליח לפתח את אולם לא כולם אבל בעיקר את הדמות המרכזית בצורה שהקורא ממש מרגיש סימפטיה לגביו ברוב חלקי הספר למרות הקטעים שלצערי דיי נמרחים באמצע.
הספר בסופו של יום נותן לקורא נורה אדומה כמה זה חשוב לפעמים לפתוח סודות בפני האנשים הכי קרובים אלינו ולא להשאיר את העבר המכביד שאנחנו נוטים לשאת אותו לתקופה ארוכה ואז פשוט נהיה יותר קשה לשפוך הכל החוצה מרוב כ"כ הרבה זמן שעבר/עובר.
3.5/5
מסופר על רב של ישיבה שנערץ על תלמידיו ועמיתיו אך נושא איתו יצר וסוד מיימי ילדותו שלא מצליח להשיל אותם ממצפונו ולבסוף ההשפעה על הסובבים אותו.
העלילה לא משהו שיעיף אותכם מהכיסא אך בהחלט יגרום לכם לקחת פסק זמן ולשבת עם עצמיכם בנוגע למסר שהסופר רצה להעביר.
הרב אנגלמן כותב בצורה מאד רהוטה והצליח לפתח את אולם לא כולם אבל בעיקר את הדמות המרכזית בצורה שהקורא ממש מרגיש סימפטיה לגביו ברוב חלקי הספר למרות הקטעים שלצערי דיי נמרחים באמצע.
הספר בסופו של יום נותן לקורא נורה אדומה כמה זה חשוב לפעמים לפתוח סודות בפני האנשים הכי קרובים אלינו ולא להשאיר את העבר המכביד שאנחנו נוטים לשאת אותו לתקופה ארוכה ואז פשוט נהיה יותר קשה לשפוך הכל החוצה מרוב כ"כ הרבה זמן שעבר/עובר.
3.5/5
April 6, 2025
ספר מעניין וכתוב טוב, סודות כל הזמן צצים ועולים. דרמה נוגעת ללב עם עומק רגשי.
החיסרון היחיד הוא שיש הרבה יותר מדי דיבורים. הגיבור ורבלי מאוד, ומדבר יותר מאשר עושה. זה עוזר להתחבר אליו, אבל עוד קצת סאבטקסט היה עושה לספר פלאים.
החיסרון היחיד הוא שיש הרבה יותר מדי דיבורים. הגיבור ורבלי מאוד, ומדבר יותר מאשר עושה. זה עוזר להתחבר אליו, אבל עוד קצת סאבטקסט היה עושה לספר פלאים.
December 31, 2019
ספר מלא באהבה, חמלה, סודות וכתיבה מינורית ומשובחת. מומלץ ביותר.
Displaying 1 - 12 of 12 reviews