מיסטר סקווישי

by David Foster Wallace, דיוויד פוסטר וואלאס, אלינוער ברגר (Translator)

שלוש הדמויות המרכזיות בסיפורי מיסטר סקווישי הן אנשים גבוליים לכאורה שנמצאים "על הקצה". הם מקפידים באובססיביות על הסדר במסגרת חייהם המאורגנים לעילא. אולם כמו מים נוזלים שמגיעים לנקודת הרתיחה וחדלים להיות מים נוזלים, כך עודף הסדר מגיע בסיפורים אלה לסף רוויה ומתפרץ במופעים מרהיבים של אי סדר ואנרכיה מוחלטת שאינה מצייתת לאף חוק.
עולם הייעוץ השיווקי, משרדי עבודה אפורים, כיתות לימוד בבית ספר, קומיקס וניתוחים פלסטיים – כל אלה מככבים בקובץ סיפורים זה. בידיו האמונות של וואלאס הם הופכים להיות חלק מעולם דחוס, מחניק ומטריד ומקבלים ביטוי ספרותי אשר נע על הגבול הדק שבין האימה לגרוטסקה.

שלושת סיפורי הקובץ לקוחים מתוך הספר האחרון שהוציא דיוויד פוסטר וואלאס בחייו (Oblivion, 2008).
לספר מצורפת אחרית דבר מאת נגה אלבלך, עורכת ספרי וואלאס בעברית.

דיוויד פוסטר וואלאס (2008-1962) נחשב לאחד מגדולי הספרות האמריקאית של זמננו.
זהו ספרו החמישי שרואה אור בעברית.
קדמו לו: אקספרס הדיבור הישיר, ילדה עם שיער מוזר , משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם, ראיונות קצרים עם גברים נתעבים

153 pages, Paperback

First published January 1, 2016

About the author

David Foster Wallace was an acclaimed American writer known for his fiction, nonfiction, and critical essays that explored the complexities of consciousness, irony, and the human condition. Widely regarded as one of the most innovative literary voices of his generation, Wallace is perhaps best known for his 1996 novel Infinite Jest, which was listed by Time magazine as one of the 100 best English-language novels published between 1923 and 2005. His unfinished final novel, The Pale King, was published posthumously in 2011 and was a finalist for the Pulitzer Prize.
Born in Ithaca, New York, Wallace was raised in Illinois, where he excelled as both a student and a junior tennis player—a sport he later wrote about with sharp insight and humor. He earned degrees in English and philosophy from Amherst College, then completed an MFA in creative writing at the University of Arizona. His early academic work in logic and philosophy informed much of his writing, particularly in his blending of analytical depth with emotional complexity.
Wallace’s first novel, The Broom of the System (1987), established his reputation as a fresh literary talent. Over the next two decades, he published widely in prestigious journals and magazines, producing short stories, essays, and book reviews that earned him critical acclaim. His work was characterized by linguistic virtuosity, inventive structure, and a deep concern for moral and existential questions. In addition to fiction, he tackled topics ranging from tennis and state fairs to cruise ships, politics, and the ethics of food consumption.
Beyond his literary achievements, Wallace had a significant academic career, teaching literature and writing at Emerson College, Illinois State University, and Pomona College. He was known for his intense engagement with students and commitment to teaching.
Wallace struggled with depression and addiction for much of his adult life, and he was hospitalized multiple times. He died by suicide in 2008 at the age of 46. In the years since his death, his influence has continued to grow, inspiring scholars, conferences, and a dedicated readership. However, his legacy is complicated by posthumous revelations of abusive behavior, particularly during his relationship with writer Mary Karr, which has led to ongoing debate within literary and academic communities.
His distinctive voice—by turns cerebral, comic, and compassionate—remains a defining force in contemporary literature. Wallace once described fiction as a way of making readers feel "less alone inside," and it is that emotional resonance, alongside his formal daring, that continues to define his place in American letters.

Reviews

[Omer · Rating 5 out of 5]

גם כשלא הצלחתי לעקוב נהנתי.

[Yael · Rating 3 out of 5]

אין הרבה ביקורות על האסופה הזאת, לכן אני אנסה לעזור לסקרנית העברית הבאה אחרי:
קשה לדרג ספרים ובמיוחד כשזו אסופת סיפורים קצרים.
את ״הנשמה היא לא נפחיה״ אהבתי בפער ניכר יותר מ״פילוסופיה וראי הטבע״, ואת הסיפור ״מיסטר סקווישי״ על אף שיש בו כמה רגעים מעולים בעיניי, קשה מאוד (מאוד) לקרוא.

למרות שהם מאתגרים, הכתיבה של פוסטר-וואלאס היא בלי ספק יוצאת דופן במלוא מובן המילה והוא מצליח לייצר חזיונות רודפים של אימת הקיום, תהומות השיממון של הנורמליות האמריקאית בסוף המאה ה-20.

זו לא קריאה קלה, אבל היא מעוררת מחשבה והיא מצליחה לעורר תחושת חוסר אונים מסוייטת לפרקים, עטופה בפס אירוניה דק שמופיע לפעמים ומרכך קצת את הזעזוע. אחרית הדבר מעלה כמה נקודות מעניינות וגרמה לי להצטער שלא בחרתי אסופה אחרת בתור חשיפה ראשונית לפוסטר וואלאס.

ממליצה אם כך לחובבות הז׳אנר של מחוזות הספרות הנסיינית ולא ממליצה לאלו שאוהבת משפטים קצרים ושימוש תכוף בנקודה.

[Noa Babliki · Rating 5 out of 5]

אקספרמנטלי.
מאוד אהבתי, בעיקר את הסיפור "מיסטר סקווישי" שהוא השני במקבץ הזה.