תמרה מאוד אוהבת לשקר, ובצדק. לשקר זה כיף. רוב הפעמים, לשקר זאת גם הבחירה המוסרית. אנשים ישרים הם בעצם סוג של חלאות; הם משתמשים ב'אמת' כאיזה שריון מוסרי, ומרשים לעצמם להגיד לך את דעתם לגבי הבגד, הריח או בן הזוג המכוער שלך, למרות שלאף אחד לא אכפת.
אבל תמרה משקרת, ולכן בן זוגה לא יודע שהיא שונאת אותו בדם, האקס לא יודע שהיא קוראת בשמו מתוך שינה, ואימא שלה לא יודעת שתמרה קצת שמחה שהיא מתה.
אבל כשהיא מגלה שהיא עומדת לאבד את בית ילדותה, תמרה מוצאת את עצמה מספרת שקר שעלול להרוס לה את החיים. בעיקר אם היא תגלה שהשקר הזה, הפעם, עלול להיות האמת.
בדומה לגיבורתו חובבת המסכות, תמרה משקרת של נטע רוט הוא רומן ביכורים מתעתע ומפתיע, שמשתמש בהומור פרוע ולשון משולחת רסן כדי לצלול אל מעמקי הנפש האנושית. זהו רומן על נשיוּת המתעצבת כנגד טראומה, שקרים וסודות - סיפור שמתקלף מולנו שכבה אחר שכבה בעודו מבקש לשאול אותנו מה אנחנו רוצים לספר על החיים שלנו.
נטע רוט היא שחקנית, תסריטאית ומחזאית עטורת פרסים. זהו ספרה הראשון.
הספר עוסק בבחורה צעירה בשם תמרה, שאוהבת לשקר ורואה בשקרים אמצעי לגיטימי ומהנה להתנהלות יומיומית. למשל, בן זוגה כלל לא יודע שהיא בעצם שונאת אותו ומתגעגעת לאקס שלה. נקודת המפנה בעלילה מגיעה כאשר תמרה משקרת במטרה להציל את בית ילדותה, אך המצב מסתבך והשקר מאיים להתגלות ולהפוך לאמת שעלולה לרסק את חייה. סיפור מתעתע, שנון ומפתיע, הכתוב בהומור פרוע ובלשון משוחררת, ובוחן תמות של נשיות, סודות, טראומה והאופן שבו אנו מעצבים את המציאות שלנו מולם. תמרה מעצבת את המציאות כמו שהיא רוצה, דרך השקרים היא בונה לעצמה עולם בו גם אם הדברים לא קורים כמו שרוצה, יש להם סיבה. ההדחקה שהדמות של תמרה עוברת לטראומה המינית שעברה מתגלה דרך השקר. במפגש עם קלדרון, בן זוגה של אמה, היא מבינה שהפגיעה קרתה, הוא לא מתכחש לכך ומזהיר אותה בצורה עקיפה שלא תתלונן. בעקבות המפגש היא נזכרת במעומעם במה שקרה, אבל גם בסיום אין לה זיכרון ברור לאירוע. הוא מתאר בפניה מה קרה, והיא נחרדת מכך שהשליטה אצלו. הוא מנסה להכתיב את הנרטיב, אבל בסיום היא מצליחה להחזיר לעצמה את השליטה, והבושה עוברת צד. הזיכרון של הפגיעה הוא לא העניין, אלא איך לשקר יש רגליים ויכול לפתוח צוהר לדברים אחרים. השקר גורם לה להצליח להקליט אותו מתוודה, אך לא ברור אם תמשיך בתלונה עליו. התהליך הכואב של תלונה במשטרה ומשפט מול קלדרון, גורם לה לאי שקט. היא מקבלת את הבית, אך מאבדת בדרך את בן זוגה שמגלה שבגדה בו. הים, שמסמל את אמה, סוגר בצורה יפה את הסיפור. החוסר שלה באמה דווקא ברגע שהכי הייתה צריכה אותה, הגעגוע והאבל שוטפים אותה כמו מים, וריח הים עוטף אותה כמו החיבוק שהייתה רוצה לקבל ממנה.
This entire review has been hidden because of spoilers.
אין לי מיליםםםם ספר מטורף עם כל כך הרבה טוויסטים, בשלב מסוים כבר התחלתי לפקפק לא רק בסיפור אלא גם בעצמי, איכשהו מצליח להיות מצחיק ונוגע ללב ומכעיס ועצוב בו זמנית. פיזית לא הצלחתי להניח מהידיים אני מרגישה שעברתי חיים שלמים עם הספר הזה
התחלתי אותו היום וסיימתי אותו היום, אמנם 200 עמוד זה לא הרבה לספר אבל אני לא מרבה לקרוא יותר מ40 עמודים ביום, ונראה לי שזה כבר אומר המון על כמה שהספר הזה טוב. פסיכדלי. תיאטרלי. פמיניסטי. מתריס. ויותר מכל, עוצר נשימה.
I really struggled with this one and ultimately decided not to finish it. The writing felt very messy and disorganized, which made it incredibly difficult to follow or understand what was going on. It just wasn't for me.