חתיכות העץ הקטנות של אלוהים: שלוש יצירות מופת מסנגל

by Mariama Bâ, Ousmane Sembène, Hamidiu Kane

שלוש יצירות המופת הסנגליות שקובצו לספר זה פותחות בפנינו חלון לנופי אפריקה שלאחר עידן הקולוניאליזם, ומוליכות אותנו למסע תרבותי מרתק המשלב בין תרבויות מקומיות ומורשת קולוניאלית.
זוהי הזדמנות נדירה מאוד להכיר ספרות משובחת שנכתבה על ידי טובי הסופרים מסנגל. שלושת הסיפורים מספקים מבט אנושי מגוון ומכמיר לב על דילמות אוניברסליות שעוסקות בזהות מגדרית, פוליטית, מעמדית ותרבותית.
"מכתב ארוך כל כך" מאת מריאמה בָּה הוא רומן על שתי חברות. כשמת בעלה של רמטולאי, היא ממהרת לכתוב לחברתה עיישטו שעזבה את סנגל, ובמכתבה הארוך מגוללת את סיפור נטישתו של בעלהּ לטובת אישה צעירה.
חתיכות העץ הקטנות של אלוהים
שתפו אותישליחת קישור לספר בדואר אלקטרוני לחברים באמצעות תוכנת הדואר שלך, ללא טופס
"חתיכות העץ הקטנות של אלוהים" מאת אוסמן סמבן מספר על שביתת פועלי הרכבת הצרפתית והרעב שפורץ בכפר סנגלי קטן בעקבות השביתה. כל הדמויות חוזרות מן המאבק הזה שונות מכפי שהן נכנסו אליו. בסיפור נפרשת גלריה צבעונית של נשים וגברים, מהעיר ומהכפר, המשקפת את פניה המורכבות של סנגל.
הרפתקה בערפל" מאת שייח חמידו קן הוא רומן העוסק במתח בין מסורת לבין צורך בהשכלה מערבית. לאחר התלבטות קשה, מעביר אחד המנהיגים המקומיים את בנו ללימודים בבית ספר צרפתי. הבן עושה חיל ויוצא ללמוד בפריז, ושם מתעמת עם פילוסופיות מערביות, מתיידד עם נשים, ובסופו של דבר שב למולדתו ונקרע בין שני העולמות.
"החיפוש אחרי 'אותנטיות' עובר כחוט השני בכל אחד מן הרומנים באסופה הזאת, שמחבריהם נאבקים לשדר קול אפריקני דווקא בז'אנר ספרותי ובשפה הנטועים עמוק בתוך התרבות הקלוניאלית." כך כותבת באחרית הדבר ד"ר לין שלר, מנהלת מרכז אפריקה על-שם תמר גולן, שגם בחרה את היצירות המופיעות בספר.
למה נכתבו הרומנים בצרפתית, ולא בשפה המקומית? איך מכניסים לז'אנר אירופי כמו "רומן" סממנים ספרותיים מקומיים? תשובותיה של ד"ר שלר לשאלות אלה ואחרות מרחיבות את הבנתנו והנאתנו מהיצירות.

575 pages, Paperback

Published January 1, 2012

About the author

Mariama Bâ (1929 – 1981) was a Senegalese author and feminist, who wrote in French. Born in Dakar, she was raised a Muslim, but at an early age came to criticise what she perceived as inequalities between the sexes resulting from [African] traditions. Raised by her traditional grandparents, she had to struggle even to gain an education, because they did not believe that girls should be taught. Bâ later married a Senegalese member of Parliament, Obèye Diop, but divorced him and was left to care for their nine children.
Her frustration with the fate of African women—as well as her ultimate acceptance of it—is expressed in her first novel, So Long a Letter. In it she depicts the sorrow and resignation of a woman who must share the mourning for her late husband with his second, younger wife. Abiola Irele called it "the most deeply felt presentation of the female condition in African fiction". This short book was awarded the first Noma Prize for Publishing in Africa in 1980.[1]
Bâ died a year later after a protracted illness, before her second novel, Scarlet Song, which describes the hardships a woman faces when her husband abandons her for a younger woman he knew at youth, was published.

FRom Wikipedia