Les Cités obscures - La frontière invisible

by François Schuiten, Benoît Peeters

Au seuil de l’été, le jeune Roland de Cremer vient prendre ses nouvelles fonctions au célèbre Centre de Cartographie, un édifice écrasant construit en lisière d’un désert lugubre. Protégé de « Monsieur Paul », un cartographe de la vieille école qui l’a pris en amitié, et confronté à l’arrivée de nouvelles machines automatiques qui prétendent révolutionner la cartographie traditionnelle, il comprend bientôt qu’il n’est qu’un des rouages d’un conflit larvé opposant les anciens et les modernes. Et peut-être même l’otage d’une manoeuvre politique : alors que le monde des Cités Obscures traverse une crise grave, le chef suprême de la Sodrovno-Voldachie, le maréchal Radisic, cherche à instrumentaliser la cartographie pour légitimer les conquêtes militaires qui lui permettraient de fonder un empire…

Genres: Comics, Graphic Novels, Fantasy

139 pages, Kindle Edition

First published January 1, 2012

About the author

François Schuiten was born in Brussels in 1956, as the son of two architects. He studied at the Saint-Luc Institute where he met Claude Renard. Together, they created the comics 'Aux Médianes de Cymbiola' and 'Le Rail', as well as three volumes of '9ème Rêve'. François also collaborated with his brother Luc on the series 'Terres Creuses' which was published in the legendary Pilote magazine. His final breakthrough into the mainstream of comics came with his transfer to the more adult Métal Hurlant magazine. In 1980, together with Benoît Peeters, he created the series 'Cités Obscures', in which his love of architecture is magnificently visible.

Reviews

[Nati Korn · Rating 4 out of 5]

קיץ 24. מזה כמה חודשים אני קורא בעיקר בקובץ אימתני, של אלף עמודים, סיפורים קצרים "ריאליסטים" וכואבים. גם ככה קצת קשה לי לקרוא בגלל אלף סיבות. לפעמים אני עושה הפסקה וקורא דברים קצרים ופשוטים יותר. מתחשק לי לברוח – אבל אין באמת לאן. נזכרתי בטיול לאיטליה לפני שנה, שהיה בעיקר בשביל הילדים והיה גיהינום של חום לוהט וארץ מתויירת לעייפה בלי טיפה אוטנטיות. בכלל, טיולים תמיד מאכזבים אותי במידה מסוימת. התחשק לי לקרוא משהו בסגנון עירוני-פנטסטי, משהו כמו "הערים הסמויות מהעין" של קאלווינו, או אפילו סיפור ריאליסטי, אבל כזה שיש בו חופשה בעיר זרה – וגם הזמנתי ספר כזה, שכבר מזמן שמתי עליו עין, שהתמהמה בדואר.

בינתיים הייתי צריך להוסיף משהו להזמנה מאמזון בכדי לקבל משלוח חינם. החשק לספרות עירונית פנטסטית לא בא עדין על סיפוקו. ואז נזכרתי בביקורת שקראתי לפני 25 שנה, באתר שכבר אינו קיים, על סדרת ספרי קומיקס בלגית הידוע בשם "הערים המסתוריות". רק חלק מספרי הסדרה תורגמו לאנגלית, ורובם גם אזלו ונמכרים במחירים יקרים להחריד. בחרתי לי שניים מהספרים שעוד במלאי (שניים שכבר כמעט אזלו גם הם). את רוב האחרים, אם יתחשק לי, אצטרך לקרוא בגרמנית או לתרגם עם גוגל מצרפתית.

הסדרה התחילה לצאת לאור בתחילת שנות השמונים. מסתבר שהספר האחרון והחגיגי בסדרה ("שובו של הקפיטן נמו") יצא לאור בדצמבר 23. היא נכתבה על-ידי Benoît Peeters ואוירה על-ידי François Schuiten. שהושפעו מרעיונות פילוסופיים פוסט-מודרניים כמו גם מבורחס ומספריו של ז'ול וורן. (שוייטן גם עיצב פסל של וורן שעתיד להיות מוצב בעיירת מגוריו של הסופר). כמו בכל קומיקס השילוב בין הכתיבה לאיור הוא חלק מהותי במדיום המשמש להעברת הסיפור. בספר הזה – "הגבול הנעלם" – העלילה היא סוריאליסטית ופנטסטית, מעשייה מוזרה, פילוסופית דיסטופית, שבמרכזה מושג הגבול על שלל היבטיו.

מצד אחד נמשכתי לקרוא את הספרים ומצד שני היו לי גם חששות. בשנים האחרונות איני מרבה לקרוא קומיקס. לא ידעתי אם אצליח להיות סבלני מספיק בכדי להתעכב על האיורים ואם היצירה (הקצרה, והמינימליסטית מבחינת הכתיבה) תצליח לשאוב אותי לתוכה. לפחות מן הבחינה הזאת נחה דעתי. הקומיקס הוא פשוט מדיום אחר. ציוריו המרהיבים של שוייטן (אף שכיום הקולנוע כבר מרהיב עד זרא) עדין מרשימים גם בעידן המחשב וה-AI, וכתיבתו של פיטרס מצליחה באמצעות סצנות מתומצתות ומשפטים בודדים להעביר את הסיפור בצורה מצוינת. העלילה קיימת אך אינה העיקר כאן, יש כאן בעיקר שימוש ברעיונות פילוסופיים שונים הנזרקים לתוך הסיפור בצורה תמציתית ומשאירים לקורא מקום לתהייה ומחשבה – כלומר נוצר מסתורין מעורר חשיבה.

הקומיקס הוא בסגנון סטימפאנק סוריאליסטי. הסיפור מתרחש (איך לא) בעולם מקביל לזה שלנו. כל ספר עומד בפני עצמו (אך ישנם קשרים מרומזים בין הספרים) ומרחש בעיר אחרת . דווקא הספר הזה אינו מתרחש בעיר ממש אלא בקומפלקס ענקי ומוזר. העלילה – קרטוגרף מתלמד במדינה טוטליטרית נשלח לעבוד במרכז לקרטוגרפיה הממוקם באמצע שומקום. שם הוא מאמץ כלב שהיה שייך לעובד שנפטר לפני הגעתו ובבית בושת במקום הוא נתקל בנערה שעל גופה כתם מסתורי בצורת מפה ישנה של המדינה. עד שהוא מסתגל לעבודה במקום המוזר והמיושן, מגלה פתאום השלטון המרכזי עניין במרכז הקרטוגרפי ודברים מתחילים להשתנות. עד מהרה נאלצים הקרטוגרף הצעיר, הכלב והנערה לנוס על נפשם.

העלילה מעלה רעיונות רבים – עד כמה מפה מייצגת את המציאות ועד כמה היא פרשנות שלה? האם נכון לראות דברים בראייה כללית שאיכשהו מחמיצה את הפרטים? האם מפות הן פרופגנדה? האם ציור של גבולות מייצג את המציאות או בונה אותה? וגם יש עיסוק בתמות כלליות וידועות – ישן מפני חדש, התנגדות לטוטליטריות ולמיליטריזם, יכולת אנושית מול מחשוב ואוטומציה. ובעיקר עיסוק בשאלת השליטה והבעלות ועד כמה הרצון (הארוטי) לשליטה, עוצמה ובעלות מוביל בעצם להרס הדברים היקרים לנו עליהם אנו רוצים להשתלט.

נהניתי מן הקריאה, למרות שהתברר כי הסיפור קודר ורלוונטי גם לנעשה במדינתנו האמתית בימים אלו ממש. יש ברשותי עוד ספר בסדרה וקיימים עוד שניים שניתן לרכוש. אך כיצד אשיג את האחרים (אולי אמצא עותקים דיגיטליים פיראטים). בקיצור עם האוכל בא התיאבון. בעיה.

[a ☕︎ · Rating 3 out of 5]

the art is extraordinary and dreamlike: silhouettes of women emerge out of the landscape, cartographers hone down an enormous world to a dome, everything is done in shades of terracotta, desert sand, goldenrod. unfortunately the plot isn’t there. a boy from a prestigious family goes to a distant outpost and becomes the pupil of an old man. he falls in love with a prostitute, and then—? nothing, it goes nowhere at all.

[Przemysław Skoczyński · Rating 4 out of 5]

Psssst! Nie znałem tej serii, podobno są lepsze jej odsłony, ale trochę się napaliłem, bo bardzo mnie urzekł oniryczny klimat kreowanego w "Niewidzialnej granicy" świata, działającego trochę na swoich zasadach, ale z wyraźnymi odniesieniami do naszego. Nie chcąc zdradzić za wiele powiem, że fabułę można ładnie przełożyć na znaną nam siłę propagandy i chęć tworzenia historii na nowo tak charakterystyczną dla autorytarnej władzy.

[Hamish · Rating 4 out of 5]

Even by the standards of the series, this one has a pretty odd plot, and I’m not sure it 100% works for me (and we won’t even go into the characteristically odd treatment of women and sex). But goddamn, visually this might be the best volume in the series.

[Oscar · Rating 3 out of 5]

"La frontera invisible" es otra destacada entrega de la serie Las Ciudades Oscuras de Benoit Peeters y François Schuiten, que explora temas de cartografía, política y manipulación de la realidad. La historia sigue a Roland de Cremer, un joven cartógrafo asignado al Centro de Cartografía, donde trabaja bajo la tutela de Paul Ciceri. La trama se complica con la llegada de la tecnología y la intervención del mariscal Radisic, quien busca utilizar la cartografía con fines propagandísticos y expansionistas.
El álbum se destaca por su reflexión sobre la manipulación del espacio geográfico y la realidad para fines políticos y militares, ampliando la escala de las reflexiones previas de la serie sobre las formas urbanas. Visualmente, Schuiten demuestra su maestría no solo en los diseños arquitectónicos, sino también en la representación de paisajes naturales, empleando una paleta de colores cálidos que contrasta con entregas anteriores. Aunque el guión de Peeters muestra signos de cierto agotamiento, con una trama que a veces parece funcionar a tirones, "La frontera invisible" sigue siendo una adición valiosa a la serie, ofreciendo una crítica aguda al estamento militar y a las políticas colonialistas.

[Marc Bosch · Rating 5 out of 5]

En mi opinión, La frontera invisible tiene las ilustraciones y la paleta de colores más espectaculares; y a la vez la historia más desasosegante de todo el ciclo de las ciudades oscuras. Todos los personajes que aparecen en esta historia están irremediablemente extraviados, lo que no deja de ser una fina ironía tratándose de un volumen dedicado al centro de cartografía de la ciudad de Sodrovno-Voldaquia.
Roland, el brillante cartógrafo protagonista es incapaz de conectar con la vida y las emociones porque solo ve puntos, líneas y rastros de fronteras. Deambula por la historia sin tomar decisiones y dejándose llevar sin poder reconocer el suelo por donde pisa. Incluso cuando abraza a Shkodra y podría llegar a conectar con su ánima, sólo es capaz de apreciar las marcas que tiene en la piel. El resto de personajes demuestran también estar completamente aislados o desconectados del mundo y de la vida, cada uno a su manera. Unos por vivir encerrados en sí mismos, otros por dejarse impresionar por la ilusión del progreso, algunos porque se conforman con representaciones más o menos cercanas a la realidad y otros porqué hacen un uso desmesurado del poder que solamente alimenta a su ego. También el único personaje femenino que se desarrolla a lo largo de la narración tiene dificultades para hacerse cargo de su propia vida y sigue al protagonista mucho más allá de lo que puede consdierarse como razonable.
En definitiva, La frontera invisible es una hermosa (y dolorosa) fábula donde Schuiten y Peters desarrollan las implicaciones que tiene para los seres humanos habitar el mundo físicamente sin que sus almas estén necesariamente conectadas a la vida. Puestos a pedirles a los autores clemencia por algún personaje, hubiera estado bien que dieran a Shkodra las dos últimas viñetas con las que termina el segundo volumen.
En relación a las ilustrciones que separan cada uno de los capítulos de la historia, puedo decir sin dudarlo ni un minuto que están entre las más bellas láminas que uno puede encontrase en un cómic/novela gráfica.

[Drew Canole · Rating 4 out of 5]

Another entry in the Obscure Cities world. The focus here is on cartography instead of architecture.

Cremer starts a new job at the isolated Center of Cartography where they're doing some pretty ground-breaking work. Essentially they're creating a miniature replica of the entire kingdom based on drawings and maps. Then another young hot-shot comes in with a way to automatically capture the kingdom with a flying machine (so all the old maps are tossed in the trash). But it's not clear if the new machine has a glitch or if the old methods were just inaccurate as nothing seems to match up anymore.

Meanwhile Cremer starts seeing a prostitute of sorts Shkodra who has a birthmark/tattoo that looks like the original outline of the kingdom. For some reason the authorities are interested in this and Cremer believes Shkodra's live at risk so they flee the Center together.

For my money, it has the weakest story of the series. It doesn't seem like they knew where they were going with the mysteries. It just sort of ends. I love the idea of playing around with maps and how they can represent reality in different ways - how a government could use a map to distort/alter how people perceive the world. But I just don't think Peeters does a strong job of portraying this.

The art however makes up for all the shortcomings of the story. Some of the finest work I've seen from François Schuiten - and that's saying something. Plus some wonderful color work on top of it. I especially loved the chapter breaks which feature full-page illustrations of surreal scenes.

The reproduction of this volume is stunning. As a fan of the series, I couldn't ask for much more.

[Titus · Rating 4 out of 5]

This is a strange instalment in the Obscure Cities series, as it goes against a lot of what I’ve come to expect from reading other volumes. Unfortunately, I can’t describe exactly how it breaks with tradition without giving spoilers, so I’ll just say that it takes a turn towards greater cynicism and self-awareness, and that I for one enjoy its fresh take, especially as realized in its ending. I’ll also add that although there’s a sort of romance, it’s handled a lot better than most other volumes in the series.

That said, this comic doesn’t completely depart from the Obscure Cities formula. It still follows a protagonist caught in the flow of events outside of his control and comprehension, and it still explores an array of interesting themes – in this case, the role of maps in nationalism and imperialism, the relationship between authoritarian governments and intellectuals, and (as usual) the suffocating effects of bloated bureaucracy.

In the first half, the artwork isn’t the most exciting – expertly rendered, but mostly just showing people conversing against unremarkable indoor backgrounds. Thankfully, the visuals level up in the second half, where Schuiten finally gives us some gorgeous landscapes and architecture. This is a rare Obscure Cities comic without a city, so there's a lack of the usual urban scenes, but the rural scenery of the final act goes a long way to making up for that.

The comic takes a while to get going, but overall I enjoyed it a lot. Another strong entry in an inimitable series.

[David McDevitt · Rating 3 out of 5]

Great illustrations, and the initial worldbuilding and character work is good, but the last quarter of the book is so rushed, and the end lands with a wet thud. It kind of goes nowhere. Even if this is setting up a series or part of a larger series, the end just doesn't do anything at all. It's neither a satisfying conclusion or an exciting cliffhanger. To be honest, just this book alone could've (should've) been expanded to more books. The dome was the kind of location I would've liked to slow down in and live with more but instead the clock was always ticking. Unfortunately the sketched-in plot didn't live up to that all that ticking. (Also gotta mention the very French New Wave way of depicting women—and I don't mean that as a compliment.)

That being said, I would still recommend it for the quality of the visuals and the potential of the first half.

[David W · Rating 3 out of 5]

Incredibly imaginative and fresh. Truly exquisite art and worldbuilding (weaving cartography and expansionist propaganda in compelling ways), especially in so short a page count, but the last quarter of this is so deflating, rushed, and frustratingly wobbly.

[Matt · Rating 4 out of 5]

Fantasy for cartography nerds. Pretty rad in some ways. Also self-loathing tho.

[Kaylon Tuttle · Rating 5 out of 5]

Art is lovely. Story is somber and self defeating, but also lovely.

[Kim · Rating 2 out of 5]

Gorgeous visuals, muddled plot. Women only as sexual objects to be exploited. Hard pass.

[drown_like_its_1999 · Rating 3 out of 5]

An aspiring map maker named Roland is assigned to the Center of Cartography in Sodrovno-Voldachi during some organizational upheaval. As state influence steers the center into a propaganda arm, the new cartographer becomes disillusioned and falls in love with a young woman who has strange map imagery on her back. Roland soon discovers these markings hold insight about the true shape of the world and, after authorities begin to show interest in the young lovers, they flee in search for a safe harbor outside the eyes of the state.

Compelling world building and engrossing techno-fantasy art direction made this a fun read, though the experience was compromised by shallow characterization and shaky internal logic. Both the interpersonal narrative and the core map birthmark gimmick felt poorly developed and while the dreamlike presentation makes this less grating, I still found myself uninvested in much outside of the world and themes. Exploration of maps-as-propaganda and state sponsored information control was interesting even though I wish it had been delivered in a more compelling narrative vehicle. I have little to complain about in the depiction of retrofuturist tech, architecture, and desert landscapes however.

[Laurence Boudreault · Rating 2 out of 5]

Obligatory read for school
Not that entertaining

[Florin Pitea · Rating 4 out of 5]

Nice work. Recommended.