נפלא פה

by Natan Odenheimer, נתן אודנהיימר

"עזוב," הוא קטע אותי, "בנאדם לא כותב חמישים עמודים בכתב יד ושולח בדואר ממי-יודע-איפה רק כדי לשפוך את הלב. שחרר אותי מהזיוני מוח הפסיכולוגיים האלו, לאנשים יש רצונות אמיתיים. אף אחד לא כותב סתם." הוא צדק.
שנים ספורות אחרי שיצא ל״טיול של אחרי הצבא״ ונעלם בלי להשאיר עקבות, שולח צעיר ששמו אדם מכתב ארוך לחברו הטוב מימי התיכון, שבו הוא מגולל את קורותיו בזמן שירותו הצבאי כמפקד ביחידת צלפים, ובשנים הבאות, שבהן נדד ברחבי העולם.
אבל למה דווקא עכשיו החליט אדם להשמיע קול? ככל שחברו אפרים מוסיף וקורא את המכתב, הנדמה לו ככתב חידה, הוא מבין שאדם מבקש ממנו לעשות משהו. אבל מה? אפרים מחליט לצאת למסע שבסופו, הוא מקווה, ימצא את חבר הנפש שאבד לו.
נפלא פה הוא רומן עז מבע ורגש, המכוון זרקור מסנוור על צעירים וצעירות שהקשרים ביניהם עמוקים וסבוכים, שאהבתם זה לזה וחטאי העבר שלהם אינם נותנים להם מנוח. כתיבתו של נתן אודנהיימר, שזהו ספרו הראשון, מלאת עוצמה, ממש כמו יצר ההרס ויצר החיים של גיבוריו.

277 pages, Paperback

First published February 1, 2016

Reviews

[AdiTurbo · Rating 4 out of 5]

שני חיילים קרביים לשעבר נלכדים במסלולים נפגשים והרסניים המבטאים את ההשפעות של השירות הצבאי והדברים שנאלצים לעשות במסגרתו על נפשם הרכה של האנשים הצעירים הנוטלים בו חלק. אחד החיילים, קצין וצלף לשעבר בשם אדם, בוחר לנתק את כל קשריו המשפחתיים והחבריים ולהיעלם איפשהו במזרח. מספר שנים מאוחר יותר, הוא מופיע פתאם ללוויה של חבר אחר שנהרג בתאונה, ומפקיד בידיו של אפרים, חברו לשעבר, מכתב ארוך, בו הוא מפרט את קורותיו אחרי היעלמותו.
אפרים בוחר לראות במכתב כצופן שמוטל עליו לפענחו כדי "להציל" את חברו. אך כאשר הוא יוצא למסע החיפוש אחרי אדם, אין הוא יודע לאן יוביל אותו וכיצד יסתיים.
כפי שרבי עקיבא וחבריו נכנסו לפרדס אך יצאו ממנו בשן ועין, גם כאן, אדם וחבריו נכנסים אל השירות הצבאי אך אינם יוצאים ממנו כשם שבאו, אלא פגומים והרוסים, נפשם מעונה ואינה מוצאת מנוח.
סיפורם של מספר קטן של אנשים שהוא גם סיפורה של חברה שלמה לכודה ופגועה, שאת השלכותיו אנו רואים וחווים בארצנו מדי יום.
עוכר שלווה, חזק וכואב.

[Genia · Rating 2 out of 5]

לא הבנתי את הפואנטה של הספר.
הספר נפתח במכתבו הארוך של אדם, אנו מקבלים את כולו ורואים הצצה לעולמו. חלק שאכן היה מרתק.
חלקו השני של הספר מתעסק באפריים, הבחור אליו המכתב נשלח. כיצד הוא מגיב למכתב הזה ומה הוא עושה בעקבותיו. הסיפור קיבל תחושה של סיפור מתח, תעלומה. אך לקראת הסוף הוא פשוט מאבד פואנטה לחלוטין.