ספר זה הוא ההד של סידרת שיחות מרתקת שהיתה ברדיו. המשתתפים, פרופ` ישעיהו ליבוביץ ופרופ` יוסף אגסי, נחלקו ביניהם כמעט בכל נושא או שאלה שבהם דנו. המחלוקת התמקדה סביב תפישת העולם ואופי הדיון: בכל מקום בו ראה פרופ` ליבוביץ דיכוטומיה, מצא פרופ` אגסי דירוג. בעוד ליבוביץ ראה הבדל תהומי בין כמות ואיכות, בין רציונלי לאי רציונלי, בין מדע לערכים ובין האדם לטבע, מצא אגסי דרגות וקשרים בין כל אלה. חרף הדעות השונות היתה הסכמה על יסודות המחלוקת, והדיאלוג שביניהם היה שוטף ונוקב נדונו שאלות יסוד בפילוסופיה, במדע ובפילוסופיה של המדע. ספרון קטן זה הוא בחזקת מעט המחזיק את המרובה, וכל קורא משכיל ימצא בו כר נרחב לידע והנאה צרופה מהנאמר.
Yeshayahu Leibowitz (Hebrew: ישעיהו ליבוביץ) was an Israeli Jewish public intellectual, professor of biochemistry, organic chemistry and neurophysiology at the Hebrew University of Jerusalem and a polymath known for his outspoken opinions on Judaism, ethics, religion and politics.
שעיהו ליבוביץ היה מדען והוגה דעות. שימש עורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".
ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.[1] בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, וכמו כן תמך בהפרדת הדת מהמדינה.
ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.