מיומנו של שרלוק הולמס

by Maurice Baring, D.A. Mishani (Translator), מוריס ברינג

בשנים האחרונות העלו חוקרי ספרות אחדים שאלה תיאורטית מרתקת: האם ייתכן ששרלוק הולמס (ובלשים אחרים שבאו אחריו) טועה? ובמלים אחרות: האם ייתכן שאפשר לקרוא את הסיפור הבלשי נגד הטענה של הבלש לסמכות על האמת? הסיפור הקצרצר והמבריק שלהלן מאת הסופר, המשורר והמסאי הבריטי מוריס ברינג (1874-1945), מתוך ספרו הנפלא "יומנים אבודים" (1913), מוכיח שהשאלה הזאת נשאלה עוד בזמן שהולמס ווטסון היו בין החיים. הוא גם מוכיח שפרודיה על ז'אנר או על צורה ספרותית נולדים תמיד בד-בבד עם הצורה עצמה, לא אחריה (כפי ש"דון קיחוטה" הוא הרומן הראשון ובו-בזמן גם פרודיה על הרומן), ובכלל, שפרודיה יכולה להיות יצירה ספרותית משובחת. הסיפור הזה, בעיני, איננו רק פרודיה על הולמס – אלא גם הסיפור שבו דמותו של הבלש האלמותי מעניינת ובוודאי נוגעת ללב אולי יותר מאשר בכל סיפור אחר

This is one of the stories from the book Lost Diaries.

Unknown Binding

Published January 1, 2016

About the author

Maurice Baring OBE (27 April 1874 – 14 December 1945) was an English man of letters, known as a dramatist, poet, novelist, translator and essayist, and also as a travel writer and war correspondent, with particular knowledge of Russia. During World War I, Baring served in the Intelligence Corps and Royal Air Force.

Reviews

[Racheli Zusiman · Rating 4 out of 5]

סיפור קצר ומשעשע מאוד, לחובביו של הולמס :-)