בעשור החמישי לחייו, לאחר גירושים מכוערים מאם בנו היחיד, שב אורי, פסיכולוג קליני בשירות הציבורי, להתגורר אצל אביו האלמן שעמו הוא מנהל מערכת יחסים מורכבת.
אחד ממטופליו של אורי הוא דדי, אלוף משנה במילואים ואיש עסקים כושל, שהירצחו של בנו האהוב מוביל לשורת התרחשויות אשר מרסקות את משפחתו.
המפגש בין שני הגברים בחדר הפסיכולוג מציף סוד קודר שקושר אותם זה לזה בדרכים שלא העלו על דעתם; סוד שמערער את הווייתם ומעלה שורת שאלות שהופכות מטרידות יותר ויותר עם כל עמוד שחולף.
"אגרוף" הוא רומן מפוכח וחכם, המציע תצפית מהפנטת על חיי הרגש האינטימיים ביותר של שני גברים ישראלים במחצית השנייה של חייהם, על שלל התובנות הכואבות וההשלמות הסבוכות הנלוות לכך. בווירטואוזיות נטולת סנטימנטליות, ועם זאת מלאת חמלה, משרטט המחבר דיוקן רב-רבדים של הונאה משפחתית על מכלול מרכיביה: שתיקה, אשמה, ספק, החמצה ועיוורון.
"אגרוף" הוא ספרו השני של שי אספריל, יליד 1978. ספרו הראשון, "עוד מעט החורף מתחיל", זכה בשנת 2013 בפרס רמת גן לספרות ביכורים. בנימוקי השופטים לפרס הוא תואר ככותב בעל "כישרון יוצא מהכלל אשר אינו נראה תדיר במקומותינו".
ספר שמתחיל טוב ומציג כתיבה טובה, אך בסופו של דבר מאכזב. הדמויות עגולות ומעניינות, אך אספריל מכניס אותן לעלילה מעט מופרכת שמזכירה סיפורי טלנובלות, ואינה מביאה אותן לאילו תובנות או התפתחות מיוחדות או מקוריות המספקות את הקתרזיס לקורא, וכך הוא נשאר וחצי תאוותו בידו. דמויות טובות ראויות לעלילה שתציג צדדים מרתקים באופיין, תחשוף מסתורי נפש ותעלה אצלן למודעות הבנות וגילויים עצמיים. כאן זה לא קורה, והן נותרות מבוזבזות. יתכן כי בשל העובדה שזהו רומן ראשון, פגמים אלו בכתיבתו של אספריל יעובדו ולא יופיעו ברומנים הבאים שלו, ולכן אולי כדאי לתת לו עוד צ'אנס.