What do you think?
Rate this book
החמישית של צונג לוי
כשכל זה מתחיל, אתה — בנם של עובדת זרה מסין ואב בית"ר ירושלמי — משקה את חלקת האלוהים הקטנה שלך מקצה אל קצה.יש לך בית קפה קטן ומבטיח ואתה יודע בדיוק מה תלבש מחר. כשכל זה מתחיל, יערה מוסקוביץ' — אחותך החורגת (היא הרבה יותר מאחותך החורגת) — ממשיכה להתבודד באוניברסיטת באר שבע כדי למצוא פתרון לבעיית העולם. אתם מדברים בכל שישי, בחצות. בשבועות הקרובים, הרבה לפני שהקיץ של 2017 יסתיים, אתה תגלה שהמדינה נוטרת לך טינה, תיתקל בגורילות ארץ־ישראליות, תפגוש אדם הטוען שאינך קיים, תטעם את הקפה הטוב ביותר שהוכן אי־פעם, ותטפס גבוה־גבוה על הפירמידה שירשת מאמך. החמישית של צ'ונג לוי הוא הרומן השני של יואב אבני, מחבר ספר הפולחן שלושה דברים לאי בודד (כן, יש כאן עניין לא פתור עם מספרים). זהו מסע פרוע ומתגעגע אל נבכי העתיד הקרוב, המלווה לכל אורכו באהבת אמת, בהומור משונן ובכושר המצאה מלבב. "שלושה דברים לאי בודד הוא מסוג היצירות המקוריות, המטורפות והמצחיקות שמשקפות את האבסורד שבחיינו. ספר סוחף, משעשע ואמיתי מאוד שאסור להחמיץ." אמנון ז'קונט, ידיעות אחרונות"הרומן הראשון של יואב אבני בולט בכנפיו הססגוניות בנוף הכה־מתאמץ־להיות־רציני של הספרות הישראלית... מסב עונג אמיתי." הגר ינאי, גלובס"ברומן הביכורים שלו יוצר אבני עולם ייחודי, שפה משלו ועולם דימויים שנון ובהחלט מצחיק. לרשימת שלושת הדברים שהספר ממליץ לקחת לאי בודד, אפשר להוסיף את הרומן של אבני עצמו." ירון אביטוב, כל הזמן
431 pages, Unknown Binding
Published January 1, 2009
7 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 4 of 4 reviews
May 22, 2016
יש ספויילרים בסקירה, אבל הספר הזה כל כך לא ברור ועמוס בכל כך הרבה פרטים מיותרים ועלילות משנה, שהספויילרים ממש מינורים. תאמינו לי.
יש כאלה שכתבו ברשת שזה ספר מדע בדיוני נפלא ועשיר. לטעמי זה לא מדע בדיוני, זה קישקוש מקושקש שלא מצליח להתרומם וממחציתו שוקע ביגון שאולה.
ההתחלה עוד סבירה, צ'ונג לוי בנם של עובדת זרה מסין ואב ירושלמי מתייתם מהוריו. לא ברור כיצד, ולא ברור אם אביו אכן נהרג או סתם נעדר מחייו אבל אחרי שעבר בין בתי דודיו, הוא נשלח לאימוץ אצל משפחת מוסקוביץ.
האב, בטחוניסט שהשתתף במספר מבצעים וגם אם לא ברור בהתחלה, הוא רואה גדולות ונצורות לצ'ונג. אבל צ'ונג מאכזב ואחרי אפיזודה לא ברורה, שבה צ'ונג מטיח בקב"ן הצהלי צלליות (כן אל תרימו גבה, פרקים רבים עוסקים בצלליות הארורות האלה שלא הבנתי את מקומן בעלילה ) הקב"ן קורס נפשית, וצ'ונג בורח לאמסטרדם. צ'ונג חוזר רק לאחר ליווי אישי של האב התומך שמבטיח לו שהכל נשכח ומקים בית קפה בתל אביב.
אנחנו בעתיד של מדינת ישראל 2017. העתיד לא נראה כל כך ורוד או שונה ממה שאנחנו מכירים. גדודי ההאקרים של עז אדין אל קסאם משתלטים על חומר מסווג, ראש הממשלה מתפטר, עתיד רווי סלולריים ושיחות וידאו צ'ט, דירוג אתרים, מלחמות וקרבות וגם קפסולטור אחד שעד עכשיו לא ברור לי מה הוא עושה ולמה הוא נועד. אבל הוא שם במרכז הסיפור כפיל לבן שאין לו הופכין ואין לו מזיזין.
צ'ונג נקרא למילואים ביחידת ויצמניסטים מובחרת. נדרשים למשימה 3 והוא נבחר יחד עם בחור בשם עשאל, שלא החליט עדין אם הוא דתי או לא, מאמין בפלוטו הכלב ולפעמים באלוהים ועם גדי, סולפסיסט שחושב שהוא לפחות אלוהים.
שלושתם אמורים לבצע משימה סודית עם הקפסולטור הלא ברור ולקבור אותו באדמת ירושלים. לשם כך הם עוברים אימונים מפרכים והקורא בעיקר עובר סדנאות ויפסנה, i am, ותחרות מוחות לא ברורה בין גדי לצ'ונג שאמורה להכריע בשאלה האלמותית והבראשיתית מי משתין רחוק יותר?
בין לבין צ'ונג מאוהב באחותו יערה מוסקוביץ, העוסקת בדוקטורט על אושר, אותה הוא לא ראה חצי שנה. יערה סובלת מדיסקלקוליה והיא לוקחת כדורים שיעזרו לה להתמצא בעולם שכולו טבוע מספרים.
ולמה הוא לא ראה אותה חצי שנה אתם שואלים? זה כי יערה נסעה לה לברזיל להזדווג עם איזה בן לשבט אינדיאנים שלא משתמש במתמטיקה ובכך להשביח את העולם ביצור שיסבול מדיסקלקוליה טהורה! יערה מצאה את הסוד לאושר והוא טמון בויתור על מספרים ועל מתמטיקה.
ואז, לאחר שבועיים של אימונים, צ'ונג וחבריו נקראים לדגל בלילה בלי כוכב של ליקוי חמה או ליקוי ירח או השד יודע איזה ליקוי. הם רצים עם הקפסולטור מרחובות בעליה לירושלים. בדרך בורמה קוראת קטסטופה שלא הצלחתי להבין וספק אם מישהו חוץ מהסופר יצליח באמת להבין מה קרה שם ולא הצלליות של צ'ונג ולא שום פילוסופיה של צינג יעזרו לכם להבין. גדולי המוחות של צה"ל ושל המדע עדין מנסים לפענח את הפרשייה.
ממש תורת הסוד החדשה של צ'ינג צ'אנג צ'ונג...
זהו. ואז יערה יולדת בת.
והספר נגמר.
יש לציין את היכולות הכתיבתיות האדירות של אבני. יש לו הברקות לשוניות מהממות רק חבל שהן טובעות בערמת השחת של הקשקשת מסביב.
יש כאלה שכתבו ברשת שזה ספר מדע בדיוני נפלא ועשיר. לטעמי זה לא מדע בדיוני, זה קישקוש מקושקש שלא מצליח להתרומם וממחציתו שוקע ביגון שאולה.
ההתחלה עוד סבירה, צ'ונג לוי בנם של עובדת זרה מסין ואב ירושלמי מתייתם מהוריו. לא ברור כיצד, ולא ברור אם אביו אכן נהרג או סתם נעדר מחייו אבל אחרי שעבר בין בתי דודיו, הוא נשלח לאימוץ אצל משפחת מוסקוביץ.
האב, בטחוניסט שהשתתף במספר מבצעים וגם אם לא ברור בהתחלה, הוא רואה גדולות ונצורות לצ'ונג. אבל צ'ונג מאכזב ואחרי אפיזודה לא ברורה, שבה צ'ונג מטיח בקב"ן הצהלי צלליות (כן אל תרימו גבה, פרקים רבים עוסקים בצלליות הארורות האלה שלא הבנתי את מקומן בעלילה ) הקב"ן קורס נפשית, וצ'ונג בורח לאמסטרדם. צ'ונג חוזר רק לאחר ליווי אישי של האב התומך שמבטיח לו שהכל נשכח ומקים בית קפה בתל אביב.
אנחנו בעתיד של מדינת ישראל 2017. העתיד לא נראה כל כך ורוד או שונה ממה שאנחנו מכירים. גדודי ההאקרים של עז אדין אל קסאם משתלטים על חומר מסווג, ראש הממשלה מתפטר, עתיד רווי סלולריים ושיחות וידאו צ'ט, דירוג אתרים, מלחמות וקרבות וגם קפסולטור אחד שעד עכשיו לא ברור לי מה הוא עושה ולמה הוא נועד. אבל הוא שם במרכז הסיפור כפיל לבן שאין לו הופכין ואין לו מזיזין.
צ'ונג נקרא למילואים ביחידת ויצמניסטים מובחרת. נדרשים למשימה 3 והוא נבחר יחד עם בחור בשם עשאל, שלא החליט עדין אם הוא דתי או לא, מאמין בפלוטו הכלב ולפעמים באלוהים ועם גדי, סולפסיסט שחושב שהוא לפחות אלוהים.
שלושתם אמורים לבצע משימה סודית עם הקפסולטור הלא ברור ולקבור אותו באדמת ירושלים. לשם כך הם עוברים אימונים מפרכים והקורא בעיקר עובר סדנאות ויפסנה, i am, ותחרות מוחות לא ברורה בין גדי לצ'ונג שאמורה להכריע בשאלה האלמותית והבראשיתית מי משתין רחוק יותר?
בין לבין צ'ונג מאוהב באחותו יערה מוסקוביץ, העוסקת בדוקטורט על אושר, אותה הוא לא ראה חצי שנה. יערה סובלת מדיסקלקוליה והיא לוקחת כדורים שיעזרו לה להתמצא בעולם שכולו טבוע מספרים.
ולמה הוא לא ראה אותה חצי שנה אתם שואלים? זה כי יערה נסעה לה לברזיל להזדווג עם איזה בן לשבט אינדיאנים שלא משתמש במתמטיקה ובכך להשביח את העולם ביצור שיסבול מדיסקלקוליה טהורה! יערה מצאה את הסוד לאושר והוא טמון בויתור על מספרים ועל מתמטיקה.
ואז, לאחר שבועיים של אימונים, צ'ונג וחבריו נקראים לדגל בלילה בלי כוכב של ליקוי חמה או ליקוי ירח או השד יודע איזה ליקוי. הם רצים עם הקפסולטור מרחובות בעליה לירושלים. בדרך בורמה קוראת קטסטופה שלא הצלחתי להבין וספק אם מישהו חוץ מהסופר יצליח באמת להבין מה קרה שם ולא הצלליות של צ'ונג ולא שום פילוסופיה של צינג יעזרו לכם להבין. גדולי המוחות של צה"ל ושל המדע עדין מנסים לפענח את הפרשייה.
ממש תורת הסוד החדשה של צ'ינג צ'אנג צ'ונג...
זהו. ואז יערה יולדת בת.
והספר נגמר.
יש לציין את היכולות הכתיבתיות האדירות של אבני. יש לו הברקות לשוניות מהממות רק חבל שהן טובעות בערמת השחת של הקשקשת מסביב.
June 19, 2022
I don't read too many Hebrew fiction books. The main reason is that I find it creates stilted storytelling when the Hebrew language collides with future concepts. This is one of the reasons I found it hard to properly enjoy this book. Many times I felt like the author thought something in English and simply transliterated it into Hebrew.
Other reasons for not really enjoying the book for me were:
1. The main character is a simp. He is obsessed with his step-sister so badly that it gets soooo annoying to read. I mean, there's a crush or love interest and then there's an obsession. Chong (the main character) passes the line towards obsession around page 50 and doesn't stop there.
2. I need stories to be driven by the characters and not the other way around. Chong is a rather passive character and everything happens around him but rarely because of him
3. Too many metaphors. Each sentence and description is likened to a semi-humoristic parallel experience (people lining up like shopping carts at a supermarket, and such). Despite the interesting and amusing metaphors that Yoav Avni writes in, it gets tiring pretty fast. Sometimes it's enough to be descriptive. No need to force a metaphor in every other sentence.
Other reasons for not really enjoying the book for me were:
1. The main character is a simp. He is obsessed with his step-sister so badly that it gets soooo annoying to read. I mean, there's a crush or love interest and then there's an obsession. Chong (the main character) passes the line towards obsession around page 50 and doesn't stop there.
2. I need stories to be driven by the characters and not the other way around. Chong is a rather passive character and everything happens around him but rarely because of him
3. Too many metaphors. Each sentence and description is likened to a semi-humoristic parallel experience (people lining up like shopping carts at a supermarket, and such). Despite the interesting and amusing metaphors that Yoav Avni writes in, it gets tiring pretty fast. Sometimes it's enough to be descriptive. No need to force a metaphor in every other sentence.
December 11, 2022
This book was one of the best books selected by Haaretz and i have to say that i completely disagree with this choice.
Though Avni writes in a very compelling manner and the storyline is very well done he has major issues with the 2nd layer- the reasons behind why characters doing what they're doing. The lethal blow was handed by Chong's sister who wants to get the whole world happy by one of the most stupid ideas that i could imagine. At first when i've read it i thought it was Avni's way of making fun of some of the PhD academia but combine that with the solipsistic comrade, the other comrade who is influenced by a kids book that is written for kids no older than 5 and by the annoyingly parve ending of the book it all ads up to a gaping whole in the book.
I'd say that the book is still very fun to read if you can ignore stupid ideas like that, if not it starts to gnaw on you from about the middle of the book and it never stops
Though Avni writes in a very compelling manner and the storyline is very well done he has major issues with the 2nd layer- the reasons behind why characters doing what they're doing. The lethal blow was handed by Chong's sister who wants to get the whole world happy by one of the most stupid ideas that i could imagine. At first when i've read it i thought it was Avni's way of making fun of some of the PhD academia but combine that with the solipsistic comrade, the other comrade who is influenced by a kids book that is written for kids no older than 5 and by the annoyingly parve ending of the book it all ads up to a gaping whole in the book.
I'd say that the book is still very fun to read if you can ignore stupid ideas like that, if not it starts to gnaw on you from about the middle of the book and it never stops
June 17, 2023
כמעט הצלחנו להגיע לשלושה וחצי כוכבים, כי למרות הכתיבה הבינונית, הטירחון של זה-עולם-פנטסטי-זה-לא-פלאפון-זה-מולטיפון והצורך הנואש בעורך אגרסיבי, לפחות העלילה היתה מעניינת - אבל אז הסוף היה פלופ.
Displaying 1 - 4 of 4 reviews