קובץ סיפורים מרגש ומאד אישי של נורית זרחי, המתחיל במחווה למטמורפוזה של קפקא, ומסתיים בניסיון להבין את היותנו מורכבים מכל האובדנים שבחיינו. כתיבה מבריקה ומדוייקת, ומנגנת על כל מיתרי הלב דווקא משום שהיא כל כך מינימליסטית וחסרת סנטימנטליות. המון חשיפה וכנות רגשית יש בסיפורים הללו, שהם כנראה ביוגרפיים או ביוגרפיים-למחצה. ספר קטן, עונג גדול.
ספרון יפהפה של נורית זרחי, המשלב זכרונות אוטוביוגרפיים עם סיפורים קצרים פרי עטה. כתיבתה מרתקת, מרגשת, חזקה, מעוררת רעב לקרוא עוד ועוד. כמה חבל שהיצירה הנפלאה הזאת נגמרת כה מהר.