הגולים

by Dvora Baron, דבורה בארון (Author's Hebrew Name)

דבורה בארון, סופרת-מופת עברית, מספרת סיפור אוטוביוגרפי-למחצה מחיי גולי ארץ-ישראל במצריים בזמן מלחמת העולם הראשונה ומחי תל-אביב הקטנה. ספר זה בא למלא את משאלתה של המספרת לראות את שני סיפוריה "לעת עתה" ו"מאמש" מופיעים כחטיבה סיפורית אחת. רוח של חסד נסוכה על פרוזה מובחרת זו, המצטיינת בנקיונה, בציוריותה הדקה, ובנעימתה המיוחדת.

180 pages, Paperback

Published January 1, 1970

About the author

Devora Baron (Hebrew: דבורה בארון, also spelled Dvorah Baron and Deborah Baron) (December 4, 1887 - August 20, 1956) was a pioneering Jewish writer, noted for writing in Modern Hebrew and for making a career as a Hebrew author. She has been labeled as the "first Modern Hebrew woman writer". She wrote about 80 short stories, plus a novella titled Exiles. Additionally, she translated stories into Modern Hebrew.
She was born in Uzda, about 50 kilometers SSW of Minsk. Her father was a rabbi and took the unusual step of allowing her to attend the same Hebrew classes as boys, though she had to sit in the screened women’s area of the synagogue. She also went on to complete high school, unusual for a girl. She received a teaching credential in 1907. Baron published her first stories in 1902, at the age of 14, in the Hebrew-language newspaper Ha-Melits, which was edited at that time by Leon Rabinowitz. She was engaged to the author Moshe Ben-Eliezer, but he later broke it off.
Emigration and life in Palestine
In 1910, after her father’s death and later the destruction of her village in a pogrom, she immigrated to Palestine, settling in Neve-Tsedek, a settlement outside of Jaffa that, since 1909, was part of the new city of Tel Aviv. In Palestine she became the literary editor of the Zionist-Socialist magazine Ha-Po’el ha-Za’ir (The Young Worker). She soon married the editor, the Zionist activist Yosef Aharonovitz (1877–1937). Along with other Jews in Palestine, they were deported to Egypt by the Ottoman government, but returned after the establishment of the British Mandate after the First World War. In 1922, Baron and her husband both resigned from the magazine. At this point, she went into seclusion, staying at her home until she died.

Reviews

[Nati Korn · Rating 4 out of 5]

לא קראתי הרבה ספרים השנה. גם כי בחרתי כמה ספרים ארוכים יחסית. גם כי הייתי עסוק. גם כי כתבתי קצת בעצמי. גם כי לא הצלחתי להתרכז. גם הייתה נסיעה ארוכה. בקיצור עמדתי לסיים ספר היסטוריה ארוך ובכלל לא רע שקריאתו הייתה רצופה עיכובים ואז פרצה מלחמה. במשך חודש הייתי דבוק לחדשות ולטוויטר. לא הצלחתי לקרוא ואפילו לא ניסיתי להיאבק בכך. פשוט השלמתי עם המצב. משעבר חודש החלטתי לנסות לשוב לקריאה. את ספר ההיסטוריה עב הכרס הכנסתי להולד. במקומו בחרתי ספר קצר בעברית שמצאתי פעם ברחוב. (קיים גם בתור טקט דיגיטלי בפרוייקט בן-יהודה)

סיפורים מינוריים על קבוצה של עולים (מאוקראינה כנראה) מראשית ימיהן של נווה צדק ותל-אביב (מכונה בספר "השכונה החדשה"). תחילתו של הסיפור בגירוש מתל-אביב במהלך מלחמת העולם הראשונה. העולים עוברים לאלכסנדריה ועם כיבוש הארץ על-ידי הבריטים שבים לתל-אביב. קצת דרמה, קצת נוסטלגיה, קצת אלגוריה, קצת חלוציות. כתיבה נטורליסטית. אבל כתיבה יפיפייה – עברית של פעם שיש בה גם פשטות, גם בוסריות וגם עושר לשוני. שפה שמאפשרת ביטוי מדויק של דברים, במיוחד בידיה האמונות של דבורה בארון. ובעיקר תמציתיות ופשטות הבעה שכל כותב יכול להתקנא בהן. הספר מקבל 4 כוכבים. אבל בהחלט מצאתי בספר סוג של שלווה, של השלמה ושל יופי שאפשרו לי להתנתק קצת מהמסכים בימים הקשים ואת זה לא ניתן להביע בכוכבים אלא רק בחיבה שבלב.