"חיכיתי שהזרוּת והאימה יחלפו להן ושאוכל לחזור ולהתנמנם. אלא שהתחושה הלא טבעית המוזרה רק הלכה וגברה. תחילה כלל לא הבחנתי שהשתנה בי משהו." ה.ג'. ולס
עתיקים כמו הפחד, מציתי דמיון כמו הלא נודע, מעוררי תהיות כמו התאולוגיה, אמביוולנטים ומלאי סתירות כמו המיתולוגיה – הסיפורים הפנטסטיים קודמים לספרות עצמה. אימה, פנטזיה, מסתורין ואפלה, נוגעים ישירות במיתרי חלומותינו ובמבוכי התת מודע שלנו. לכן הם מרתקים אותנו, ועשויים להיחרט לעד בזיכרוננו החמקמק.
מוזרים הנו הכרך הראשון מתוך פרויקט רחב היקף המבקש ללקט, לחקור, לתרגם ולהציג בפני הקורא העברי, את מיטב הסיפורים מתולדות ספרות המתח והמסתורין מכל טריטוריה, זן ותקופה. זהו אוסף הכולל 22 פריטי בדיון שתורגמו על ידי 14 מתרגמים מ7 שפות. היצירות נבחרו בגישה קפדנית שבמטרתה האולטימטיבית היא לחלוב ולחגוג את פרי הזהב של הדמיון: הסיפור הפנטסטי. …. "הספרות הפנטסטית נולדה עם האדם, ונמצאת בפרקו הראשון של ספר בראשית" חורחה לואיס בורחס
"היוונים כבר ידעו שאנו עשויים מצילם של חלומות" חורחה לואיס בורחס "חלומות, סימנים ותמונות, עולמות בלתי מפונחים, כובשים את ימנו, ממלאים את ילדותנו" חורחה לואיס בורחס "לכתוב: לחלום בצורה כנה. אם הנך מאמין באגדות, תוכל לכתוב. לא כותבים הודות אלא למרות המילים: מכאן שחשיבותה של הספרות היא האמנות הרמיזה" חורחה לואיס בורחס
"לא התעוררת אל תוך העירנות, אלא לתוך חלום קודם. החלום הזה נמצא בתוך חלום אחר, וכך לעד, ככמות גרגירי החול" חורחה לואיס בורחס
מוזרים I היא אנתולוגיית סיפורי פנטזיה, אימה ומסתורין לא אחידה, אבל לא נטולת עניין. רוב הסיפורים לא הפילו אותי, אך יש בה כמה רגעים מוצלחים מאוד, ובעיקר את “אני עירום”, סיפור קצר מצוין שמצליח להפוך בושה, חורף וגוף בוגדני לסיוט מושלם. לסקירה מפורטת בעברית, קישור לבלוג שלי -
כחובבת סיפורי אימה ומסתורין, היו לי ציפיות גבוהות מהאנתולוגיה הזאת ולכן התאכזבתי מרוב הסיפורים הכלולים בקובץ. אמנם ישנן 3 פנינים ספרותיות (אני עירום; מר אלשוום המנוח; כף הקוף) ועוד 3 סיפורים לא רעים (כרית הנוצות; רוח הרפאים ומקבע העצמות; כלבי הציד של הגורל) אך לדעתי יתר הסיפורים בינוניים ומטה. האנתולוגיה מכונה מוזרים 1, כך שנראה שאפשר לצפות בעתיד לאנתולוגיה מוזרים 2, ואף לקוות שתהיה מוצלחת יותר מקודמתה. לחובבי הסיפורים הקצרים בעלי הנופך האפל והמרושע, אני ממליצה על "מזרן האבן", קובץ הסיפורים הקצרים שפרסמה השנה מרגרט אטווד, שהיה מוצלח יותר בעיניי.
"אנתולוגיית סיפורי פנטזיה, אימה ומסתורין" כמעט לא מכילה סיפורי בעלי תוכן פנטסטי, איימתי או מסתורי, ורוב הסיפורים משעממים וחסרי פואנטה. בתור חובב פנטזיה, ציפיתי לסיפורים בעלי אלמנטים פנטסטיים עם איכות ספרותית גבוהה. התאכזבתי משני ההיבטים.